דניאל קרן נ' קבוצת כרמלטון בע"מ

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. ביום 5.2.2019 הגיש העורר את כתב הערר שבנדון (להלן: "העורר").

2. הסוגיה המונחת לפתחנו בערר דנן הינה 250 נסיעות שביצע העורר בנתיבי מנהרות הכרמל בין החודשים דצמבר 2017 לאוגוסט 2018 (להלן: "תקופת החוב") באמצעות רכבו, רכב מס' רישוי XXX (להלן: "הרכב"), כאשר הנסיעות לעיל בוצעו בנתיב המנויים בעוד שהעורר אינו מחזיק בידו הסכם מנוי תקף עם המשיבה (להלן: "המשיבה"). עקב כך צבר העורר חוב לטובת המשיבה אשר עומד על סך של 20,039 ש"ח (להלן: "החוב").

3. במסגרת הערר מבקש העורר את עזרת הוועדה בהפחתת החוב הנ"ל. העורר מכנה את החוב כחיוב לא מידתי. העורר מנמק זאת בטענה כי שכח לבצע העברת/ החלפת מנוי מהרכב הישן לרכב החדש שרכש, וביצע נסיעות עם הרכב החדש בנתיב המנויים מבלי שיש לו הסכם מנוי תקף עם המשיבה. בפועל, העורר מודה כי ביצע את הנסיעות נשוא הערר בתקופת החוב לעיל מבלי שיש לו הסכם מנוי תקף עם המשיבה והוא אינו חולק על עובדה זו.

4. לטענת העורר, רק לאחר שרכש רכב בפעם השנייה וביצע את העברת המנוי כדבעי, הוא גילה כי החוב רובץ לפתחו בגין נסיעות ברכב הקודם. העורר טוען כי מאחר והוא חסר תעסוקה קצרה ידו מלשלם את הסכום המופרז הנ"ל, כך לטענתו, קל וחומר כאשר מדובר בסכום שאינו מידתי (במהלך הדיון אמו של העורר הצהירה כי היא מופיעה על דעתו של בנה העורר מאחר והוא בעבודה ולא יכול להתייצב לדיון).

5. עוד טוען העורר כי במהלך תקופת החוב הוא לא קיבל מהמשיבה התראה ו/או הודעה בדבר החוב שנזקף לחובתו והוא חוזר ומבקש מהוועדה להפחית את החוב הנ"ל ככל שניתן.

6. במסגרת הדיון שנערך בפנינו בתאריך 13.11.2019 (להלן: "הדיון") התייצבה לדיון כאמור אמו של העורר והופיעה בשמו. במסגרת הדיון טענה אמו כי לפני כשנה קיבלה טלפון מעו"ד אשר הבהיר לה כי נזקף לחובת העורר חוב על סך של 916 ש"ח בלבד והאם פעלה להסדירו באופן מידי. רק אחרי שיצרה קשר טלפוני עם שירות הלקוחות של המשיבה התחוור לה לראשונה כי נזקפת לחובת העורר יתרת החוב נשוא הערר דנן, כאשר לטענתה, עד לנקודת הזמן הזו אף לא אחד מנציגי המשיבה טרח לעדכן ו/או להודיע ו/או להתריע בגין החוב לעיל.

7. אמו של העורר מוסיפה וטוענת כי בנה העורר לא מתגורר בכתובת שהייתה רשומה על שמו במשרד הפנים ברחוב שטרית בכור 29 בחיפה מזה כשנתיים וחצי עת החל בהליך גירושין. בתקופה זו התגורר העורר בדירות שכורות, ורק לאחרונה עבר להתגורר בדירת אמו ברחוב מנדל זינגר 23 בחיפה. האם טוענת כי בנה ביצע הליך של שירות דואר עוקב ברשות הדואר וכל הדואר שנשלח לכתובתו ברחוב שטרית בכור 29 התקבל ללא תקלה, אולם גם לאחר שבוצע הליך של דואר עוקב, העורר לא קיבל כל התראה מטעם המשיבה בדבר החוב.

8. המשיבה הגישה מטעמה כתב תשובה. המשיבה מבקשת לדחות את הערר הן מבחינה פרוצדוראלית והן לגוף החיוב. המשיבה טוענת כי הערר הוגש בשיהוי ומשכך יש לדחות את הערר על הסף. על פי סעיף 12א (א) לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") יש להגיש את הערר תוך 45 ימים מיום קבלת הודעה על החיוב. במקרה דנן החשבון הראשון נשלח לעורר בחודש ינואר 2018 וכלל החשבונות נשוא הערר נשלחו לעורר במאוגד בחודש אוקטובר 2018 לכתובתו ברחוב מנדל זינגר 23 בחיפה. לכן, גורסת המשיבה שאף אם נלך לפי שיטת בית הלל הרי שכלל החשבונות נמסרו לעורר כדין בחודש אוקטובר 2018 והערר הוגש כארבעה חודשים לאחר מכן בחודש פברואר 2019.