הדיה בע"מ נ' תיצוג פדגו פלסטיק בע"מ ואח'

פסק דין

לפנינו תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכויות יוצרים.

העובדות לענייננו:

התובעת הינה חברה פרטית אשר עוסקת במתן שירותי פרסום ושיווק, לרבות התקנת אביזרי נראות (כרזות, מעמדים, שלטי מדף וכיו"ב) בנקודות מכירה.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית, העוסקת, בין היתר, בייצור מוצרי דפוס, פלסטיק ומעמדים.

בין התובעת לנתבעת התקיימו קשרים עסקיים אשר במסגרתם שימשה הנתבעת כספקית של התובעת.

הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הועסק אצל התובעת בתפקיד מנהל הפקות ורכש, החל מיום 20.3.05 ועד להתפטרותו שנכנסה לתוקף ביום 18.3.07.

בחודש 4/07 החל הנתבע לעבוד אצל הנתבעת בתפקיד מנהל מחלקת הדפוס.

ביום 13.6.07 הגישה התובעת לבית דין זה תביעה כנגד הנתבע (עב 6634/07), במסגרתה עתרה למתן צו אשר ימנע את המשך עבודתו בנתבעת' וכן דרשה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, מחמת גזל סודות מסחריים והפרת כתב התחייבות עליו חתם.

ביום 19.2.08 הגישה התובעת לבית הדין תביעה כנגד הנתבעת (עב 3068/08) במסגרתה עתרה למתן צו שימנע מהנתבעת את המשך העסקתו של הנתבע וכן דרשה פיצוי כספי בגין גרם הפרת חוזה וגזל סוד מסחרי.

הדיון בשתי התביעות אוחד ונדון בפני כב' השופטת ורדה סאמט. נדגיש, כי תביעות אלה אינן קשורות לענייננו באופן ישיר, ואולם הן עומדות ברקע להגשת התביעה דנן.

להשלמת התמונה נציין כי ביום 23.6.09 ניתן פסק דינה של כב' השופטת סמט אשר דחתה במלואן את שתי התביעות שנדונו בפניה. ערעור על פסק הדין (ע"ע 457/09) נדחה על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 28/10/11, ועתירה לבג"צ כנגד החלטת בית הדין נדחתה אף היא (בג"צ 9182/11).

בהמשך לשני ההליכים הקודמים שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, ביום 18.6.08 הוגשה התביעה דנן, אשר מתייחסת לאירוע ספציפי, אשר התרחש בתערוכת "יורושופ" שהתקיימה בחודש פברואר 2008 בגרמניה (להלן: "התערוכה").

התובעת טוענת כי בתערוכה, הציגה הנתבעת (בית היתר באמצעות הנתבע) מוצרים ייחודים, אשר לתובעת זכות יוצרים עליהם, זאת, מבלי שניתנה לנתבעת הרשאה להציגם. התובעת טוענת כי בכך הפרו הנתבעים את זכות היוצרים השייכת לה במוצרים אלה על דרך "העתקה" ו-"הצגה לציבור" והיא זכאית לפיצוי בגין הפרה זו אף ללא הוכחת נזק. התובעת אף טוענת כי הנתבעת גזלה ממנה סוד מסחרי, ועשתה בו שימוש לצרכיה.

מנגד, הנתבעים טוענים כי מדובר במוצרים שתוכננו ועוצבו על ידם, ולהם זכויות היוצרים בהם. עוד טוענים הנתבעים כי לא מדובר ביצירות אומנות אלא במדגמים, וככל שאלה לא נרשמו כדין, הרי שאין לתובעת כל זכות בהם. בנוסף נטען כי לא מדובר בסוד מסחרי, ומכל מקום, כי המוצרים הוצגו בתערוכה על מנת להציג את יכולותיה של הנתבעת ולא על מנת למכור את אותם המוצרים לקהל, ומכל מקום בשים לב לכך שההפרה הנטענת התבצעה בגרמניה, הרי שאין עילת תביעה בישראל.

דיון והכרעה:

מטעם התובעת העידו: מר עופר גל- הבעלים והמנכ"ל של התובעת (להלן: "מר גל"); גב' ליאת רוזנצוייג- עובדת בתובעת בתפקיד מעצבת גרפית (להלן: "גב' רוזנצוייג").

מטעם הנתבעים העידו: אלון גרוס- מנהל הנתבעת (להלן: "מר גרוס"); הנתבע; ואהרון אקרלינג- מנהל הנתבעת האחראי על תחום העיצוב בנתבעת (להלן: "מר אקרלינג").

לאחר ששמענו את העדויות, בחנו את חומר הראיות ושקלנו את טיעוני הצדדים, להלן הכרעתנו.

היצירות נשוא העניין