החלטה
בפני התנגדות לביצוע שטר.
תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0177065099 נפתח על ידי המשיבה כנגד המבקשים לביצוע שטר חוב ע"ס 75,106 ₪ (להלן – השטר), זאת לנוכח ערבותם של המבקשים לתשלום חובותיה של מחסני מזון א.ל. בע"מ (להלן – החברה); מדובר בכתב ערבות שנערך ביום 5.3.02, כמצוין בשטר.
בהתנגדות שהוגשה טענו המבקשים, בעיקרם של דברים, כי במועד בו נערך השטר הפעילה החברה סופרמרקט והזמינה מהמשיבה מוצרי מזון וחומרי ניקוי. נטען, כי ביום 31.12.03 סיימה החברה את פעילותה העסקית, לאחר ששילמה את כל חובותיה לעובדיה וספקיה, בהם המשיבה, כאשר חלו שינויי בעלות בחברה (המבקש 3 העביר את מניותיו למבקש 1) ובמהלך השנים 2004 – 2006 שיווקה החברה פרחים. עם סיום ניהול הסופרמרקט על ידי החברה (בשלהי שנת 2003) החל המבקש 3 להפעיל סופרמרקט באותו המקום בו פעלה החברה, כל זאת בעצמו ולא באמצעות תאגיד, עסק זה חדל מלרכוש סחורה מהמשיבה ביום 1.1.2007 (נטען שהמבקש 1 לא היה קשור לבית העסק כאמור), כאשר מלוא התמורה שולמה למשיבה. מאוחר יותר, ביום 1.1.2007 שוב הופעל במקום עסק חדש לשיווק מוצרי מזון, אשר הופעל באמצעות תאגיד ששמו מחסני מזון צ.ח..ר.א.ב. בע"מ", אשר הוקם על ידי המבקש 3.
נטען, אפוא, כי החברה חדלה מלהזמין סחורה מהמשיבה לפני זמן רב ובהיעדר חוב של החברה למשיבה ממילא אין מקום להטיל על הערבים – המבקשים – חבות כלשהי.
בדיון שנערך נחקרו המבקשים על תצהיריהם התומכים בהתנגדות והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. המבקשים חזרו בסיכומיהם על הטענות שנטענו בהתנגדות, כאשר המשיבה טענה שההתנגדות אינה מפורטת באופן מספק, לא צורפו חשבוניות, תעודות משלוח וכיוב' מסמכים. נטען שהוכח קיומו של חוב וכמו כן בשים לב לעובדה שבמועד עריכת השטר כלל לא היה תאגיד רשום בשמה של החברה, יש להתייחס לשם הלקוח המצוין בשטר (ובשטר נוסף שהוצג בדיון) כשם מסחרי של אותו בית-עסק, כאשר על המבקשים למעשה לשאת בתשלום מלוא החוב שנוצר אצל המשיבה תחת לקוח מספר 182828, מספר הנקוב בשטר שהוגש לביצוע ובשטר נוסף שהוצג בדיון.
הלכה היא, כי במסגרת דיון בהתנגדות די אם יראה הנתבע שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003), עמ' 309 – 311].
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה על אף שניתן היה להוסיף ולפרט את ההגנה בתצהירי המבקשים ועל אף קיומה של אפשרות (איני קובע מסמרות בסוגיה כאמור) לפיה בית העסק הופעל באופן שהוביל לאפשרות לפיה המשיבה לא תוכל לגבות את החוב הנטען באמצעות הליכים מכוח עילה שטרית, הרי שבשלב זה של ההליך טענת ההגנה שהעלו המבקשים לא נסתרה.
אשר לטענה בדבר היעדר פירוט, לנוכח הפירוט הנוסף שנמסר בחקירות הנגדיות, לא מצאתי מקום לקבוע שההתנגדות אינה מפורטת באופן שיש לדחותה.
עסקינן בתובענה שהוגשה מכוח שטר והעילה נשוא ההליך הינה עילה שטרית, להבדיל מעילה חוזית, ככל שעומדת למשיבה עילת תביעה כאמור כנגד המבקשים. בנסיבות כאמור, יש לבחון, האם הוזמנה על ידי עושה השטר – החברה – סחורה, אשר תמורתה לא שולמה ואשר יש מקום לחייב בגין היעדר התשלום את הערבים, המבקשים. עושה השטר היא החברה בלבד. עושה השטר אינו יכול להיות גורם שאינו אישיות משפטית או גורם המכונה בשם "לקוח מספר 182828". לו הוליכו המבקשים את המשיבה שולל, כאשר מסרו ברשותה שטר אשר נחזה כשטר שנעשה על ידי "תאגיד" שכלל לא נוסד אותה העת, כאשר הוזמנה מהמשיבה סחורה על ידי אישיות משפטית אחרת (הקשורה עם החברה) מבלי ליידע את המשיבה על כך או תוך הסתרת העובדות הרלבנטיות מהמשיבה, ייתכן ויש בפי המשיבה עילת תביעה מתחום דיני החוזים או הנזיקין. עם זאת, על מנת שניתן יהיה לחייב את המבקשים מכוח העילה השטרית, יש לבחון האם החוב הקיים בספרי המשיבה נוצר על ידי החברה (ולא כל גורם אחר הקשור עימה או המזוהה על ידי המשיבה עם החברה). המבקשים, כאמור, הציגו תשתית עובדתית, אשר לא נסתרה, לפיה חוב כלפי המשיבה, ככל שקיים, אינו חובה של החברה, על כל הכרוך והמשתמע מכך (לפיכך, אין די בהפניה של המשיבה בסיכומיה לפרוטוקול הדיון, שכן מהאמור בפרוטוקול לא עולה בבירור שהחוב המשתמע הוא חובה של החברה עצמה). בדיון שהתקיים בפני לא הוצגו על ידי המשיבה מסמכים אשר ניתן היה לערוך בירור מתאים באשר לזהות הגורם שהזמין סחורה מהמשיבה (ניתן היה להציג תעודות משלוח החתומות על ידי מי מהמבקשים וכיוב', אולם הדבר לא נעשה).
בשים לב לאמור לעיל, בשלב זה של ההליך אין מקום למנוע בירור מקיף בפני בית המשפט, על אף טענות המשיבה ביחס למשמעות שיש ליתן לחתימה על שטר החוב הנוסף.
יוצא, אפוא, כי טענתם הבסיסית של המבקשים, לפיה לא קיים חוב של החברה כלפי המשיבה, לא נסתרה.
סוף דבר:
ניתנת למבקשים רשות להתגונן. התצהירים שהוגשו בתמיכה לכתב ההתנגדות ישמשו כתב הגנה.
הוצאות הדיון בהתנגדות, ע"ס 3,000 ₪ בצירוף מע"מ, ישולמו בהתאם לתוצאה בהליך העיקרי.
המזכירות תמציא העתק מהחלטתי אל ב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ג' שבט תש"ע, 18 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.
