הדס מ.ש. חברה לרכב בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובעת – חב' פרטית העוסקת בהחכרה של רכבים פרטיים הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד החב' – הנתבעת 1 – העוסקת בתחום הביטוח לרבות ביטוחי רכב, ונגד הנתבע 2 – סוכן ביטוח המועסק אצל הנתבעת 1 – לתשלום תגמולי בטוח בגין גניבת רכב כפי שהתחייבה עפ"י פוליסת הביטוח (נספח ג' לכתב התביעה).

עפ"י כתב התביעה התקשרה התובעת בהסכם החכרה עם חב' צ. ענבר בנייה הנדסה ופקוח בע"מ לפיו החכירה לה רכב מסוג פולקסווגן פאסאט.

התובעת היא הבעלים של הרכב והשוכר חוייב לבטח את הרכב בביטוח מקיף על חשבונו כאשר המוטב הבלעדי הוא התובעת, וחוזה הביטוח יכלול סעיף הודעת ביטול מראש של 30 יום.

לאחר כשנה וחצי ממועד ההתקשרות נפטר בעל המניות ושוכר הרכב, ובסמוך לפטירתו פסקו תשלומי השכירות.

התובעת פנתה לתפוס את הרכב, ואז התברר כי נגנב - והוגשה תלונה למשטרה.

התובעת דיווחה לחב' הביטוח באמצעות סוכן הביטוח על גניבת הרכב, ועל זכאותה לקבל את פיצויי הביטוח עפ"י הפוליסה.

משהתעכבו הפיצויים, נשלח לנתבעת מכתב נוסף ביום 7.2.08 ובו דרישה לקבל את כספי הפיצויים. (העתק המכתב – נספח ה').

ביום 27.3.08 שלח סוכן הביטוח הודעת מייל לב"כ התובעת ממנה עולה כי עקב טעות פקידה במשרדו, בוטלה הפוליסה.

ואולם סוכן הביטוח אישר כי ביום הגניבה היתה התובעת מבוטחת, אך – אעפ"י כן לא שולמו תגמולי הביטוח, ומכאן התביעה.

הן הנתבעת 1 והן הנתבע 2 הגישו בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה.

תחילה, יצויין כי בקשה למחיקת כותרת אינה אמורה להיתמך בתצהיר.

בבקשה למחיקת כותרת מועלות טענות משפטיות ולא טענות עובדתיות, ועל כן אין בקשת הנתבעת 1 לוקה בחסר, ולא היה צורך בצירוף תצהיר לבקשה.

בין התובעת לנתבע 2 לא נכרת חוזה, שכן הוא אינו אלא מתווך בין התובעת לנתבעת 1.

מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבע 2 כי הוא סוכן ביטוח ולא חב' הביטוח עמה נחתם חוזה הביטוח, וכי הטענות נגדו בכתב התביעה הינן טענות רשלנות הנדונות בסדר דין רגיל.

יהא אשר יהא חלקו של הנתבע 2 בפעולות התיווך, בשום מקרה הוא אינו צד להסכם, וככל שתרם לנזק שנגרם לתובעת – הרי שחבותו, אם בכלל וככל שתוכח, אינה קמה מכוח חוזה או התחייבות, שיש עליהם ראיות בכתב.

משנקבע כי התביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר כלפי מי מן הנתבעים, בטלה כשירותה להידון בסדר דין מקוצר כנגד כל הנתבעים.

ואולם גם בכל הנוגע לנתבעת 1 סבורתני שלא מדובר "בסכום קצוב", ומקובלת עלי עמדת בא כוחה כי ערך הרכב הינו מרכיב בלתי קצוב הנתון לשינויים, וכפוף למשתנים, וכי על מנת לקבוע את שוויו – יש לערוך שומה עפ"י נתונים עובדתיים סובייקטיביים.

ולבסוף, גם "אובדן פוטנציאל הכנסה" – כלשון התביעה, לא זו בלבד שאין לתובעת מסמך בכתב המחייב תשלום בגין ראש נזק זה, אלא שגם הסכום הנדרש אינו קצוב וטעון שומה או הערכה. ואולם ויתור על רכיב זה בתביעה לא יכשיר אותה להידון בסדר דין מקוצר נוכח האמור לעיל.

סוף דבר: התביעה אינה ראויה להידון בדרך בה הוגשה, ועל כן תימחק הכותרת, והתביעה תועבר לפסים רגילים.