אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> הוד ואח' נ' פסטג

הוד ואח' נ' פסטג

תאריך פרסום : 20/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
16542-08
20/02/2011
בפני השופט:
ראובן שמיע

- נגד -
התובע:
1. יצחק הוד
2. ליאורה הוד

הנתבע:
פסטג
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת בסכום של 289,480 ₪.

עפ"י כתב התביעה ביום 7.11.2007 רכשו התובעים מהנתבעת דירה בירושלים תמורת 410,000$. הנתבעת קיבלה את הדירה מאביה ללא תמורה וטרם השלימה את הרישום מאביה של הנתבעת, אל הנתבעת.

התובעים טוענים כי צויין מפורשת בחוזה שהנתבעת 1 תדאג להעביר את הדירה על שמה עד יום 15.5.08, כאשר תנאי זה הוגדר כתנאי יסודי להסכם והפיצוי שהוגדר בין הצדדים בגין הפרת התחייבות יסודית, הוא כ- 10% משווי הדירה.

לדברי התובעים, הנתבעת לא השלימה את הרישום ורק בהתערבות פעילה של התובעים הושלם הרישום על שם הנתבעת, 12 יום לפני המסירה.

לטענתם, קיבלו אישור עקרוני למשכנתא, אולם עד למועד העברת הדירה על שם הנתבעת 1, לא יכלו לסגור פוזיציה ושער ריבית, מאחר ושערי הריבית נשמרים על ידי הבנק ל-12 יום.

עוד התובעים טוענים כי בתקופה זו חלה עליה בשערי הריבית, והתובעים ניזוקו מעליית הריבית, זאת משום שלא היה רישום.

כמו כן, הצדדים סיכמו באופן מפורש והדבר אף קיבל ביטוי בהסכם, כי שער החליפין יהיה שער הדולר היציג ביום התשלום, תוך ציון תניות שונות למקרה של הפרה או תשלומים מאוחרים. התובעים טוענים כי למרות האמור במפורש בהסכם, תבעה הנתבעת 1 כתנאי להעברת החזקה ובעלות בדירה, תשלום על פי שער יציג מינימאלי. התובעים מצידם הציעו לנתבעת כי ישלמו כבטוחה את הכספים לידי ב"כ הנתבעת 1, ויתנהל ביניהם הליך גישור, בוררות או משפט לקביעת המגיע אולם מכיוון שהנתבעת סרבה להצעות, נאלצו התובעים לשלם הסכומים.

נוסף לאמור לעיל, טוענים התובעים כי בהתאם לסיכום זה, השקיעו את כספם ברכישת עיסקת פורוורד וזאת לצורך הצמדת כספם לדולר וכי עסקה זו בוצעה בהסתמך על הידיעה כי השער המחייב יהיה שער הדולר היציג.

עפ"י כתב ההגנה הנתבעת טוענת שקיימה את כל ההתניות לגבי חישוב סכום התשלום השקלי, כאשר לטיוטת החוזה הראשונה הוסיפה ב"כ הנתבעת שער חליפין מינימום. בטיוטה שב"כ התובעים העביר יום לפני החתימה, פוצל סעיף חישוב התשלום השקלי לשניים והנתבעת טוענת כי דחתה את ב"כ התובעים והשיבה נוסח ללא פיצול הסעיף. לדברי הנתבעת, תניית שער המינימום הופרדה בפועל מסעיף חישוב התשלום ללא ידיעת הנתבעת.

בנוסף, מפאת קשיי תיאום נחתם החוזה במשרדי ב"כ התובעים בהיעדר ב"כ הנתבעת, הנתבעת חתמה על החוזה שהונח בפניה ללא בדיקה ואף לא נמסר לה עותק.

כמו כן, הוסכם שב"כ התובעים ישמש נאמן להחתמת 2 הצדדים על החוזה המוסכם.

הנתבעת טוענת כי לחוזה עליו החתים ב"כ התובעים את הצדדים הוספו בעט סוגריים, בחלק מסעיף התשלום השקלי וכי לא ברור עם הוספו הסוגריים לפני חתימת הנתבעת או לאחריה. נוסף לכך, לא היתה כל הסכמה של הנתבעת או בא כוחה לשינוי ואף אין חתימה ליד התיקון, למרות שאף לשיטת התובעים שינוי זה הוא מהותי ומחייב חתימות הצדדים לצדו.

מלבד האמור לעיל, טוענת הנתבעת כי ב"כ התובעים אחראי כלפי הנתבעת על כל השלכה של הוספת הסוגריים.

עוד טוענת הנתבעת כי רישום הדירה על שם המוכרת עמד בתנאי החוזה:

עפ"י החוזה איחור עד 38 יום איננו הפרה המזכה בפיצוי מוסכם והאיחור ברישום היה 34 יום. זאת ועוד, הקונים לא ניזוקו, הם קבלו משכנתא בזמן ויכלו לשאת ולתת עם בנק כל העת.

הנתבעת טוענת כי ככל שהיה איחור ברישום הוא באשמת ב"כ התובעים שכן הוא החזיק את מסמכי ההעברה במשך 4 חודשים ולא ביצע העברה ובעת שהמסמכים הוחזרו לנתבעת, בוצעה העברה תוך 48 שעות.

על פי כתב התביעה שכנגד נטען כי הנתבעים שכנגד איחרו בחלק מהתשלום השני ב-210 יום. התשלום השני בסך 100,000$ שולם לפי השער היציג ביום התשלום, 3.841 ₪, התובעת שכנגד דרשה את ההפרש, זה שולם ביום 4.7.2008, 210 יום איחור.

התובעים שכנגד טוענים כי לפי החוזה, על הנתבעים שכנגד לשלם 300$ ליום על 38 ימי הראשונים וכן חייבים בפיצויים מוסכמים בגין איחורי תשלום אלו שכן לפי החוזה, איחור שמעל ל-38 יום ייחשב הפרה יסודית, ובגינה, על הנתבעים שכנגד לשלם את הפיצוי המוסכם בחוזה שהוא 10% משווי התמורה.

בכתב ההגנה של הנתבעת שכנגד נטען כי בניגוד לאמור בתביעה שכנגד, הרי שהטיוטה האחרונה שהועברה ע"י עו"ד שמיר הייתה זו המוסכמת לחתימה, ואכן כל הצדדים זומנו לצורך החתימה עליה במשרד עו"ד שמיר. למרות האמור, כשהגיע מב"כ הנתבע החוזה וההסכם עם כלל המצורפים לו, נמצאו לפתע כי אוחדו שתי הפסקאות ע"י עו"ד שורר. עו"ד שמיר התקשר באותו מועד לב"כ הנתבעת, ונאמר לו כי איחוד הפסקאות היה עקב פורמט הדפסה בלבד. ב"כ הנתבעת הבהיר את חשיבות הפרדת הפסקאות וסוכם כי יפרידם באמצעות סוגריים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ