אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דעבוס נ' אבראהים ואח'

דעבוס נ' אבראהים ואח'

תאריך פרסום : 09/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום צפת
35931-02-10
02/03/2014
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
בראה דעבוס
הנתבע:
1. מג'די אבראהים
2. הפול הישראלי חב' לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעת התובעת, ילידת 20.1.94, לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") וזאת בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 10.4.09.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחבות והמחלוקת הינה ביחס לגובה הנזק בלבד.

2.הפגיעה והנכות הרפואית: ממקום התאונה הובהלה התובעת לבית החולים "זיו" שם אובחנו שבר באגן ושברים בעצמות האף. התובעת אושפזה בבית החולים לתקופה של 6 ימים עברה בדיקות וטיפולים, ובין היתר, בוצע שחזור סגור של השבר באף.

ד"ר רוזן המומחה הרפואי בתחום א.א.ג. אשר מונה כמומחה מוסכם על הצדדים, קבע כי כתוצאה מהתאונה נגרם לתובעת שבר בעצמות האף עם הפרעה קלה עד בינונית במישור הקוסמטי והפונקציונלי בשיעור של 10% נכות על פי סעיף א-ב (1) 69 לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ד"ר אנגל, המומחה הרפואי בתחום אורטופדי אשר מונה כמומחה מוסכם על הצדדים, קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 37 8 ב' מותאם, או לחילופין, לפגיעה בכושר הפעולה לפי סעיף 35 1ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ד"ר גרושקביץ המומחה הרפואי בתחום הנוירוכירורגי אשר מונה כמומחה מוסכם על הצדדים קבע כי בעקבות התאונה עברה התובעת זעזוע מוח ולפיכך קבע לה נכות זמנית בשיעור 10% מיום התאונה למשך 3 חודשים ונכות נוירולוגית זמנית בשיעור 5% למשך 3 חודשים נוספים.

3.התובע חלק על קביעת המומחה בתחום א.א.ג. וביקש לחקרו ואילו הנתבעת חלקה על קביעת המומחה בתחום האורטופדי וביקשה לחקרו.

4.לטענת התובעת, נכותה התפקודית גבוהה בהרבה מזו הרפואית ויש להעמידה על 40%. לטענתה כמפורט בסיכומיה, מצבה הרפואי צפוי להשפיע על כושר השתכרותה באופן לא מבוטל. התובעת טענה כי למרות שד"ר רוזן העלה אפשרות של ניתוח לתיקון הפגיעה באף, אין לאלצה לעבור את הניתוח. בעניין זה הפנתה התובעת לחקירתו של ד"ר רוזן בעניין, לרמת הסיכון של הניתוח ולסיכויי ההצלחה. כן הפנתה התובעת לכך שד"ר רוזן השיב בחקירתו כי ייתכן וגם אחרי הניתוח תיוותר לה נכות.

5.לטענת הנתבעת לאור תשובת ההבהרה של ד"ר רוזן על פיה אם תעבור התובעת ניתוח, ניתן יהיה להעלים את נכותה, יש לקבוע כי לא תיוותר לתובעת נכות צמיתה בתחום אף אוזן גרון. הנתבעת הפנתה לכך שע"פ חקירת ד"ר רוזן, הרי גם אם התובעת לא תעבור את הניתוח ונכותה תיוותר, אין לנכות זו כל משמעות תפקודית. בנוסף חלקה הנתבעת על חוות דעתו של ד"ר אנגל. לטענת הנתבעת, סעיף 37 8(ב) אליו הפנה המומחה בתחום האורטופדי מתאים לנכות בגין שבר עם תזוזה ניכרת, בעוד השברים שנגרמו לתובעת הינם שברים ללא תזוזה ניכרת. לטענת הנתבעת, יש להעמיד את נכותה האורטופדית של התובעת על 5% בלבד. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לנכות האורטופדית אין משמעות תפקודית מלבד השפעה קלה בעת הליכה וכי עדותה של התובעת ביחס למגבלותיה ולנזקיה היו עדות יחידה שלא נתמכה בעדויות נוספות. הנתבעת הפנתה לחקירתה של התובעת ממנה עלה שנכותה לא מגבילה אותה באופן כלשהוא ולפיכך כאמור, טענה הנתבעת כי לנכותה האורטופדית של התובעת אין השפעה תפקודית כלל.

דיון:

6.אמנם קביעת נכות רפואית היא עניין לבית המשפט להחליט בו וחוות דעת של מומחה, אינה אלא חלק מהראיות המובאות בפני בית המשפט. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחים, בחקירתם וכן במכלול החומר הרפואי ובחקירת התובעת, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את מסקנות המומחים:

הנכות האורטופדית: על פי קביעת ד"ר אנגל נמצאה בבדיקתו צליעה קלה, תנועות עמוד שדרה מותני תקינה- גבולית, רגישות באזור עמ"ש מותני ומפרק סקרו-איליאק משמאל. ד"ר אנגל קבע כי השבר בפוקוס היה חוץ מפרקי, ללא תזוזה ניכרת, או שינוי במבנה האגן. עם זאת, יש שבר קטן יותר בסקרום ללא תזוזה ניכרת אבל עם ערוב ומעט אי סדירות במפרק הסקרו- איליאקי ושבר כזה יכול להסביר את כאב הגב התחתון ואזור העכוז. בהתאם קבע המומחה את הנכות על פי סעיף 37 8 ב' מותאם- סעיף המתייחס לשבר של גוף חוליה בעמ"ש שהתרפא עם תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמ"ש בקרבת החוליה הזו, או לחילופין על פי סעיף 35 1 ב'- סעיף המתייחס לארטריטיס רבמטואידית כשקיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות.

אינני מקבלת את טענת הנתבעת כאילו אין לקבל את קביעת המומחה:

בחקירתו הבהיר המומחה כי המסמכים הרפואיים על פיהם לא התלוננה התובעת בהמשך על כאבים הוצגו בפניו. אולם, המומחה הבהיר כי נערך לתובעת "מבחן טרנדלנבורג" -מבחן בו נדרש הנבחן לעמוד על רגל אחת. על פי הסבר המומחה, המדובר בבדיקה אשר קשה לנבדקים להמציא, וצירוף תוצאות מבחן פיסי זה שנערך לתובעת, בצירוף בדיקת ה- CT (שהצביעה על שבר שהשאיר אי סדירות במפרק- סקרו איליאק- אי סדירות שיכולה להסביר את תלונות התובעת), הביאו אותו למסקנה על פיה העריך את הנכות.

המומחה הבהיר כי הנכות שקבע מתייחסת להגבלה קלה ולפיכך הינה כאמור בסעיף 35 1 ב' לתקנות המתייחס להשפעה קלה על כושר הפעולה, או התנועות.

המומחה הפנה גם לסעיף 37 8 ב' אשר אמנם אינו מתייחס להגבלה קלה, אלא קובע 10% נכות אפילו במצב של אי הגבלת תנועה של עמ"ש (רק בשל העובדה שמדובר בשבר שהתרפא עם תזוזה ניכרת נקבעה בסעיף זה נכות). אולם המומחה הבהיר כי מדובר בקביעת אחוזי הנכות באופן מותאם לסעיף זה שכן אין סעיף מדויק שיתאים למצב התובעת.

אין לקבל את טענת הנתבעת כאילו חוות דעתו של המומחה מוטעית מאחר שסעיף זה מתייחס לשבר עם תזוזה ניכרת. ראשית כאמור, המומחה הבהיר כי מדובר בקביעה על פי סעיף מותאם בלבד. שנית, המומחה הבהיר בחקירתו כי אי סדירות במפרק יכולה להיכנס להגדרה של תזוזה ניכרת ולכן קבע נכות על פי סעיף זה באופן מותאם ולחילופין, על פי סעיף המתייחס להגבלה קלה בכושר הפעולה, כאמור.

המומחה הבהיר כי מדובר בשבר תוך מפרקי שהותיר אי סדירות במפרק ובמצב כזה נגרמים כאבים. המומחה הבהיר עוד כי אף שבדיקת ה- CT נערכה בסמוך לתאונה הרי שהרישום מיום 12/09 על פיו עדיין מצוינים כאב באגן ובאזור הסקרו איליאקי משמאל, בתוספת הבדיקה (מבחן טרנדלנבורג), שביצע, תומכים בממצאי בדיקת ה- CT ומביאים יחד למסקנה בדבר הליקוי שהיה ונותר.

המומחה הסביר, כי לא ראה צורך להורות על בדיקת CT נוספת שכן "זו בדיקה שכרוכה בהמון קרינה ולכן לא חשבתי שצריך לעשות עוד בדיקה כשאין סיכוי שזה השתפר" (עמ' 7 שורות 30-31). המומחה הפנה לכך שעל פי אישור הרפואי מ- 12/09 המתייחס לכאב באגן ובאזור הסקרו איליאקי משמאל, המצב מתאים לבדיקת ה- CT ולבדיקה הפיסית שלו שבוצעה לאחר 3 שנים, וכי מדובר בממצאים שלנבדק קשה להמציא (עמ' 8 שורות 18-21).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ