האוסירר נ' שורצבוים

החלטה

לפני בקשה לבטל את פסק הדין שניתן בתיק.

התיק נפתח בחודש אוגוסט 2013 כהמרצת פתיחה ובמסגרתו עתר המבקש, עו"ד עמי האוסירר (להלן: "המבקש"), למתן פסק דין הצהרתי אשר יורה כי הוא רשאי לחתום על הצהרה לשלטונות מס שבח ועל בקשה לקבלת פטור מתשלום מס שבח, לצורך השלמת עסקת מכר של נכס אשר לגביו הוא משמש ככונס.

בבקשה נטען כי המדובר בנכס אשר נמצא ברח' שמשון 22 בחיפה (לעיל ולהלן: "הנכס"), שלגביו נפתח תיק הוצל"פ עוד בשנת 1997 על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ. עוד עולה מהבקשה ומנספחיה שבנק דיסקונט נתן בשעתו הלוואה למשיב, מר עדו שורצבוים (להלן: "המשיב"), בכל הנוגע לנכס, כנגד רישום משכנתא לגבי זכויותיו של המשיב בנכס. אלא שהיות וההלוואה לא הושבה במועד, נפתח תיק ההוצל"פ למימוש שטר המשכנתא ובמסגרת הליכים אלו מונה המבקש ככונס לגבי הנכס לצורך מכירתו. עוד נטען בבקשה כי לצורך השלמת מכירת הנכס יש צורך לחתום על בקשה לפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 והיות והמשיב זכאי לקבל את הפטור כאמור, מתבקש ביהמ"ש לאפשר למבקש לחתום במקומו על הבקשה הרלבנטית על מנת לקבל את הפטור ולהשלים את הליכי מימוש שטר המשכנתא.

ביום 7.8.13 הוריתי להמציא את הבקשה לידי המשיב ולשלוח אישור מסירה לבית המשפט. עוד הוריתי למשיב להגיש תגובה בתוך 21 יום.

ביום 8.9.13 נשלחו לביהמ"ש העתקים של אישור מסירה כדין ותצהיר של שליח באשר לביצוע המסירה כאשר מצוין שם שהמסמכים הומצאו לכתובת הרשומה של המשיב, אך כי בת זוגו שהיתה בנכס סירבה לקבל את המסמכים. לאחר שחלפו 21 יום הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה וביום 17.9.13 ניתן פסק דין אשר מאפשר למבקש לחתום על המסמכים, כפי שהתבקש בעתירה המקורית.

ביום 21.10.13 הגיש המשיב בקשה לבטל את פסק הדין תוך העלאת טענות רבות כלפי המבקש, אם כי בבקשה לא פירט המשיב מדוע הוא לא הגיש כתב תשובה להמרצת הפתיחה במועד, או בכלל, וכיצד הוא ידע על כך שניתן פסק הדין בהעדר.

בדיון שהתקיים בבקשה לבטל את פסק הדין ביום 29.10.13 טען המשיב כי הוא לא קיבל את העתק ההמרצה וכי אישור המסירה מזויף. עוד טען המשיב כי בהמרצה כלולים דברי בלע שעולים כדי הוצאת לשון הרע ואף טען כי שטר המשכנתא אשר ביצועו בלשכת ההוצל"פ הינו בבסיס המחלוקת בין הצדדים – זוייף אף הוא. המשיב הוסיף והעלה טענות רבות לגבי הליך מימוש המשכנתא, לגבי התנהלותו של המבקש ככונס – וזאת הן במהלך הדיון בעל-פה והן בהשלמה בכתב שנשלחה לבהמ"ש אחרי הדיון.

המבקש דחה את מכלול טענותיו של המשיב וציין כי הוא כבר חתם על הטפסים האמורים לצורך קבלת הפטור ממס שבח וכי הם כבר הוגשו לגורם המוסמך.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים – מצאתי כי אין מקום לבטל את פסק הדין וכי אף אין כל תכלית לבטלו.

ראשית, לא שוכנעתי שיש כל בסיס לטענה שאישור המסירה זוייף ולכן, היתה המצאה כדין.

שנית, אף אם הייתי מוצאת לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר – לא היה בכך כדי לסייע למשיב שכן המבקש כבר חתם על המסמכים והם כבר הוגשו. לכן, אם בכוונת המשיב "לעצור" את התהליך ולבקש משלטונות המס שלא לדון בבקשה לקבל פטור ממס שבח או לא לתת פטור ממס שבח – עליו לפנות אליהם או לבהמ"ש המוסמך. הקמתו של ההליך לתחייה מחודשת (לו יבוטל פסק הדין) לא יסייע – שכן המבקש לא יעתור שנית לקבלת הסעד שהוא ביקש בהמרצה.

שלישית, ברי כי הטענה העיקרית של המשיב אינה קשורה דווקא לפטור ממס שבח (שמגיע או שלא מגיע). טענותיו מתייחסות להליך מימוש המשכנתא, למכירת הנכס ולזכויות שהיו לו בנכס. טענות אלו היה צריך להעלות בהליכים המתאימים במועד הנכון. המבקש טוען כי היו הליכים שכאלו אשר הגיעו עד בהמ"ש העליון. לא צורפו אסמכתאות – ולכן לא אדע מה היתה בדיוק ההתנהלות המשפטית הכוללת בעבר. עם זאת, לא כאן המקום להעלות טענות לגבי זיוף שטר המשכנתא ולגבי מעשי רמיה מצד המבקש ככונס נכסים.

לכן, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ל' חשון תשע"ד, 03 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: