דרבי נ' שטרית

פסק דין

האם חייב הנתבע בתשלום עבור מוצרי בניה שנרכשו מהתובע בחודש 3/2006 באמצעות אדם אחר, ששימש באותה עת כמפקח על בניה מטעם הנתבע? זו השאלה שבמחלוקת בין הצדדים.

לאור סכום התביעה ומהותה פסק הדין ינומק בקצרה.

1.בחודש 3/2006 פנה אל התובע מר אוחיון ראובן (להלן: "ראובן") אשר שימש באותה תקופה כמפקח על עבודות בניה שביצע הנתבע לבנית ביתו במושב בן עמי.

ראובן הזמין מהתובע חומרי בניה שונים (להלן: "החומרים") בעלות כוללת של 2,527 ₪ וחומרים אלו סופקו על ידי התובע לאתר הבניה של בית הנתבע (להלן: "אתר הבניה") כאשר ראובן חתם על תעודות המשלוח.

2.במעמד הזמנת החומרים וכן במועד אספקתם, טוען התובע כי יצר קשר טלפוני עם הנתבע והלה אישר לו לספק את החומרים שהוזמנו.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע לא פגש מעולם את הנתבע ויצויין כי הנתבע מכחיש את פנית התובע אליו וטוען כי פניה ראשונה אליו נעשתה רק למעלה משנה לאחר אספקת החומרים הנטענת.

3.בהתאם לאמור בתצהירו של ראובן, שהעיד מטעם התובע, החומרים אכן סופקו לאתר הבניה ושימשו לביצוע עבודות שונות של בעלי מקצוע כגון שרברב, חשמלאי, איש שיש וטיח. בעדותו בפני פרט והסביר ראובן כי מדובר היה בחומרים "שחורים" (דהיינו: מלט, סומסום, חול וטיט) אשר שימשו את בעלי המקצוע לצורך ביצוע עבודתם והשלמת חורים וביצוע תיקונים בקירות שלד הבנין שנבנה קודם לכן. ראובן מוסיף וטוען כי במעמד פריקת החומרים באתר הבניה, היה נוכח הנתבע.

4.לטענת הנתבע, הוא מעולם לא הזמין חומרים כלשהם מהתובע, וככל שראובן עשה כן, הוא עשה זאת ללא ידיעתו וללא הסכמתו. הנתבע אישר כי ראובן שימש כמפקח מטעמו בתקופה הרלבנטית, אולם בשלב מסוים של ביצוע העבודות (לאחר מועד הזמנת החומרים), פיטר אותו לאחר שלדבריו גילה כי ראובן רימה אותו.

במהלך עדותו בפני, הוסיף הנתבע וטען כי לא היתה שום סיבה כי יזמין חומרים כלשהם מהתובע או מכל ספק אחר שכן, על פי הסכמי ההתקשרות שלו עם כל הקבלנים מטעמו, היה על הקבלנים לספק בעצמם את כל החומרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודתם ולפיכך, גם לא הסמיך את ראובן להזמין את החומרים.

טענה זו של הנתבע הועלתה על ידו לראשונה במסגרת עדותו בפני כאשר בתצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין, מעבר להכחשה כללית בדבר הזמנת החומרים, לא פרט הנתבע את טענותיו בענין ורק טען כי מי שהזמין את החומרים היה ראובן אשר בהתאם לאמור בתצהיר "עבד" אצל הנתבע תקופה קצרה.

5.משלא הכחיש הנתבע את העובדה שראובן פעל כמפקח מטעמו בתקופה הרלוונטית לביצוע ההזמנה, ומשכך שימש כשלוח מטעמו, אין לי צורך להכריע בשאלה באם אכן אישר הנתבע את הזמנת החומרים כטענת התובע, אם לאו. בענין זה ניצבות מולי גרסאות סותרות שאינני מוצאת לנכון להעדיף האחת על פני רעותה, מה גם שהתובע לא הציג בפני ראיה, כגון: פלטי שיחות טלפון, שיהא בה לאשר טענתו כי התקשר טלפונית עם הנתבע במעמד הזמנת החומרים ואספקתם.

בהתאם לדיני השליחות "שלוחו של אדם כמותו" ולא התקיימו כל נסיבות שמהן יכול היה התובע ללמוד כי ראובן פועל ללא הרשאה או בחריגה מההרשאה שניתנה לו לשמש כמפקח מטעם הנתבע. כפי שהעיד התובע, הוא ידע, עוד מרכישות קודמות שבוצעו בעסקו על ידי הקבלן שבנה את שלד ביתו של הנתבע, כי ראובן משמש כמפקח מטעם הנתבע, ואך סביר כי התובע יניח כי במסגרת תפקידו זה היה ראובן מורשה להזמין את החומרים עבור עבודות הבניה, פעולה שהינה "דרושה באופן סביר" למילוי תפקידו זה.

6. משקבעתי כי ראובן פעל כשלוחו של הנתבע, כל שנותר לברר הינה השאלה באם החומרים

אכן סופקו בפועל לאתר הבניה של הנתבע והאם שימשו לצורך העבודות לבנית ביתו.

ביחס לשאלה זו נטל ההוכחה מוטל על הנתבע שכן, עליו לשכנעני כי על אף שהחומרים הוזמנו מטעמו ובהתאם לאמור בתצהירי התובע ו ראובן, סופקו לאתר הבניה, הם לא שימשו לבנית ביתו.

יצוין כי הנתבע, אשר לא היה מיוצג בהליך זה, לא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו ולפיכך, ראיתי את התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לביטול פסק דין, כתצהיר מטעמו.

בתצהיר זה לא פורטה כל טענה בענין זה ולא נטען כי ראובן פעל בחריגה מהרשאתו כמפקח. גם לדיון ההוכחות לא ביקש הנתבע להזמין עדים מטעמו ובנסיבות אלו, אין באפשרותו לסתור את העדויות מטעם התובע, כי החומרים אכן סופקו לאתר הבניה של ביתו ושימשו לבנייתו.

ככל שרצה הנתבע להוכיח טענתו זו, היה עליו להעיד לפחות חלק מהקבלנים או להמציא מסמכים התומכים בטענתו בדבר אופן ההתקשרות עם הקבלנים, ואופן ביצוע העבודה על ידם בפועל, דהיינו ללא שימוש כלשהו בחומרים שסיפק התובע. אי הבאת ראיות רלוונטיות מטעם צד במשפט, מביאה למסקנה כי ראיות אלו היו פועלות לחובתו והדברים הינם בגדר "מושכלות יסוד" (י' קדמי "על הראיות- הדין בראי הפסיקה" (2003) 1648-1660 והפסיקה שם).

בהתחשב במהות ההליך ובסכום התביעה לא מצאתי לנכון להעתר לבקשת הנתבע להתיר לו