דנצינגר נ' בן גרא ואח'

פסק דין

בפניי מספר תובענות אשר עניינן תאונת שרשרת אשר אירעה ביום 6.8.09.

בתאונת השרשרת היו מעורבים הרכבים שלהלן:

רכב שבוטח ע"י חברת דן רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "דן", התובעת בת.א. 19176-06-10) מסוג טויוטה (להלן: "הטויוטה")

אחריו, רכב שבוטח ע"י איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "איילון", התובעת בת.א. 39506-07-10) מסוג פג'ו (להלן: "הפג'ו").

אחריו, רכב שבוטח ע"י הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס") מסוג מיצ'ובישי (להלן: "המיצ'ובישי").

אחריו, רכב שבוטח ע"י שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה", אשר הנהגת בו, דנציגר הילה, הינה התובעת בת.א. 253-12-09) מסוג מזדה (להלן: "המזדה")

ולאחריו רכב שבוטח ע"י חברת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שלמה") מסוג סובארו (להלן: "הסובארו").

יש לציין, כי בתאונה הנדונה היו מעורבים לפחות עוד רכב אחד, שנסע לפני הטויוטה, אשר אינו בעל דין באף אחת מן התובענות. כמו כן, נהג הסובארו טען, כי אחריו נסעה מונית (להלן: "המונית"), אשר פגעה בו והדפה אותו לעבר המזדה. עובדת השתתפותה של המונית בתאונה שנויה במחלוקת בין הצדדים ועניין זה יידון בהמשך.

בדיון שהתקיים בפניי העידו נהגי הרכבים. עדויות כל הנהגים היו זהות, כאשר כל אחד מן הנהגים העיד, כי התאונה אירעה עת החלו הנהגים בנסיעה בסמוך לאחר עמידתם ברמזור. כל אחד מן הנהגים העיד, כי ראה את הרכב שלפניו מאט, וכי הרכב שמאחוריו פגע בו מאחור והדף אותו לעבר הרכב שלפניו.

כל הנהגים, למעט נהג המיצובישי ונהג הסובארו העידו, כי עצרו לחלוטין טרם נהדפו ואילו נהג המיצובישי ונהג הסובארו העידו שניהם כי היו בנסיעה איטית מאוד עת נהדפו. אך, כאמור, כל הנהגים העידו כי נהדפו אל הרכב שלפניהם.

כל הנהגים הרגישו מכה אחת בלבד וכל הנהגים שנסעו לאחר נהגת הטויוטה לא ראו דבר מן המתרחש בין הרכבים שלפניהם או מאחוריהם. כל הנהגים העידו, כי לא זו בלבד שלא ראו אלא שאף לא שמעו חבטות נוספות לפני או אחרי שרכבם נחבט ורק כאשר יצאו מרכביהם לאחר התאונה נוכחו כי המדובר בתאונת שרשרת.

כאמור, עדויות כל העדים הינן זהות ואינן עולות בקנה אחד זו עם זו. הואיל ולא ניתן להכריע בין העדויות מבחינת מהימנותן, אכריע במקרה זה בהסתמך על קריטריון אובייקטיבי, שהינו הנזקים אשר נגרמו לרכבים, כפי העולה מחוות הדעת שמאים אשר הוגשו ע"י כל אחד מן הצדדים.

לעניין הנזקים יצויין, כי הואיל ומן המפורסמות הוא כי עלות הרכיבים בקדמת הרכב הינה יקרה באופן משמעותי מן הרכיבים באחורי הרכב, זאת כיוון שבקדמת הרכב מצויים חלקי מנוע הרכב, הרי שבבואי להתייחס לנזקים אשר נגרמו לנזקים, לקחתי בחשבון את מרכיב עבודות הפחחות בלבד בכל חוות דעת, שכן יש בעבודות הפחחות כדי להוות קריטריון אובייקטיבי ונפרד באשר לעצמת המכה אשר ספג הרכב בחלק בו בוצעו העבודות.

הנזקים לרכבים, המתבטאים בעבודות הפחחות בלבד, כאמור, הינם כדלקמן:

לרכב הטויוטה נגרם מלפנים נזק בסך 300 ₪ ומאחור נזק בסך 700 ₪.

לרכב הפג'ו, שנסע אחריו, נגרם מלפנים נזק בסך 1,900 ₪ ומאחור נזק בסך 750 ₪.

האמור לעיל לפיו, הנזק שנגרם לטויוטה מאחור גדול פי שניים מן הנזק שנגרם לטויוטה מלפנים וכי הנזק שנגרם לפג'ו מלפנים גדול פי 2.5 מן הנזק מאחוריו, מביאני למסקנה כי רכב הפג'ו פגע בטויוטה עת היה הטויוטה במצב עצירה וטרם פגעה ברכב לפניה וכתוצאה מכך גרם הפג'ו לרכב הטויוטה נזקים גדולים מאחור והדף את הטויוטה לעבר הרכב שלפניו (שאינו צד לאף אחד מן התיקים שבפניי).

לרכב השלישי בסדר הרכבים, הוא רכב המיצובישי נגרם מלפנים נזק בסך 350 ₪ ובחלק האחורי נזק בסך 280 ₪. מאידך- לפג'ו נגרם מאחור נזק של 750 ₪. הנ"ל מביאני למסקנה, כי המיצובישי נגעה קלות בפג'ו ולאחר מכן נהדפה ע"י המזדה אל עבר הפג'ו ובכך הוחמרו נזקי המיצובישי מלפנים ונזקי הפג'ו מאחור.

לרכב המזדה נגרם נזק בסך 800 ₪ מלפנים ובסך 2,400 ₪ מאחור ואילו לרכב הסובארו נגרם נזק בסך 1,000 ₪ מלפנים ובסך 700 ₪ מאחור. מאידך- למיצובישי נגרם נזק קל מאחור- בסך 280 ₪. ממצאים אלו מביאים אותי למסקנה כי רכב המזדה הספיק לעצור, רכב הסובארו פגע במזדה מאחור והדפה לעבר רכב המיצובישי, אשר כבר נגע קלות בפג'ו אך גם נהדף אליו והחמיר נזקיו.