הורי נ' פסקינו בע"מ

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה בסך של 100,000 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבעת.

להלן עיקרי טענות התובעת בכתב התביעה:

בשנת 2003 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו הנתבעת אשר מפעילה רשת מכונים ל"פתרונות שיער" התחייבה להעניק לתובעת טיפולי שיער ללא הגבלה, ללא תמורה ובהתאם לדרישותיה של התובעת. מנגד התחייבה התובעת שהיא בין היתר דוגמנית ושחקנית במקצועה, להעניק לנתבעת שירותי ייצוג בלעדיים.

בתחילת חודש יוני 2007 זומנה התובעת ליום צילומים עם צלם שהציע לבחון צילום חושפני של התובעת. בסיום הצילומים נקבעה פגישה נוספת עם התובעת לשם בחינת התמונות ואישורן לפרסום, אם כי הנתבעת התריעה בטרם עזבה את הסטודיו כי לטעמה התמונות היו חושפניות יתר על המידה. כעבור יומיים הסתבר שהנתבעת העלתה תמונת עירום של התובעת לאינטרנט, וכשפנתה התובעת לנתבעת לבירור עניין זה, הביעה הנתבעת צער עמוק על הפרסום המביך וטענה שמדובר בטעות שאירעה בתום לב.

במרץ 2009 הגיעה התובעת לקבלת טיפול הארכת שיער. לאחר שהסתיים חלקו הראשון של הטיפול, התבקשה התובעת לסור למשרדו של מר דורון הינדי, מנהל הנתבעת (להלן: "דורון"), שהודיע לה כי ברצונו להביא לביטול ההסכם ודרש ממנה לשלם סך של 5,000 ₪ בתמורה להמשך הטיפול. התובעת מחתה על התנהלותו של דורון, אך היות ששערה כבר פורק ולא הייתה לה כל אפשרות לסיים את הטיפול באמצעות בעל מקצוע אחר, קיבלה את הודעת הביטול תחת מחאה גדולה והתחייבה לשלם לנתבעת את עלות הטיפול.

מספר חודשים לאחר ביטול ההסכם הגיעו אל התובעת שמועות כי הנתבעת ממשיכה לעשות שימוש בתמונותיה. בעקבות זאת פנתה התובעת לגיסתו של דורון ומנהלת הסניף הראשי של הנתבעת, קרן, ושאלה אותה אם יש אמת בשמועות. קרן השיבה כי מיום ביטול ההסכם לא עשתה הנתבעת כל שימוש בתמונות, ובסיום השיחה סוכם כי לשם עריכת בירור בעניין השמועות תפנה קרן לדורון אשר ייצור קשר עם התובעת רק אם יעלה כי נעשה שימוש מפר בתמונותיה. דורון לא יצר כל קשר עם התובעת, אשר יצאה מתוך נקודת הנחה כי לא היו לשמועות הנ"ל כל בסיס.

לאור ביטול ההסכם פנתה התובעת להתקשרויות אחרות, ובכלל זה עם צחי, בעליה של מספרת צחי מנתניה. ואולם, טרם נחתם הסכם ביניהם נחשף צחי להפרות הבוטות של זכויות התובעת על ידי הנתבעת באופן שהבין כי לא יוכל לקבל בלעדיות מצד התובעת. לאחר חילופי הדברים עם צחי ערכה התובעת בדיקה שהעלתה כי הנתבעת המשיכה לעשות שימוש בתמונותיה שהופיעו בדף הראשון והפותח של אתר הנתבעת באינטרנט, בברושורים (עלונים) של הנתבעת, על גבי פוסטר מדיה גדול בכניסה לסניף של הראשי של הנתבעת ובסניפים נוספים וכן בעמוד האחרון של עיתון "ידיעות אחרונות".

בסמוך לפרסום מודעת הענק ב"ידיעות אחרונות", ביום 6.1.10 התקיימה פגישה בין דורון לבין התובעת במשרדי הנתבעת שבה קבלה התובעת על השימושים המפרים בתמונותיה. בתחילה טען דורון כי לא נעשה כל שימוש מפר אלא "שימוש פנימי" בלבד, ולאחר מכן טען כי הרשה לעצמו לעשות "שימושים בודדים" בתמונותיה של התובעת מאחר שטרם שילמה לו את חובה. התובעת הסבירה לדורון שאין כל קשר בין חובה הפעוט לנתבעת לבין השימושים המפרים בסך של עשרות אלפי שקלים, והשניים החלו לדון בפיצוי שעל התובעת לקבל. עקב ההלם שבו הייתה התובעת נתונה והרגשתה הרעה בעקבות ניתוח שעברה, סוכם בין הצדדים כי דורון יפסיק לעשות כל שימוש בתמונות התובעת וכי תיערך פגישה נוספת תוך מספר ימים בעניין הפיצוי המגיע לתובעת.

לאחר הפגישה עם דורון הגיעה התובעת לפגישה עם הספר עמי יחזקאל כדי להתקשר עמו בהסכם ייצוג בלעדי, והתחייבה מפורשות כי הוסר כל פרסום הקושר בינה לבין הנתבעת. אלא שהמו"מ בין הצדדים נכשל כאשר יחזקאל גילה שהנתבעת ממשיכה לעשות שימוש בתמונותיה של התובעת.

בטרם פנתה התובעת לקביעת הפגישה המתוכננת עם דורון ערכה בדיקה נוספת שהעלתה כי הנתבעת המשיכה לעשות שימוש בתמונותיה. בנסיבות אלה הבינה התובעת כי הנתבעת אינה מכירה בזכויותיה וכי אין כל טעם בקיום פגישה נוספת עם דורון, ולכן פנתה לבא כוחה אשר שלח מכתב התראה לנתבעת.

פרסום תמונתה של התובעת ברשת האינטרנט הסב לה עוגמת נפש מרובה ונזקים תדמיתיים לאין שיעור. נוסף על כך, מרגע ביטול ההסכם באופן חד צדדי על ידי הנתבעת ובמשך תקופה של למעלה משנה, גזלה ורמסה הנתבעת את זכויות התובעת בתמונות ועקב התנהלות פסולה זו נמנע מהתובעת לייצג בלעדית מספרה אחרת, שכן התובעת המשיכה להיות מזוהה עם הנתבעת.

לאור הטענות העובדתיות הנ"ל הועלו בכתב התביעה טענות משפטיות שונות – הפרת חובת תום הלב של הנתבעת, הפרת זכויות יוצרים של התובעת, עשיית עושר שלא במשפט, גזל ורשלנות. בית המשפט התבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 56(א) לחוק זכויות יוצרים, ולחייב את הנתבעת בפיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ בגין השימוש המפר שנעשה ביצירות במשך למעלה משנה. כמו כן התבקש בית המשפט לקבוע כי חובה של התובעת לנתבעת בסך של 5,000 ₪ בטל ומבוטל היות שנוצר תוך הפרת ההסכם כלפי התובעת, ולחלופין לקזז את החוב מכל סכום שייפסק לזכות התובעת.

בכתב ההגנה נטען תחילה כי טענות התובעת התיישנו, אך טענה זו נזנחה בהמשך ההליך. כמו כן הועלו בכתב ההגנה טענות לגופו של עניין אשר העיקריות שבהן מפורטות להלן:

הצילומים שבגינם הוגשה התביעה צולמו על ידי הנתבעת ועל חשבונה תוך מתן תמורה מלאה לתובעת עבור הסכמתה להעביר את הזכויות בצילומים לבעלותה הבלעדית של הנתבעת. מעולם לא הוסכם על מועד פקיעת זכויותיה של הנתבעת בצילומים, וזאת כפי שעולה מהסכם ההתקשרות שצורף לכתב ההגנה.

הנתבעת מעולם לא הביאה את ההסכם עם התובעת לכדי ביטול, אלא רק דרשה מהתובעת במהלך שנת 2010 או בסמוך למועד זה, ולנוכח זלזולה של התובעת בעמלה של הנתבעת, כי התובעת תשתתף החל מאותו מועד ב- 50% מעלות תוספות השיער. דרישה זו הועלתה מתוך מחשבה שהדבר יגרום לתובעת לטפל בשיער בהתאם להנחיות שקיבל מהנתבעת. התובעת הסכימה לכך וקיבלה טיפול השלמה, אך לא שילמה את החוב בגינו.

התובעת המשיכה בהתנהגותה המזלזלת, לא טיפלה בשיער כראוי ואף בחרה לגשת למכון יופי מתחרה ולבצע אצלו טיפול לשיער בתמורה לסדרת צילומי פרסום שהיוו תחרות ממשית ופגיעה במוניטין ובשם הנתבעת, תוך הפרה בוטה של ההסכם עם הנתבעת.

הנתבעת מעולם לא נדרשה או הסכימה לחדול משימוש בתמונות התובעת עד ליום 12.5.10 שבו קיבלה את מכתב ההתראה מב"כ התובעת, וגם הסרת הצילומים בחודש מאי 2010 נעשה לפנים משורת הדין.

הנתבעת מעולם לא פרסמה תמונות שלא אושרו על ידי התובעת וודאי שלא השתמשה בתמונות עירום שבהן ניתן לראות את אזוריה המוצנעים של התובעת. אם נפלה טעות אזי זו טעות בתום לב אשר סודרה מידית, אם וכאשר נודעה לנתבעת, ומתוך רצון מידי לקיים כל חיוב או שאיפה של התובעת.

ההתקשרות עם התובעת התבססה על מצגיה כי "תצעיד את הנתבעת אלפי מונים בשל מעמדה בתחום הבידור". אולם ממועד ההתקשרות ואילך לא הצליחה התובעת לקבל תפקיד משמעותי בתחומי הפרסום והתקשורת, וזאת חרף הצהרותיה כי עברה אודישנים לתוכניות טלוויזיה כגון "האח הגדול" ותוכניות נוספות, תוך סילוף האמת ויצירת מצגי שווא שבאמצעותם קיבלה מהנתבעת את הטיפולים במרמה.