דנ"פ
בית המשפט העליון
|
965-16
15/02/2016
|
בפני השופטת:
מ' נאור
|
| - נגד - |
המבקש:
ניר עזרא
עו"ד אלי פוקסברומר
|
המשיבה:
מדינת ישראל
|
| החלטה |
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-רע"פ 8464/14 ו-רע"פ 8617/14 (15.12.2015) (תוקן ביום 21.12.2015) (מפי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין, בהסכמת השופט ח' מלצר והשופט מ' מזוז). בפסק הדין נתקבלו הן ערעורו של המבקש הן ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"פ 30907-03-14) שבגדרו, בין היתר, זוכה המבקש מעבירה של חדירה לחומר מחשב לפי חוק המחשבים, התשנ"ה-1995.
רקע
- המבקש הורשע פעמיים בבית משפט השלום בירושלים בגין מעשים שונים של שימוש עברייני במחשב. ב-ת"פ 40102-06-10 נדונה מסכת עובדתית של מספר חדירות שביצע המבקש לחשבונות בנק של זרים כדי למשוך מהם כסף, וזאת באמצעות פרטי חשבון וסיסמאות שנמסרו לו שלא כדין. המבקש אף הודה כי במקרה אחד חדר למחשב כדי להגיע לחשבון בנק של אדם זר במטרה למשוך מחשבון זה 30 דולר, ואולם הוא נחסם; וכי במקרה אחר חדר למחשב בנק ובהמשך לכך לחשבון הפרטי של אדם נוסף ומשך משם 750₪ לצורך תשלום קנס. המבקש הורשע בהליך זה בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ולפי חוק העונשין, התשל"ז-1977. העיקר לענייננו הוא שהמבקש זוכה באותו הליך מעבירות של חדירה לחומר מחשב שלא כדין לפי סעיף 4 לחוק המחשבים. ב-ת"פ 31579-11-11 נדונה מסכת עובדתית נוספת, שלפיה המבקש החזיק ברשותו פרטים של חשבונות בנק וכרטיסי חיוב מהארץ ומחו"ל, שהגיעו לידיו בעקבות הודעות שפרסם באינטרנט. בין היתר, עשה המבקש שימוש בפרטי כרטיסי החיוב לרכישת ז'יטונים וירטואליים מאתר הימורים בסך של 29,610 ₪ וכן לרכישת טפסי הימורים. בהזדמנות אחרת חדר המבקש לחשבון בנק של פלונית, תוך שימוש בסיסמה שלה, והעביר כ-3000 ש"ח מחשבונה ללא ידיעתה וללא הסכמתה. בגין מעשים אלה הורשע המבקש בעבירות שונות, כאשר העיקר לענייננו הוא שהפעם הורשע המבקש בעבירה לפי חוק המחשבים, וליתר דיוק בעבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי סעיף 5 לחוק. בגין כל ההרשעות ניתן גזר דין מאוחד שבגדרו הושתו על המבקש ארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, ששה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,250 ש"ח וכן פיצוי למתלוננים.
על פסקי הדין בבית משפט השלום הוגשו לבית המשפט המחוזי שני ערעורים, מצד המדינה ומצד המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, קיבל חלקית את ערעור המבקש וזיכה אותו מעבירה לפי סעיף 5 לחוק המחשבים. העונש נותר על כנו.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו לבית משפט זה שתי בקשות רשות ערעור, של שני הצדדים. המדינה הגישה בקשת רשות ערעור (רע"פ 8646/14) שעניינה זיכויו של המבקש מעבירות של חדירה לחומר מחשב לפי חוק המחשבים. מנגד, המבקש הגיש גם הוא בקשת רשות ערעור (רע"פ 8617/14) שעניינה הרשעתו בעבירה של רישום מאגר מידע ושימוש בו לפי חוק הגנת הפרטיות.
פסק הדין מושא הבקשה
רע"פ 8646/14 – ערעור המדינה
- בית המשפט החליט לתת רשות ערעור בבקשת המדינה, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. בפסק הדין פירש בית המשפט את סעיף 4 לחוק המחשבים, שזו לשונו:
|
חדירה לחומר מחשב שלא כדין
|
4. החודר שלא כדין לחומר מחשב הנמצא במחשב, דינו - מאסר שלוש שנים; לענין זה, "חדירה לחומר מחשב" - חדירה באמצעות התקשרות או התחברות עם מחשב, או על ידי הפעלתו, אך למעט חדירה לחומר מחשב שהיא האזנה לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979.
|
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת