דיין נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח'

החלטה

החלטה

1.לפני בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בגין ההליך דנא.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אינני נעתרת לבקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה, עם זאת, ראיתי לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון.

3.ראשית, אדרש לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות על המבקש לפטור אותו מתשלום האגרה להוכיח שני תנאים מצטברים, האחד, העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, והשני, כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה ומשכך יש להניח תשתית לצורך לחרוג מהכלל המחייב תשלום אגרה בעת פתיחת ההליך ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

וכך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.בבקשה נטען שהמבקשת מיוצגת ללא תמורה על ידי "הקליניקה לעריכת –דין קהילתית...."

לטענת המבקשת, היא ובעלה "מתקיימים בקושי רב" היא משתכרת כ-1,500 ₪ בחודש ובעלה כ– 4,500 ₪ בחודש. בנוסף משולמת למבקשת קצבת ילדים בסך של 170 ₪. עוד נטען, כי אין בבעלות המבקשת ובעלה דירה והם מתגוררים בשכירות בתמורה לסך של 2,550 ₪. כן נטען שחשבון הבנק של המבקשת ובעלה וכן חשבון הבנק של בעלה בנפרד מצויים ביתרות חובה וכי חסכון של 950 ₪ של בעלה של המבקשת לא ניתן למימוש כעת. המבקשת מוסיפה כי בעלה נאלץ לשאת בהשבת הלוואה (בסך חודשי של 1,000 ש"ח). עוד נטען, כי לבעלה יש רכב אך הוא לא בשימוש בשל מצבו וכי אין ביכולתם הכלכלית של בני משפחתה לסייע לה כלכלית. באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור, נטען שהם טובים.

5.המשיבים 1- 3 ו – 6 הותירו את ההחלטה בבקשות לשיקול דעת בית המשפט. המשיבים 4, 5 לא הגישו תגובה.

6.כאמור, לאחר שעיינתי בבקשה, לא ראיתי לפטור את המבקשת מתשלום אגרה וזאת מאחר שלא שוכנעתי שאין ביכולתה הכלכלית לשאת בסכום האגרה בסך של 481 ₪. טענות המבקשת ביחס לגובה השתכרותה והשתכרות בעלה וביחס לגובה דמי השכירות המשולמים על ידם גובו באסמכתאות. עם זאת, לא ראתה המבקשת לצרף את פירוט תנועות חשבון הבנק שלה ושל בעלה (לבקשה צורף פירוט תנועות חשבון הבנק של בעלה). כמו כן, מפירוט תנועות חשבון הבנק של בעלה של המבקשת עולה כי החשבון מחויב בגין שני כרטיסי אשראי – פירוט חיובי כרטיסי האשראי אף הוא לא צורף לבקשה.

בנסיבות לא שוכנעתי כי המבקשת משוללת יכולת לשאת בסכום האגרה של 481 ש"ח.

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה. עם זאת, אני רואה להוסיף וזאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין שלא שוכנעתי שסיכויי ההליך גבוהים מאחר שהמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא שכבר הכריע בבקשת רשות ערעור על החלטת ההוצאה לפועל – דהיינו, המדובר ב'גלגול שלישי' של אותה הסוגייה.

סיכומו של דבר, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.