אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> האבסה כפויה של המזון למקור האווז הינה בגדר הלעטה שנאסרה על ידי בג"ץ

האבסה כפויה של המזון למקור האווז הינה בגדר הלעטה שנאסרה על ידי בג"ץ

תאריך פרסום : 29/04/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום כפר-סבא
2217-07
22/04/2007
בפני השופט:
ניצה מימון-שעשוע

- נגד -
התובע:
אנונימוס ע"ר
עו"ד אסף מרקס
הנתבע:
1. מזל וואחנון
2. רן וואחנון

עו"ד ארז צברי
החלטה

 בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על פיטום (האכלה כפויה) של אווזים במשקם של המשיבים.

המבקשת הינה ארגון הפועל למען זכויות בעלי החיים ומוכר כבעל זכות עמידה לפי חוק צער בעלי חיים. המשיבים הינם בעלי משק לפיטום אווזים במושב פתחיה.

המבקשת מבססת בקשתה על ראיות, לרבות תצהיר ותצלומים, אודות פעילות של פיטום אווזים במשקם של המשיבים, באמצעות פועל/ים המועסק/ים על ידם, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ האוסרת על פרקטיקה זו.

המשיבים מודים בכך שבמסגרת עיסוקם החקלאי הם מגדלים אווזים ומאכילים אותם האכלה כפויה באמצעות מכונה פנאומטית הדוחסת בלילת מזון בלחץ אוויר לתוך מקורו של האווז, אך לטענתם מדובר בפעילות חוקית שאינה סותרת את פסיקת בג"ץ. לטענת המשיבים, מדובר בשיטת פיטום חדשנית, שעליה נרשם פטנט על שמה של המשיבה, ולפיה אין המזון נדחס בצינור מתכת לוושט של האווז, כפי הפרקטיקה שהיתה נהוגה בעבר ונאסרה ע"י בג"ץ, אלא מוזרם בצינור קצר לתוך מקורו של האווז, כאשר מבנה הצינור ואורכו אינם מאפשרים חדירת הצינור ללוע ו/או לוושט. המשיבים אינם חולקים על כך שבאמצעות השיטה הנ"ל מושגת, תוך פרק זמן של כ-25 יום, הגדלה של כבד האווז לגודל של פי ארבע מגודלו הטבעי, כפי שאמר המשיב לנציגת המבקשת, גב' מיכל הורן, בשיחה טלפונית שתוכנה לא הוכחש על ידו. המשיב טוען, מחד גיסא, כי הוא מגדל את האווזים למטרת מכירתם כ"בשר אווז" ולא כ"כבד אווז" אך לשאלה, מדוע אין המשיבים מניחים לאווזים להיזון באופן טבעי ועצמוני, השיב כי "הדבר אינו כלכלי".

הבקשה שבפני מעלה שתי שאלות:

הראשונה, האם נאסרה שיטת הפיטום בה נוקטים המשיבים לאור פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 7713/05, 10864/05? שאז, אין מחלוקת כי היא אסורה ודין הבקשה להתקבל.

השניה, באם יוכרע על ידי כי השיטה דנן לא נאסרה בפסיקת בג"ץ, האם שיטה זו מהווה, על פניה, התעללות בבעל חיים האסורה לפי סעיף 2(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994 (להלן: חוק צער בעלי חיים) ומהווה עבירה פלילית, והאם משקל הראיות לכאורה וחוות הדעת המקצועיות לגבי שאלה זו, ומאזן הנוחות, מצדיקים מתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתיק העיקרי.

הרקע הפסיקתי

בבג"ץ 9232/01 נח ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נד(6) 212 (להלן: בג"ץ האווזים הראשון) נדונה עתירת ההתאחדות להצהיר כי תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הלעטת אווזים) תשס"א-2001 (להלן: התקנות) בטלות ולהורות לשר החקלאות להתקין תקנות שיאסרו על פיטום אווזים באמצעות הזנה כפויה, וכן להורות ליועץ המשפטי לממשלה להנחות את המשטרה לחקור ולהעמיד לדין חקלאים שעיסוקם בפיטום אווזים.

בפסק הדין, שניתן ב-11.8.03 ע"י כב' השופטים שטרסברג-כהן וריבלין כנגד דעתו החולקת של כב' השופט גרוניס, הוזכרה הדירקטיבה של האיחוד האירופי משנת 1998 - EC/98/58. סעיף 3 של הדירקטיבה מורה למדינות החברות כי עליהן לקבוע הסדרים שיבטיחו כי בעלים של בעלי חיים ומחזיקיהם ינקטו את כל האמצעים הסבירים להבטיח את רווחתם (Welfare). הסעיף אף מדבר, בדומה לסעיף 6 לאמנה בעניין הגנתן של חיות המוחזקות למטרות חקלאיות - European Convention for the Protection of Animals Kept for Farming Purposes- על איסור לגרום כאב, סבל או פגיעה מיותרים ("unnecessary pain, suffering or injury"). סעיף 14 לתוספת לדירקטיבה (Annex) עוסק בנושא של הזנת בעלי חיים. בין היתר נקבע בסעיף כי אין להזין בעל חיים במזון באופן שעלול לגרום לו סבל או פגיעה מיותרים ("unnecessary suffering or injury"). הוועדה המתמדת שנועדה ליישום הוראות האמנה והדירקטיבה התייחסה ספציפית לנושא פיטום האווזים בשנת 1999, וקבעה כי שיטות האכלה הנהוגות בתהליך ייצור של כבד האווז אינן תואמות את דרישות האמנה וכי לתקופת ביניים של חמש שנים יש להקפיא את המצב הקיים ובינתיים לפתח שיטות חלופיות שלא יכללו הזנה כפויה. בפועל, המצב החוקי שנהג עד למועד פסק הדין במרבית מדינות אירופה, לא אסר על פיטום אווזים, חרף המסקנה של הוועדה המדעית בדו"ח משנת 1998 כי הפרקטיקה של הזנה כפויה מזיקה לרווחתם של האווזים.

התקנות, שהותקנו בישראל בשנת 2001, הצהירו על הליכה ברוח הדירקטיבה האירופית, והורו על הקפאת המצב הקיים לתקופת ביניים של שלוש שנים וכן הוראות מגבילות מסויימות לעניין אופן ומשך ההלעטה וכמויות המזון המולעטות, לפי ימים. בין היתר, מגבילות התקנות את ההלעטה למכונה פנאומטית אליה מחובר צינור נירוסטה שאורכו אינו עולה על 17 ס"מ וקוטרו אינו עולה על 17 מ"מ. יצויין, כי בתקנות מוגדרת "הלעטה" כ"האבסה כפויה של האווז בתהליך הפיטום".

בג"ץ האווזים הראשון קבע כי בחינת המונחים "עינוי, התאכזרות או התעללות" בחוק צער בעלי חיים תעשה לאור העקרונות המנחים שנקבעו ע"י כב' השופט חשין ברע"א 1684/96 עמותת תנו לחיות לחיות נגד מפעלי נופש חמת גדר בע"מ (פ"ד נא(3) 832):

ראשית, יש לבחון אם בעיני מתבונן מן הצד ייחשבו המעשים הנדונים כבאים בגדר אחד מהמונחים האמורים; שנית, מידת הכאב או הסבל הנגרמים לחיה אינם צריכים להיות בדרגה גבוהה במיוחד; שלישית, תערך בדיקה של המידתיות, היינו, קיומו של יחס ראוי בין האמצעי המסויים הגורם סבל לבעל החיים לבין תכליתו, בהנחה שהיא משקפת ערך חברתי ראוי.

ביישום מבחנים אלה על פיטום האווזים נקבע, בין היתר לאור קביעת הוועדה המדעית האירופית, כי החדרת צינור לוושט והכנסת מזון דרכו באמצעות משאבת אוויר מהווה גרימת סבל לאווזים, וזאת על אף שבפני בג"ץ עמדו חוות דעת סותרות של מומחים בנושא זה. בדעת הרוב (מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן) נאמר: "אין מחלוקת של ממש באשר לעובדה כי פרקטיקת הפיטום גורמת סבל לאווזים. (...) אסתפק בתמצית הדברים ואומר כי בתהליך ההלעטה נמנעת מן האווז האפשרות לאכול באופן חופשי, ומבוצעת האכלה כפויה של האווז פעמים מספר ביום במזון עתיר אנרגיה ובכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיו הפיזיולוגיים. התהליך שבו מוחדר לאווז צינור מתכת שדרכו נדחס המזון לקיבתו, הוא אלים ופוגעני. התהליך גורם למחלה ניוונית בכבדו של האווז ולהגדלתו עד פי עשרה מגודלו הטבעי. אין חולק כי ללא הפגיעה בכבדו של האווז לא ניתן לייצר כיום כבד אווז."

לעניין התכלית הראויה, נקבע כי התכלית של ייצור מזון היא ראויה, אך יש להבחין בין חיוניות ייצור מזון בסיסי לזו של מזון מותרות, דוגמת כבד אווז.

דעת הרוב קבעה, כי התקנות רחוקות מלהשיג את תכליתן המוצהרת (סעיף 1) שהיא מניעת סבל מן האווזים בתהליך ייצור כבד האווז. נקבע, כי אמנם המחוקק הציב מול ערך ההגנה על בעלי החיים ומניעת סבלם את אינטרס "צרכי החקלאות", והורה למחוקק המשנה לאזן ביניהם, אך התקנות אינן משיגות את נקודת האיזון הראויה ונותנות משקל יתר להגנה על האינטרס של החקלאים העוסקים בענף. לפיכך, אין הן עונות על מבחן המידתיות ונפל בהן פגם מהותי במידה כזו, שדינן להתבטל.

בחלק האופרטיבי של פסק הדין נקבע, כי לאור מורכבות הנושא ולאור ההשלכות של כריתת מטה לחמם של משקים ומשפחות רבות המתפרנסות במשך שנים מענף זה, יש להורות לשר החקלאות להתקין תקנות חדשות, המאזנות באופן ראוי את הערכים והאינטרסים הנוגדים, כאשר ההחלטה על בטלותן של התקנות הקיימות- תכנס לתוקף ביום 31.3.05. נקבע כי בתקופת הביניים,  "ישבו על המדוכה כל הגורמים הנוגעים בדבר וישקלו את המדיניות הראויה בשאלת פיטום אווזים. במסגרת זו תיבחן התפתחות הענף בארץ ובעולם; ייערך מעקב אחר פעילות הוועדה האירופית המתמדת האמורה - במהלך שנת 2004 - לבחון מחדש את עמדתה לעניין פרקטיקת פיטום האווזים וייאסף מידע עדכני בנושא זה. אם יוחלט להמשיך בקיום הענף לייצור כבד אווז, יהיה על המחוקק להתקין תקנות שתבטחנה שימוש באמצעים באופן שהסבל הנגרם לאווזים על-ידי הפרקטיקה הקבועה בתקנות יופחת במידה משמעותית. כמו כן יש לגבש כללי פיקוח על תהליך הפיטום, שיבטיחו ביצוע מלא, מדויק ורצוף של התקנות ככל שתהיינה בתוקף במהלך תקופת ההשעיה, ושל כל הוראות הסדר חקיקתי שיבוא במקומן".

כב' השופט גרוניס, בדעת המיעוט, סבר כי הפרקטיקה הנוכחית של פיטום אווזים איננה בלתי חוקית, שכן על אף שתהליך הפיטום מהווה גרימת סבל לאווזים, קיים יחס ראוי בין התכלית לבין האמצעי. על כן סבר כי התקנות אינן פסולות וכי אם חפץ מחוקק המשנה לאסור כליל את הפיטום, עליו לתת לעוסקים בתחום תקופת מעבר הולמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ