דמי שימוש ראויים בעבור דירת מגורים, תשלומי כפל, דמי שכירות, תורת ההשתק

א. פתח-דבר

1. הצדדים התגרשו ב- 28.4.96. בהליך פירוק השיתוף ניתנו הוראות ע"י בית-המשפט
בעניין מכירת דירת המגורים. מונה כונס נכסים ומכירת הדירה אושרה.

2. עתה נתבקש בית-המשפט להכריע במחלוקות נוספות בעניין דירת המגורים. הדירה היתה עד
למכירתה בבעלות משותפת של בני-הזוג. בקליפת אגוז התביעות של הצדדים הינן כדלקמן :

)א( תביעת האשה להחזר מחצית תשלומי המשכנתא ששולמו מ- 1/12/84 ועד 1/4/95 - חלקו של
הבעל במשכנתא המשותפת שרבצה על הדירה.

)ב( תביעת הבעל לדמי שימוש ראויים בגין התקופה מ- 1995 - 1985, בה שימשה הדירה
למגורי האשה.

ע( תביעת הבעל למחצית דמי השכירות ששולמו בגין השכרת הדירה.

ב. התביעה בעניין תשלומי המשכנתא

3. הדירה היתה בבעלות משותפת של בני-הזוג. על הדירה רבצה משכנתא. האשה שילמה את
חלקו של הבעל במשכנתא ביחס לתקופה מ- 1/12/84 ועד 1/4/95 )ראה עדות מנהל סניף הבנק
בע' 12 והודעות ב"כ הצדדים בע' 13-14(.

על פי הוראת בית-המשפט הגיש ב"כ התובעת תחשיב לעניין תשלומי המשכנתא. מחצית סכום
המשכנתא הנופל על חלקו של הבעל, ששולס ע"י האשה, עומד ע"ס 42,171 ש"ח נכון ל-
20/2/97. ב"כ הנתבע בתגובתו מ- 30/12/97 אינו מתכחש לסכום זה אולם טוען שאין להוסיף
בתחשיב הצמדה לריבית )מחצית מהסכוס של 1,994.54 ש"ח מתיחס להצמדה לריבית הנופלת על