מ"א נ' טוטאל פתרונות כ"א בע"מ

האם התובע זכאי לדמי הלנה בשל איחור הנתבעת בתשלום קצבת דמי פגיעה בהתאם להוראות סעיף 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן – התקנות); זאת השאלה שעומדת להכרעתי בתיק זה.

הצדדים ועיקרי העובדות:

+

1. מר מ"א, עובד זר המחזיק בדרכון סודני (להלן – התובע), הועסק על ידי חברת טוטאל פתרונות כ"א בע"מ (להלן- הנתבעת), החל מיום 23.5.2012 ועד ליום 21.2.2013 וביום 21.2.2013, בדרכו לביתו ממקום העבודה, נפגע בתאונת דרכים, שכתוצאה ממנה נגרם לו שבר בידו השמאלית.

2. בגין הפגיעה כאמור הגיש התובע ביום 9.2.2014 תביעה לתשלום דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי. בהתאם, ביום 28.12.2015, קרי למעלה משנתיים וחצי ממועד קרות התאונה, התקבל אצל התובע מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המכיר בפגיעה ממנה סבל כתאונת עבודה ומאשר תשלום דמי פגיעה בסך של 8,647 ₪, ובזו הלשון:

    

   "אישרנו את תביעתך לדמי פגיעה בעבור 91 ימים לתקופה/ות האלה:

   מ-22.02.2013 עד 23.5.2013

   הגמלה חושבה לפי 75% משכרך ברבע השנה שקדם לפגיעה בסך 12135 ₪.

   עפ"י רשאה שניתנה למעבידך שולמו דמי פגיעה למעביד בסך 8647 ₪.

   על מעבידך לשלם לך דמי פגיעה עבור כל ימי אי הכושר כולל 12 הימים הראשונים, גם אם לא קיבל החזר מביטוח לאומי..." (מכתב של המוסד לביטוח לאומי מיום 28.12.2015 צורף נספח א' לכתב התביעה).

    

3. לאחר קבלת המכתב, ביום 4.1.2016 פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לקבל את הגמלה שצוינה במכתבו של המוסד לביטוח לאומי, ונענה ביום 10.1.2016 כי הנושא בבדיקה. (התכתבות בין עו"ד יוגב לעו"ד רוח צורפה נספח ב' לכתב התביעה).