דראושה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית. זאת לאחר שהמבקש נפסל מינהלית למשך 30 ימים, ע"י קצין משטירה, בגין חשד שעבר עבירה של נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקה.

2.כעולה מחומר הראיות, בתאריך 2/6/12 בשעה 00:20, סמוך לחניון של חוף דור סרב המבקש מספר פעמים לבדיקת ינשוף שנדרש לבצע ע"י שוטר.

3.ב"כ המבקש טען כי לא מדובר בסירוב. ב"כ המבקש ציין כי כשהגיע לתחנת המשטרה בשעה 01:30, היה מוכן המבקש לבצע בדיקת ינשוף.

כמו כן, מציין ב"כ המבקש כי לשוטרים לא היו את האמצעים כדי לבדוק את המבקש, וכי הדו"ח נרשם עקב יריבות חיצונית בין עורך הדו"ח לבין המבקש. על-כן, בקש ב"כ המבקש לבטל את הפסילה המינהלית.

4.ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה. מציינת כי קיימות ראיות לכאורה לסרוב הכוללות דו"ח פעולה של מתנדב ובדיקת מאפיינים.

כמו כן, ברכב נמצא בקבוק וודקה.

5.סמכות הפסילה של קצין משטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה שהנהג עבר עבירה, ועל כן יש יסוד להניח כי יוגש כנגדו כתב אישום.

מעיון בחומר החקירה ובתיק החקירה שהוצג בפני, עולה שאכן קיימות ראיות לכאורה שהמבקש סירב לבדיקת ינשוף ונהג בשכרות.

6.בתיק החקירה דוחות פעולה מפורטים (ראה: דו"ח פעולה של יואב שפרונג ומזכר מיום 2/6/12, ודו"ח פעולה של גיל סימון ושלומי ילוז) המלמדים על כך שהמבקש סרב לבדיקת שכרות. השוטר הסביר למבקש את משמעות הסירוב מספר פעמים.

מחומר הראיות עולה אף שהשוטרים הגיעו למקום עקב אירוע קטטה. המבקש התנהג משך כל האירוע באופן תוקפני ואלים. ברכב נמצא בקבוק וודקה.

השוטרים מציינים כי נדף מהמבקש ריח חזק של אלכוהול. כמו-כן, בדיקת המאפינים מצביעה על כך שהמבקש היה תחת השפעת אלכוהול. המבקש נכשל בכל המבחנים שנערכו לו במסגרת בדיקת המאפיינים.

7.טענתו של ב"כ המבקש לפיה המבקש הסכים כי תיערך לו בדיקת שכרות בשעה 01:30, אין בה כדי לשנות בשלב זה מעוצמת הראיות לכאורה הקיימות בתיק. המבקש נעצר בשעה 00:20. מרגע שנעצר ועל אף שהוסברה לו משמעות הסירוב, סרב בתוקף לעבור בדיקת שיכרות.

הסכמתו הגיע בתום האירוע לאחר שנלקח לתחנת המשטרה. חלף פרק זמן ניכר בין הזמן בו נעצר ונדרש לבצע בדיקת שכרות לבין הזמן בו הביע הסכמתו לכך.

ובכל מקרה, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

8.גם טענתו של ב"כ המבקש בעניין שיקולים לא ענייניים אשר הובילו למתן הדו"ח, הינה טענה אשר מקומה להתברר במסגרת ההליך העיקרי, ואין בה כדי להחליש בשלב זה מעוצמת הראיות לכאורה הקיימת בתיק החקירה.

9.מחומר החקירה אף עולה בבירור כי לשוטר היה נשיפון דיגטלי ברשותו, וטיעונו של ב"כ המבקש בעניין העדר אמצעים לעריכת בדיקה אינו מתיישב עם חומר הראיות הקיים בתיק.

10.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי עדיין נשאלת השאלה האם יש בהמשך נהיגת המבקש משום סכנה לציבור.

11.עצם החשד לביצוע העבירה נשוא בקשה זו (סירוב לבדיקה ושכרות), יש בה כדי ללמד על מסוכנותו של המבקש.

במקרה זה, אף התנהגותו האלימה והתוקפנית של המבקש אשר לוותה את האירוע כולו, מחזקת גם היא את המסקנה כי מדובר במבקש אשר יש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את שלום הציבור.