תא"מ
בית משפט השלום קריות
|
22721-07-11
05/07/2012
|
בפני השופט:
דאוד מאזן
|
- נגד - |
התובע:
דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ
|
הנתבע:
יעקב דהן
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני תביעה לפיצוי נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת ,בגין תאונת דרכים ביום 29.6.09.
העובדות בקצרה:-
התובעת הינה חברה העוסקת בהשכרת רכבים והיתה הבעלים, במועדים הרלבנטיים לתביעה, של רכב מספר 79-840-66.
הנתבע הוא הבעלים ו/או הנהג של רכב מ.ר. 39-606-62.
על פי גרסת התביעה – רכב התובעת עמד בחניה, רכב הנהוג על ידי הנתבע, תוך כדי תמרון לצורך חניה, פגע ברכב התובעת, בעודו בעמידה וגרם לו לנזקים.
על פי גרסת ההגנה – הנתבע החנה את רכבו, מיד לאחר מכן החלה נהגת רכב התובעת בנסיעה ופגעה ברכב הנתבע. מדובר בפגיעה מינורית, ללא כל סימנים.
עדויות הצדדים:-
עדי התביעה –
מטעם התובעת העידה הנהגת ועד נוסף, תמכה את גרסתה בחוות דעת שמאי, תמונות המלמדות על הנזק וטופס ההודעה על התאונה.
מטעם הנתבע, העיד הנתבע.
הכרעה:-
התובעת בעדותה בפני חזרה על גרסתה, לפיה הגיעה לגן, החנתה את הרכב, יצאה מהרכב, המתינה בפתח השער עד שיפתחו את הגן, פתאום שמעה רעש המעיד על התאונה. משהסתכלה הבחינה שהנתבע פגע ברכב החונה.
העד מטעמה העיד, כי הנתבע הוא זה שפגע ברכב התובעת, כי נהגת התובעת היתה מחוץ לרכב וכי גרסת הנתבע אינה נכונה ובזמן התאונה הוא והנהגת היו על המדרכה, ממתינים לפתיחת הגן.
לאחר ששמעתי את עדי התביעה, עיינתי בדוח השמאי, בתמונות הנזק ובטופס ההודעה, אני מאמין לעדיי התביעה, גרסתם היתה אחת ויחידה, לא נסתרה, נתמכת בעדות אדם שאין לו עניין כלל ועיקר בתיק, שעמד בסמוך למועד התאונה והעיד בצורה מפורשת, כי נהגת התובעת לא היתה ברכב וכי היא עמדה על המדרכה והרכב חנה.
להוסיף לכך, כי מוקד הנזק עולה עם גרסת נהגת התובעת, אשר מעיד ומלמד, כי הפגיעה היתה תוך כדי השתלבות בחניה, כגרסת התובעת ואם הנתבע השלים את החניה ולא תוך כדי החניית הרכב, כגרסתו, מן הסתם מוקד הנזק היה צריך להיות בפגוש האחורי ולא במוקד הנזק המעיד שרכב הנתבע עוד לא היה בחניה, אלא חזר אחורנית תוך כדי החניית רכבו.
גרסת הנתבע לא הותירה עלי רושם אמין, גרסתו לא משכנעת וכל מה שטען, ששמע תזוזה ושפשוף (עמ' 5 ש' 17-19), מבלי לציין אם הוא חזר ופגע או לחזור על גרסתו המקורית, לפיה התובעת היא שהחלה לנסוע ופגעה ברכבו.
מכאן, אני מעדיף את גרסת התביעה ומקבל את התובענה, שרכב הנתבע פגע ברכב התובעת תוך כדי חניה, כשרכב התובעת היה לא מאויש ועומד בחניה.
מכאן, האחריות רובצת לפתחו של הנתבע.
בטרם אסיים את שאלת האחריות, עלי להתייחס לטיעוני ב"כ הנתבע, אמינות עדי התביעה לא נפגעת רק מעצם העובדה שצוין בטופס שם הנהג, כבעלה, מדובר אולי באשמתה, אך אין בכך כדי לפגוע באמינות ויש עד שמעיד שהנהגת היתה במקום ולא בן זוגה.