דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נ' מגידנה ואח'

פסק דין

התובעת טוענת כי עת נסע רכבה בנתיב נסיעתו בצומת אשדוד, הגיחה מאחור משאית הנתבעים, נהוגה בידי נתבע 1, אשר בחוסר זהירות ומבלי ששם לב לדרכו, סטה לנתבי נסיעת רכבה של התובעת, פגע בו, והסב לו נזקים.

הנתבעים טוענים כי נתבע 1 נסע במשאית, בפקק תנועה, כאשר לפתע הגיח רכב התובעת מימין, תוך שהוא סוטה מנתיבו לנתיב נסיעת המשאית הנהוגה בידי נתבע 1, פגע במשאית וגרם לתאונה נשוא תיק זה.

הנתבעים טענו גם כי לרכב התובעת לא נגרם כלל נזק, וכי חוות דעת השמאי מוגזמת ומבוססת על נתונים מוטעים.

אלא שטענה זו נזנחה בשלב הדיון.

על מנת להכריע במחלוקת שמעתי את שני הנהגים, גם עיינתי בחומר הראיות שהניחו בפניי שני הצדדים.

בסופו של יום שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות המתוארות על ידי הנהג ברכב התובעת.

גרסת נתבע 1 בעדותו בפני תומכת ומחזקת את גרסת התובעת. יצויין כי נתבע 1 אישר בעדותו כי אכן לא הבחין כלל ברכב התובעת עובר לתאונה; כי אכן סירב למסור פרטים למרות שידע היטב כי היה מעורב בתאונה; כי עצר את משאיתו רק במרחק של כשני ק"מ ממקום אירוע התאונה;כי נהג התובעת התקשר למשטרה בעניין נסיבות החלפת הפרטים, ועוד.

מכלול חומר הראיות כאמור מצביע כי התובעת הרימה הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

בהעדר מחלוקת בנוגע לשיעור הנזק (כאמור משטענות בעניין זה נזנחו), אני מחייבת את הנתבעים לשאת בנזקיה המוכחים של התובעת כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה, בהפחתת הנחת מוסך מטפל וחלפים ובהפחתת רכיב ימי ההשבתה- שלא הוכח.

לסכום הנזק יש להוסיף הפרשי הצמדה בלבד.

כן ישאו הנתבעים באגרת המשפט כפי שולמה, שכר עד התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"א, 22 יולי 2011, בהעדר הצדדים.