הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' מסה ואח'

החלטה

הוגשה תביעה אשר הוכתרה בכותרת "סדר דין מקוצר".

התביעה הועמדה על סכום של 79,000 ₪ וחלקה הרלוונטי לעניינינו, עוסק בהפנייתה כנגד הנתבע מס' 2, עו"ד אהוד גנות.

כלפיו נטען, כי זה הפר את התחייבותו מכוח נספח ה' לכתב התביעה, להודיע לבנק התובע, אם יפסיק לייצג רוכשים בטרם תסתיימנה פעולות הרישום ולהתנגד להעברת הטיפול לעו"ד אחר, אלא אם כן יוחתם על התחייבות זהה.

התחייבותו זו, נעשתה ביום 22.07.99, בה אישר את טיפולו בהעברת זכויות בדירת 4 חדרים ברחוב גשר 7, ראשל"צ מהבעלים מר צרפתי, לרוכשים דוד מסה (נתבע מס' 1).

לימים, רכש הנתבע מס' 1 דירה אחרת ברחוב גשר 7 וביקש לגרור את המשכנתא, אלא שבשל קיומה של משכנתא נוספת מדרגה ראשונה באותה עת, לא נעשתה הגרירה בפועל.

בסופו של יום, נמכרה הדירה לצד ג', מבלי שנרשמה לטובת הבנק משכנתא.

הנתבע מס' 2, עו"ד אהוד גנות, טען כי יש למחוק את התביעה נגדו, מחמת העדרה של עילה כלשהי.

ואכן, בכתב התביעה לא מוגדרת עילת התביעה כנגד הנתבע מס' 2.

כנגד הנתבע מס' 1, נטען כי זה חייב בסכום ההלוואה, כפי שמופיעה בספרי הבנק וחשבונותיו, בהתאם לסעיף 19 להסכם ההלוואה ואולם, כלפי הנתבע מס' 2 לא קיימת תשתית עובדתית שתבהיר את יסוד העילה:

אם מדובר בהפרת התחייבות חוזית – מהו התחשיב לחישוב הפיצוי?

ואם מדובר בעילה נזיקית – מהם המחדלים המיוחסים לנתבע מס' 2?

זכותו של הנתבע מס' 2, לדעת מהו הבסיס לגרירתו להליך משפטי וכיצד עליו להתגונן כנגד הליך זה. לדעתי, זכותו נפגעה באופן בו הוגש כתב התביעה.

אם יחליט התובע להגיש את התביעה, באופן שזו תגלה עילה – יהא זה הזמן המתאים לבחון את התאמתה לסדר דין מקוצר, מחדש.

התביעה נמחקת, ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, בדואר רשום.

ניתנה היום, י' אדר א תשע"א, 14 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.