דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א ואח'

פסק דין

התביעה שבפני הינה תביעה לתשלום תגמולי בטוח בגין אירוע גניבה מיום 2.6.08 עת נגנב רכב שהיה בבעלות התובעת ומבוטח אצל הנתבעת.

יסודה של התביעה אינו בחבות לעצם תשלום תגמולי הבטוח והנתבעת אף שילמה לאחר הגשת התביעה ביום 9.12.08 את הסכום שאינו שנוי במחלוקת. התביעה שבפני הינה למעשה על המחלוקת האם יש לשלם תגמולי בטוח במקרה זה על פי ערך הרכב בצרוף מע"מ כנטען על ידי התובעת, או ללא מע"מ כגרסת הנתבעת.

מחלוקת שנייה אם כי שולית יותר הינה האם יש להפחית מערך הרכב 4% או 9% כפי שהופחת בפועל.

ובמה דברים אמורים :

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג יונדאי אלנטרה (להלן- היונדאי). במועד הרלוונטי היה היונדאי מושכר בליסינג מימוני למר יצחק אטקין. על פי תנאי חוזה החכירה שצורף לכתב התביעה.

מעיון בחוזה שצורף לכתב התביעה עולה בעליל כי עסקינן בחכירה לתקופה קצובה שתקבע בין הצדדים. משמעם של הדברים הינה כי אין עסקינן בעסקת מכירה למר אטקין אלא בחכירה בלבד, כאשר התובעת הינה ונותרה הבעלים של הרכב. על החוכר נאסר לבצע כל דיספוזיציה ברכב ועליו להשיבו לבעליו עם תום תקופת השכירות (סעיף 11.1 לחוזה). לדברים חשיבות בבואנו לבחון את מעמדה של התובעת לעניין המע"מ. לציין כי במקרה שבפני במובחן מהדוגמא שצורפה על ידי ב"כ התובעת לא נרשם שיעבוד על שם התובעת מן הטעם כי היא נותרה הבעלים של הרכב לכל דבר ועניין בעוד ששם נדרש רישום שיעבוד מקום בו עובר רישום הבעלות ברכב על שם הקונה שכן אז עסקינן בקנייה באשראי (עסקת הלוואה).

מכוח עסקה זו ועל פי תנאי החוזה היה על מר אטקין לבטח את היונדאי בבטוח מקיף, כאשר התובעת אמורה הייתה להיות המבוטח הראשי ורק לה הייתה זכות לתבוע את המבטח בקרות מקרה בטוח כלשהוא. דהיינו למעשה רישומו של אטקין כמבוטח על פי תנאי ההסכם הינו פורמלי בלבד כשאין רישום זה מעניק לו זכות תביעה עצמאית.

לו היה פועל מר אטקין על פי תנאי זה ולו הייתה התובעת בודקת כי אכן נעשה בטוח על פי תנאי זה לא היינו נדרשים לתביעה שבפני כי אז התובעת מכוח הפוליסה הייתה דן רכב ותחבורה בע"מ לגביה אין חולקין כי הינה זכאית לתשלום ערך הרכב ללא מע"מ. דא עקא שבמקרה זה התרשלה התובעת ולא בדקה את הפוליסה שהוצאה ליונדאי ובפני פוליסה בה המבוטח הינו מר אטקין בלבד. התוצאה הינה כי משאירע מקרה הבטוח והיה מקום לפנות למבטח בתביעה לתשלום תגמולי הבטוח, נדרש מר אטקין להמחות את זכות התביעה לתובעת שבפני וכך אף עשה, וזאת בין השאר מן הטעם כי האיטרס הביטוחי הינו של התובעת, בהיותה בעלת הרכב שגניבתו גרמה לה לחסרון כיס.

טוענת בפני התובעת כי משהמחה אטקין את זכות התביעה לתובעת ההמחאה הינה הן לזכות לתבוע ולקבל תגמולי בטוח כעקרון והן הזכות לסכום הפיצוי שהייתה קנויה לו בהיותו מבוטח פרטי דהיינו ערך הרכב לרבות מע"מ.

הנתבעת לא כפרה בזכותה של התובעת לקבלת תגמולי בטוח, למרות שאין היא המבוטחת בפוליסה, אולם לשיטתה זכאית התובעת לפיצוי בגין הנזק האמיתי שנגרם לה, דהיינו פיצוי שהייתה מקבלת לו הייתה רשומה כנדרש כמבוטחת בפוליסה – ערך הרכב ללא מע"מ.

בהתאם לגישה זו הזכות הניתנת להמחאה הינה זכות התביעה בלבד אלם אינה כוללת בחובה את סכום הנזק וזה ייבחן לגופו בהתאם לנזק האמיתי שנגרם בגין קרות מקרה הבטוח.

מכאן שעלינו לבחון מהו הנזק האמיתי שנגרם לה לתובעת שהינה חברה בע"מ שעיסוקה השכרת כלי רכב.

תחילה וכפי שציינתי לעיל החוזה עם אטקין אינו חוזה מכירה, אטקין לא קנה את הרכב, אלא חכר אותו בלבד, ועבור דמי החכירה החודשיים שילם מע"מ כדין, דא עקא שלתשלום זה אין כל קשר לערך הרכב כפי שהוא בהיותו בבעלות התובעת שהינה בעלת הזכות הבלעדית בו גם על פי תנאי החוזה.

בנסיבות אלה, כל שהעביר אטקין לתובעת הינו את הזכות לתבוע תגמולי בטוח בלבד וזאת על מנת לתקן את העובדה כי לא נרשמה כמבוטחת בפוליסה. לאטקין למעשה אין כל אינטרס ביטוחי כלפי הנתבעת.

ומהם נזקיה של התובעת :

אין מחלוקת כי היונדאי נרכש עם מע"מ ולאחר 45 יום התקזזה התובעת אל מול שלטונות המס בגין מע"מ זה והתוצאה הינה בפנינו ערך רכב ללא מע"מ.

אין מחלוקת כי לאחר קבלת הפיצוי מאת המבטח כאשר תבקש התובעת לרכוש רכב אחר במקום הרכב שנגנב יחזור תהליך זה שוב, קרי קניית רכב בצרוף מע"מ וקיזוז המע"מ לאחר 45 יום.

משמע על המבטח לשלם לתובעת תגמולי בטוח בערך הנזק שנגרם לה, על מנת להשיב המצב לקדמותו (סעיף 36ג' לחוק חוזה הבטוח) דהיינו להעמיד לרשותה את אותו סכום כסף שיאפשר לה לקנות את הנכס שנגנב בתנאי הרכישה העומדים לה על פי חוק ובפנינו ללא מע"מ.

טוענת בפני התובעת כי בענייננו 3 שלבים הראשון הרכישה בגינה אכן מזדכה אל מול שלטונות המס, השלישי קנייה של רכב חילופי גם בגינה זכאית היא לקיזוז כאמור ושלב הביניים תשלום בגין המחאת הזכות בגינו חייבת במע"מ.