החברה המרכז להפצ ת משק אות בע"מ ואח' נ' סושי רול בע"מ ואח'

החלטה

לפני שתי בקשות לעיון חוזר בהחלטה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר ניתן ביום 20.4.11 ואשר במסגרתו חויבה המשיבה (התובעת) לפצות את המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") וכן חויבה המשיבה בתשלום הוצאות המבקשים ושכר טרחת עו"ד.

בהחלטה מיום 1.7.11 נעתרתי לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור אשר בינתיים הוגש ומתברר. כעת, בבקשות שבפני, טוענים המבקשים שיש מקום לעיון חוזר ושינוי ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע.

ביחס למבקשת, נטען כי בינתיים, לאחר ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע, ניתן נגד המבקשת צו פירוק ומונה לה מנהל מיוחד. טוענת לפיכך המבקשת כי במינוי המנהל המיוחד הוסר החשש שמא לא תוכל להשיב את הכספים למשיבה ואלו יישמרו בקופת הכונס הרשמי. עוד מבהירה המבקשת כי הבקשה מתייחסת לתשלומים שבהם חויבה המשיבה כלפי המבקשת וכן למחצית מסכומי שכ"ט עו"ד שנפסקו למבקשים יחד בפסק הדין. בתגובתה לבקשה, מודיעה המשיבה כי לנוכח טענה זו אין לה התנגדות לביטול ההחלטה ומתן הוראה בדבר הפקדת הכספים בקופת כונס הנכסים הרשמי. המשיבה איננה מתייחסת כלל לטענה בדבר חלקה של המבקשת בהוצאות שנפסקו. על יסוד הסכמה זו אין צורך לדון בנימוקי הבקשה.

ביחס למבקש 2 (להלן: "המבקש") נטען שההחלטה מיום 1.7.11 כלל איננה מתייחסת אליו ועל כל פנים, מאחר והערעור שהוגש כלל לא מופנה כלפי המבקש, אין כל מקום לעיכוב הביצוע של החלק בפסק הדין המתייחס למבקש.

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף נוכח האיחור בהגשתה. טענה זו לא ניתן לקבל. לא מדובר בערעור על ההחלטה, הליך שיש לנקוט בו במועדים קצובים לפי התקנות, אלא בבקשה לעיון חוזר. בהתאם להלכה הפסוקה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעיכוב ביצוע פסק דין באשר מדובר בהחלטת ביניים שאיננה יוצרת מעשה בית דין (רע"א 2594/09 המועצה הדתית עכו נ' אירה שמעילוב ואח', [פורסם במאגרי המידע] 30.4.09). אין בפסיקה כל מגבלת זמן להגשת בקשה שכזו שממילא מבוססת על טענה לשינוי נסיבות או טעות בהחלטה.

לטענת המשיבה לא הומצאה כל אסמכתא להסכמת המבקשת, באמצעות המנהל המיוחד, לחלוקת ההוצאות בהן חויבה המשיבה בין המבקשים. גם טענה זו חסרת יסוד שכן לא על הסכמה מבוססת בקשה זו אלא על הוראות הדין באשר לחלוקת זכות בין זכאים ביחד ולחוד.

למעשה, ההחלטה בדבר עיכוב הביצוע התבססה על הודעת המשיבה בדבר כוונה לערער על פסק הדין. בינתיים, הוגש הערעור ומסתבר שאין הוא כולל את המבקש כלל כמשיב. הערעור הוגש רק נגד המבקשת. אם כך, הנסיבות בעת מן ההחלטה לעיכוב הביצוע השתנו ודי בכך כדי לשנות את ההחלטה.

בפסק הדין חויבה המשיבה בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ ביחס לשני המבקשים. סכום זה מתייחס למבקשת ולמבקש בחלקים שווים. בהעדר ערעור המתייחס למבקש אין מקום לעיכוב גם חלק זה בפסק הדין.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה, מבטל את ההחלטה מיום 1.7.11 ומורה כדלהלן:

ביחס למבקש 2, רוני שטרן, לא יעוכב ביצוע פסק הדין והמשיבה חייבת בתשלום חלקו בשכר טרחת עו"ד, 2,500 ₪.

ביחס למבקשת 2, סושי רול בע"מ (בפירוק), מבוטל עיכוב הביצוע והמשיבה תעביר את הכספים בהם חויבה בפסק הדין, כולל חלקה של המבקשת בשכר טרחת עו"ד, במישרין לכונס הנכסים הרשמי.

אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.