דנה נ' אוניברסיטת בן גוריון

החלטה

לפנינו בקשה במסגרתה עותר המבקש כי בית הדין ייתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבה מלפטר את המבקש בהתאם להחלטה מיום 11/4/11, לאפשר למבקש להמשיך בעבודתו במשיבה באותו היקף משרה גם בשנת הלימודים תשע"ב, לשבצו במערכת הלימודים של שנה זו ולהימנע מכל הליך שנועד למנות לו מחליף והכל עד להכרעה בהליך העיקרי.

ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי שהוכחו לפנינו לכאורה:

1.המבקש, בן 62, הינו בעל תואר דוקטור בלימודים קלאסיים.

2.המשיבה הינה מוסד מוכר להשכלה גבוהה.

3.המבקש החל עבודתו במשיבה כמורה מן החוץ ב-1/11/98, בדרגת סגל אקדמי זוטר. המבקש מועסק בפקולטה למדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה כמורה לשפות הקלאסיות: לטינית ויוונית עתיקה.

4.בחודש ינואר 2003 קיבל המבקש מינוי ראשון לדרגת סגל אקדמי בכיר ב"מסלול המקביל" – בדרגת "מורה". מינויו הראשון של המבקש ניתן לו לתקופה בת 3 שנים, עד ליום 30/9/05 (כתב המינוי צורף כנספח א' לבקשה).

5.משנת 2003 ועד שנת 2009 הוארך מינויו של המבקש בדרגת מורה במשך חמש פעמים, לאחר קבלת אישורים חריגים מרקטור האוניברסיטה (נספח א' לבקשה).

6.בשנים 2008-9 עבר המבקש הליך להעלאת דרגתו ל"מורה בכיר". במסגרת זאת נערכו ביקורים בשיעוריו של המבקש ונכתבו דו"חות על רמת ההוראה שלו. כמו-כן התקבלו חוות-דעת של ממליצים. ועדת הקידום החליטה על הקמת ועדה מקצועית, וזו המליצה על קידום המבקש. בחודש ינואר 2010 החליטה ועדת המינויים העליונה להעניק למבקש דרגת "מורה בכיר".

7.בעניין הליך הקביעות – בשלב הראשון, בחודש ספטמבר 2010, נעשתה פנייה של פרופ' אוסטינובה ראש המחלה להיסטוריה כללית, לדקאן הפקולטה, פרופ' נוימן, לפתיחה בהליכים להענקת קביעות למבקש.

8.בשלב השני, בתאריכים 25/10/10 וב-20/12/10, דנה ועדת המשנה למינויים במועמדותו של המבקש לקבלת קביעות. הרכב ועדת המשנה היה שונה מהרכב הוועדה שדנה במועמדותו של המבקש ל"מורה בכיר" (ארבעה מבין שישה חברי הוועדה התחלפו וביניהם יו"ר הוועדה – דקאן הפקולטה, פרופ' נוימן).

במהלך הדיונים, בוועדה הודגש, כי המבקש הינו מורה ב"מסלול המקביל", ולפיכך יש לבחון את יכולת ההוראה שלו. בהתאם לכך - בדיונים נדונה רמת ההוראה של המבקש ועלו השגות באשר לרמת הוראתו (עדות פרופ' נוימן, עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 27-29, עמ' 21 ש' 18-19, ש' 27-29).

בתום הדיון התקיימה הצבעה, במסגרתה הצביעו ארבעה מחברי הוועדה כנגד מתן קביעות למבקש, ושניים נוספים נמנעו.

9.בשלב השלישי, בהתאם לתקנון, זומן המבקש לשימוע בפני הוועדה. נמסרו לידי המבקש בהתאם לבקשתו טרם השימוע דו"חות ההערכה של הביקורים בשיעוריו. בשימוע שנערך ביום 28/2/11 פרשו המבקש ופרופ' אוסטינובה את טיעוניהם בפני הוועדה, אשר עסקו ברמת ההוראה של המבקש (עדות פרופ' נוימן, עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 2-5).

10.בשלב הרביעי, החליטה הוועדה כי היא בוחנת את העמדות ביחס לרמת ההוראה של המבקש ולצורך כך, קיים הדיקן שיחות עם מספר חברי סגל בפקולטה אשר הסטודנטים שלהם הם בוגרי הקורסים של המבקש, ודעתם של חברי סגל אלה הייתה, כי רמת ההוראה של המבקש איננה טובה במיוחד (עדות פרופ' נוימן, עמ' 21 ש' 31-32, עמ' 21 ש' 33, עמ' 22 ש' 1, ש' 6-8).

בתוך כך התברר כי בשנת 2004 נכתב מכתב ההערכה למבקש.

המידע שנאסף מפי חברי הסגל במחלקה, הובא לעיונם של חברי ועדת המשנה ובהצבעה חוזרת שהתקיימה, נדחתה שוב מועמדותו של המבקש לקביעות.

11.ביום 10/3/11 נשלח מכתב של פרופ' נוימן אל המבקש ובו פורט המידע שהתקבל בבדיקה הנוספת שנעשתה עקב השימוע שנערך, ולמכתב צורף גם מכתב ההערכה משנת 2004. למבקש ניתנה הזדמנות לטעון בעניין מידע זה בטרם תתקיים הצבעה נוספת בעניינו (נספחים ו' ו-ז' לבקשה).

ביום 20/3/11 הגישה ב"כ המבקש השלמת טיעון בשמו (נספח ח' לבקשה).

12.בישיבת ועדת המשנה מיום 11/4/11, הודיעו חברי הוועדה כי אין הם משנים את הצבעתם.