החובה על בעל תפקיד בהליכי פירעון להגיש בקשה מראש לבימ"ש לאישור הוצאות חריגות

החלטה

מונחת בפני בקשתם של מפרקי חברת נאות מרינה בע"מ, כי אמנע מ"אישור הוצאות הכינוס"
של החברה, כפי שהוצאו בין השנים 1986 ל-1990, זאת הן מהטעם כי הכונס הוציא דה-פקטו
הוצאות נכבדות, וזאת בלא לבקש את אישורו של בית המשפט טרם מעשה )או אף בסמוך לאחר
המעשה(, וכן מהטעם כי ההוצאות שהוצאו, לשיטתם, הינן מופרזות באורח יוצא דופן.

במסגרת בקשתם, מצביעים המפרקים על העובדה, כי בעוד שהחוב המקורי היה בסך 1.25
מיליון דולר, הרי שבמרוצת הכינוס, תפח ל-5.9 מיליון דולר, בשל ריבית חריגה, וזאת
בנוסף להוצאות כינוס שעמדו על לא פחות מ-4 מיליון דולר )!(. בעניין זה טוענים
המפרקים, כי הוצאות השמירה והביטוח על הנכס היו מופרזות בעליל, וכמו כן, כי הבנק
גבה בגין חשבון הכינוס ריביות ועמלות גבוהות, אשר חלקן בהוצאות הכינוס מתקרב ל 1.9
מיליון ח"ש )זאת, בנוסף על ריבית הפיגורים המירבית שנשא החוב עצמו(.