דראי נ' מיכלין ושות' בע"מ

פסק דין

מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט בכתב התביעה, עולה כי בתאריך 16/7/12 פנה התובע לנתבעת, שהינה מפעילת מטווח, כדי שתמלא עבורו את הטפסים הנדרשים לצורך קבלת רשיון לנשיאת נשק ותגישם למשרד לבטחון פנים.

התובע שילם לנתבעת באותו מעמד את הסך של 100 ₪.

לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, לא מילאה הנתבעת את אשר היה עליה לבצע, כאשר לא הגישה כלל את הבקשה לקבלת ההיתר לנשיאת הנשק ואף התחמקה ממתן תשובה לתובע על אשר פעלה.

בגין כך הפסיד התובע מקום עבודה מיועד והינו עותר לחייב את הנתבעת לפצותו בסך של 3,100 ₪.

בכתב ההגנה אישרה הנתבעת כי אכן התובע פנה אליה כדי שתטפל עבורו בבקשה לקבל רשיון לנשיאת נשק, ושילם סך של 100 ₪, כמקדמה, כאשר סכום זה מהווה דמי רישום.

הנתבעת פירטה כי מילאה עבור התובע את כל הנדרש בטפסי הבקשה לנשיאת כלי נשק וכי כבר למחרת היום, בתאריך 16/7/12, הגישה את הבקשה למשרד לבטחון פנים.

מיד לאחר הגשתה של הבקשה, התקבלה תשובתו של המשרד לבטחון פנים כי הבקשה נדחית וכי על המבקש לפנות לפקיד הרישוי בעניין זה.

הנתבעת הודיעה על כך לתובע מיידית ומשביקש לדעת את סיבת הסירוב, הוסבר לו ע"י הנתבעת כי על הבקשה צויין על ידי המשרד לבטחון פנים קוד שאינו מאפשר לנתבעת לדעת את הסיבה להודעת הדחיה וכי על הנתבע לפנות בעצמו למשרד לבטחון פנים.

הנתבעת המשיכה ופירטה בכתב הגנתה כי למרות כן, ביקש התובע מנציגי הנתבעת לפנות עבורו למשרד ולברר את הטעם לדחיית הבקשה.

נציג הנתבעת אכן פעל כך אך שוב נענה כי אינו זכאי לקבל את התשובה וכי על התובע לפנות באופן אישי אל המשרד לבטחון הפנים.

נציג הנתבעת הודיע על כך לתובע וזה אמר כי אכן יפנה בעצמו למשרד לבטחון פנים.

מאז לא שמעה הנתבעת דבר מן התובע, עד להגשת התביעה כנגדה, כ-6 חודשים לאחר מכן.

לכתב ההגנה צירפה הנתבעת את הטפסים, כפי שמולאו על ידה עבור התובע והוגשו למשרד לבטחון פנים וכן עותק של הבקשה, החתומה ע"י התובע.

כן צירפה הנתבעת טופס של הודעה שהוצא מדף באינטרט, המתייחסת לתובע, ובו נקבע כי בקשת התובע לנשיאת כלי יריה נדחתה וכי עליו לפנות לפקיד רישוי כלי יריה.

עותק קריא של אותו דף הוגש לבית המשפט וסומן נק/1.

במהלך שמיעת ההוכחות חזר התובע על טענותיו, כפי שפורטו בכתב התביעה.

מטעם הנתבעת העיד נציגה, מר דקר, שחזר אף הוא על טענת הנתבעת בכתב הגנתה.

מר דקר הוסיף בעדותו כי לאחר הגשת התביעה מצא לנכון להגיש פעם נוספת את בקשת התובע, וזו בנסיון לסייע בידו אך עמדת המשרד לבטחון פנים היתה זהה.

מר דקר הסביר כי הנהלים המתקיימים בבקשות מסוג זה, כאשר המשרד לבטחון פנים אינו שולח את תשובתו לבקשתה ישירות למבקש וכי כל המהלכים מתבצעים מול מערכת שרק למורשי גישה, לרבות הנתבעת, יש אפשרות להיכנס אליה וכך אף נעשה בעניינו של התובע.