אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דר ואח' נ' אתיופיאן איירלינס אנטרפרייז

דר ואח' נ' אתיופיאן איירלינס אנטרפרייז

תאריך פרסום : 16/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
41376-03-13
08/09/2013
בפני השופט:
מי-טל אל-עד קרביס

- נגד -
התובע:
1. אורלי דר
2. ליאור יוסף דר
3. הילה דר
4. רועי דר
5. עידו דר

הנתבע:
אתיופיאן איירלינס אנטרפרייז
פסק-דין

פסק דין

תביעה לפיצוי בסך של 8,972 ₪ בשל עיכוב בהגעת כבודה ליעדה.

1. בתאריך 13.7.12 טסו התובעים, הורים ושלושת ילדיהם, לטיול משפחתי בקניה ובזנזיבר.

כרטיסי הטיסה נרכשו אצל הנתבעת במסלול ישראל - קניה (עם חניית ביניים באדיס אבבה, אתיופיה).

2. בהגיע התובעים לקניה התברר להם כי כל כבודתם, חמש מזוודות, לא הגיעה עימם, ואף לא יצאה מישראל. התובעים נאלצו אפוא לרכוש ציוד בסיסי ובגדים עד אשר הגיעו המזוודות – יומיים לאחר מכן, בתאריך 15.7.12. ואם לא די בכך הרי שגם עם שובם לישראל חוו התובעים איחור בן יום בהגעת שתי מהמזוודות ליעדן. מזוודה אחת מבין השתיים הגיעה אף ללא ידית האחיזה.

מאחר שמשקל 5 המזוודות שהגיעו באיחור לקניה היה 72 ק"ג, טוענים התובעים כי על פי אמנת וורשה, יש לפצותם בסכום של 25$ בגין כל ק"ג כבודה שהגיע באיחור. משקלן של שתי המזוודות שהגיעו באיחור לישראל היה 25 ק"ג והפיצוי הינו בהתאם לאותו המפתח. סך הכל עסקינן באיחור של 97 ק"ג ולפי 25$ לק"ג, סך התביעה מגיע ל - 2,425$ (8,972 ₪).

3. הנתבעת איננה חולקת על אחריותה לאיחור בהגעת הכבודה לקניה ולאחר מכן לישראל. היא מבארת כי במועד הטיסה התברר לה שקיים משקל עודף המסכן את בטיחות הטיסה, ועל כן נאלצה לוותר על הטסת חלק מהכבודה, ובכללה גם זו של התובעים, כאשר לא היתה אפשרות טכנית להודיע לתובעים, עוד בשדה התעופה בן-גוריון, כי כבודתם לא עלתה לטיסה ועליהם לקחת מעט ציוד אישי עימם במטוס. מכל מקום, המחלוקת בין הצדדים נעוצה בסכום הפיצוי בלבד, כאשר הנתבעת טוענת כי לא הוצגו לה קבלות על ביצוע רכישות כלשהן ולפיכך אין ביכולתה לשלם את הסכומים הנטענים. כמו כן היא מדגישה כי הפיצוי בסך של 25$ על כל 1 ק"ג כבודה נועד למקרה הקיצוני של אובדן המזוודות, להבדיל ממקרה של איחור בהגעתן ליעדן כבמקרה דנן. הנתבעת מוסיפה ומציינת כי על פי אמנת ורשה, לא ניתן לתבוע פיצוי בגין "נזק נפשי שאין עימו נזק פיזי".

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את התובעים 1-2 ואת נציגת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה.

4. על המקרה שלפני חל חוק התובלה האווירית, התש"מ – 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית") המאחד בחובו מספר אמנות בינלאומיות בנושא תובלה בינלאומית אווירית. הרלוונטית לענייננו הינה אמנת מונטריאול מתאריך 28.5.99. אמנה זו, שהחליפה את אמנת וורשה, ואושררה על ידי מדינת ישראל באמצעות תיקון בסעיף 3א לחוק התובלה אווירית, נכנסה לתוקפה בתאריך 20.3.11.

5. סעיף 10 לחוק התובלה האווירית קובע עקרון של ייחוד עילה. משמע, כי התביעה נגד המוביל האווירי (הנתבעת) נבחנת על פי הוראות החוק והאמנות שבו במקום כל דין אחר.

6. סעיף 19 לאמנת מונטריאול קובע "המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האווירית של נוסעים, כבודה או מטען. אף על פי כן, המוביל לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא הוא עובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם". במקרה דנן, על פני הדברים, היה רישום יתר של נוסעים (over booking) ולפיכך נאלצה הנתבעת, משיקולי בטיחות הטיסה, להוריד/לא להעמיס כבודה. בכל מקרה, אין הנתבעת טוענת כי נקטה באמצעים סבירים כדי למנוע את הנזק ואיננה חולקת על אחריותה אלא רק על גובה הפיצוי.

7. סעיף 22(2) לאמנת מונטריאול וקובע כי תקרת האחריות של מוביל אווירי בתובלת כבודה בגין "השמדה, אובדן, נזק או איחור מוגבלת לסכום של 1,000 זכויות משיכה מיוחדות לכל נוסע". בתאריך 30.12.09 עדכן ארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית(ICAO) את זכויות המשיכה בהתאם למקדם האינפלציה, והזכאות הינה ל - 1,131 זכויות משיכה (http://www.icao.int/secretariat/legal/Administrative Packages/mtl99_en.pdf(.

זכויות משיכה אלו שוות ערך לסכום של 6,213 ₪, וזהו גבול עליון השמור למקרים של אובדן מוחלט של כבודה.

8. במקרה דנן, כל הכבודה, חמש מזוודות, הגיעה לקניה באיחור בן יומיים. מדובר במשפחה שלמה שנאלצה לרכוש לעצמה פריטי לבוש בסיסיים לרבות נעליים, בשים לב שיצאו מישראל במזג אוויר קיצי והגיעו לקניה שם ירד גשם. אפשרויות רכישת הציוד היו מוגבלות (לרחוב שבו נקנו הפריטים ראו תמונות שהוגשו במהלך הדיון). לא נעלמה מעיני העובדה כי התובעים לא הגישו כל אסמכתא בדבר ביצוע רכישת ביגוד וציוד בסיסי. אולם, נתתי אמון בגרסת התובעים 1-2 וברור הוא לכל בר-בי-רב כי המשפחה לא נותרה ללא אפשרות החלפת בגדים משך תקופת ההמתנה לא קצרה בהתחשב בסך ימי הטיול. הפיצוי בגין האמור יקבע אפוא על דרך האומדן תוך התחשבות גם בעובדה כי לאחר רכישתם, הפריטים נותרו בידי התובעים גם לשימוש עתידי.

9. בכך לא הסתיימה הפרשה; גם בשובם לישראל, בתאריך 24.7.12, התברר לתובעים כי לא כל מזוודותיהם עלו עימם למטוס. שתי מזוודות הגיעו באיחור בן יום לארץ. אולם, בניגוד לטיסת ההלוך לקניה, כאן כבר עסקינן באיחור קל, של שתי מזוודות בלבד, בעוד התובעים כבר בביתם. חסרונן של שתי המזוודות לא הורגש, למעט אי הנעימות הכרוכה בהסדרת הגעתן לביתם. הפיצוי בגין האמור הוא שולי.

10. לתוצאה של חיוב הנתבעת בפיצוי התובעים בגין נזקיהם ניתן היה להגיע גם אם הייתי שוללת פיצוי בגין נזק ממוני בשל העדר אותה אסמכתא לרכישות שבוצעו. זאת, על דרך של פיצוי בגין עוגמת נפש (לפיצוי בגין נזק לא ממוני השוו לע"א (חי') 1346/05 איבריה נתיבי אוויר ספרדיים בע"מ נ' לורבר (9.4.06), תל"א (ת"א) 14968/09 סורדוש נ' מאיר (13.4.10). פסיקה זו אמנם מתייחסת לסעיף 19 באמנת ורשה, אך אין הבדל משמעותי בין נוסחו של סעיף זה לבין נוסח סעיף 19 של אמנת מונטריאול ביחס לאחריות המוביל האווירי בגין איחור בהגעת הכבודה).

מנוסח סעיף 19 לאמנת מונטריאול לא ניתן ללמוד כי הוא מסייג את סוגי הנזק בגינם מוטלת אחריות על המוביל האווירי. יתרה מכך; שלילת פיצוי מהתובעים רק משום שלא הביאו קבלות לנזק הממוני שנגרם להם היתה מביאה להתעשרות שלא כדין של המוביל האווירי, הנתבעת, למרות שכשל במשימתו להביא את נוסעיו על כבודתם ליעדם, ובזמן.

11. סוף דבר;

לאחר שנתתי דעתי לשיקולים האמורים, הנני פוסקת לתובעים פיצוי כספי על דרך האומדן. הנני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובעים, יחד ולחוד, בסכום של 5,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעים, יחד ולחוד, הוצאות בסכום של 500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ