דניאלי נ' ממן

פסק דין

התובעת הגישה תביעה בגין נזקים שנגרמו לה עקב תאונת דרכים בה היתה מעורבת.

לטענתה התאונה קרתה כאשר היא נסעה ישר במתחם החניה של וואן פלאז'ה ורכב הנתבעת נסע לאחור, במטרה לצאת ממקום חניה ופגע בה.

הנתבעת טוענת כי התאונה קרתה לאחר שהיא יצאה בנסיעה לאחור ממקום חניה, עצרה, העבירה להילוך ישר והיתה בעצירה מוחלטת כ-3 שניות. בשלב זה הרגישה מכה מאחור.

נראה לי כי אכן התאונה קרתה כאשר הנתבעת נסעה לאחור במטרה לצאת מהחניה.

גירסה זו נראית לי סבירה יותר, שכן בדרך כלל לאחר היציאה מהחניה מעבירים להילוך ישר רק לאחר שהרכב מתיישר ולא נמצא עדיין באלכסון, כפי שהעידה הנתבעת.

גם אם אקבל את גירסתה של הנתבעת כי אכן היתה בעצירה מלאה, הרי שהיא חסמה את דרכה של התובעת, אשר זכותה היה לנסוע ישר מבלי שאף אחד יפריע לה.

כאמור, אני מקבלת את גירסת התובעת לפיה רכב הנתבעת נסע לאחור.

בשלב זה אין ספק כי אחריות הרכב הנוסע לאחור היא אחריות מירבית לתאונה.

תקנה 45 (1) לתקנות התעבורה קובעת במפורש כי:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע – סיכון או פגיעה".

ואולם, במקרה זה אני מוצאת כי יש רשלנות תורמת גבוהה של התובעת.

לדברי התובעת, היא נפגעה ע"י רכב הנתבעת כאשר הרכב יצא מחניה בנסיעה לאחור והיה כבר חצי מחוץ למקום החנייה, דהיינו חצי רכב בלט מעבר לשורת כלי הרכב החונים, ולמרות זאת היא לא ראתה את רכב הנתבעת עד לפגיעה ממש.

יצויין כי לא מדובר בנסיעה בכביש רגיל, אלא במתחם חנייה, כאשר רוב הנתיבים גובלים בחניות, ורוב הנהגים יוצאים ממקום החניה בנסיעה לאחור. יש לנהוג משנה זהירות ולבדוק אם לא דלוק אור הילוך אחורי של רכב לידו עוברים. התובעת לא עשתה זאת. העובדה היא כי לא ראתה את רכב הנתבעת עד לפגיעה ממש, למרות שרכב זה בלט בחציו מעבר לקו כלי הרכב שחנו.

יצויין כי עפ"י המסמכים שצורפו לתביעה, התובעת אכן קיבלה את נזקיה מחברת הביטוח, למעט סך של 1034 ₪ דמי השתתפות עצמית וסך 780 ₪ המהווים 2% - ירידת ערך הרכב.

לא ברור כיצד חישבה התובעת את נזקיה בסך 5100 ₪.

לאור כל האמור לעיל, לרבות רשלנותה התורמת של התובעת, אני קובעת כי אחריותה לתאונה הינה 40%, ועל כן כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1088.40 ₪ שישולם תוך 30 יום מהיום, וישא ריבית והצמדה כדין מעבר ל-30 הימים ועד התשלום המלא בפועל.

מזכירות ביהמ"ש תשגר לצדדים פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.