אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה לקבלת מחצית זכויות בדירת מגורים שנרכשה טרם נישואי הצדדים, בה התגוררו מיום נישואיהם

דחיית תביעה לקבלת מחצית זכויות בדירת מגורים שנרכשה טרם נישואי הצדדים, בה התגוררו מיום נישואיהם

תאריך פרסום : 21/02/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
60363-12-14
11/11/2016
בפני כבוד השופטת:
תמר סנונית פורר

- נגד -
התובעת:
ר' ר'
עו"ד פריד ג'ובראן
הנתבע:
א' פ'
עו"ד רון לוינטל
עו"ד שלומי חיימוב
פסק דין

 

  1. עניינה של תביעה זו הוא עתירת התובעת לקבלת מחצית הזכויות בדירת מגורים שרכש הנתבע טרם נישואי הצדדים ובה התגוררו הצדדים מיום נישואיהם ועד לפרידתם בפרק זמן של כחמש שנים.

 

1).     רקע עובדתי

 

  1. ביום 14.4.2005 הנתבע רכש דירה ברח' XXX בXXX (להלן: "הדירה"), זאת טרם נישואי הצדדים.

 

  1. בגין רכישת הדירה ניטלה משכנתא ששולמה על ידי אבי הנתבע (הצדדים במחלוקת לגבי עניין זה שיפורט בהרחבה בהמשך פסק הדין).

 

  1. ביום 2.12.2006 נישאו הצדדים.

 

  1. לאחר נישואי הצדדים, הם עברו להתגורר בדירה.

 

  1. בחודש 3/2008 בוצע רישום הדירה על שם הנתבע בלבד בלשכת רישום המקרקעין וכן נרשמה המשכנתא.

 

  1. בתום חודש 11/2011 בשל הסכסוך בין הצדדים, עזבה התובעת את הדירה. סמוך לכך, נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובת אבי הנתבע.

 

  1. בשנת 2012 הוגשו תביעות על ידי הצדדים שניהם הנוגעות למזונות ומשמורת שתי בנותיהן הקטינות. בתיקים אלה, השכילו הצדדים להגיע להסכמות אשר אושרו על ידי מותב זה וניתן להן תוקף של פסק דין.

 

  1. ביום 17.6.2014 הצדדים התגרשו.

 

  1. בד בבד עם הגשת התביעה ביום 29.12.2014, הוגשה בקשה לצו מניעה זמני האוסר על הנתבע לעשות כל דיספוזיציה בדירה. הבקשה התקבלה על ידי כב' הרשמת וצו המניעה ניתן באותו יום.

 

  1. לאחר שהתקיימו ארבעה דיונים, מתוכם דיון הוכחות אחד, והוגשו סיכומי הצדדים בכתב, יש צורך ליתן את פסק הדין.

 

2).     תמצית טענות הצדדים

 

טענות התובעת

 

  1. התובעת טוענת כי יש להורות כי מחצית הזכויות בדירה שייכות לה.

 

  1. התובעת טוענת כי הוכיחה על פי פסיקת ביהמ"ש העליון כוונת שיתוף ספציפית בין הצדדים, וזאת מכוח המצגים שהוצגו לה על ידי הנתבע: כי הדירה תמיד תשמש למגורי המשפחה וכי המשכנתא בגין הדירה משולמת מחשבון משותף לצדדים.

 

  1. התובעת טוענת כי יש להתעלם מהראיות לפיהן שילם אבי הנתבע את המשכנתא בגין הדירה.

 

  1. התובעת טוענת כי הנתבע הציג גרסה עובדתית שאינה נכונה ועומדת בסתירה מוחלטת לטענותיו בהליך משפטי אחר שניהלו בני הזוג בבימ"ש (תיק המזונות) זה וכן אף בכתבי הטענות בהליך דנן.

 

  1. התובעת טוענת כי אין לקבל את טענות הנתבע לפיהן יש להוציא את תמלילי ההקלטות של החוקר הפרטי עם הנתבע מהתיק.

 

טענות הנתבע

 

  1. הנתבע טוען כי הדירה נרכשה על ידו טרם הנישואין, בעזרת אביו.

 

  1. הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה כוונת שיתוף בדירה, הצדדים היו נשואים זמן קצר, התגוררו בדירה כ-5 שנים בלבד ולא ביצעו בה גם כל שיפוץ, ולכן לתובעת אין כל זכויות בדירה ויש לדחות תביעתה ולבטל את צו המניעה שניתן בהסכמה.

 

  1. הנתבע טוען כי הוכח שאביו שילם עבורו את המשכנתא על הדירה מחשבונו (צורפו תדפיסי חשבון הבנק של אבי הנתבע).

 

  1. הנתבע טוען כי התובעת מעולם לא ביקשה כי הדירה תירשם על שמה. הנתבע טוען כי התובעת לא הוכיחה כי הוטעתה או כי הציג בפניה מצגי שווא.

 

  1. הנתבע טוען כי על ביהמ"ש לראות בתמליל שהוגש, כראיה שלא הוגשה כדין (תצהיר עורכת התמליל הוגש עם הסיכומים) ואין ליתן לה משקל.

 

4).     דיון והכרעה

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות שהובאו בפני, דין התביעה להידחות מהנימוקים שיובאו להלן.

 

א. רכישת הדירה נעשתה טרם נישואי הצדדים

 

  1. כאמור לעיל, הצדדים נישאו ביום 2.12.2006.

 

  1. אין מחלוקת בין הצדדים כי הדירה נרכשה טרם מועד הנישואין (ביום 14.4.2005).

 

 

 

 

  1. חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע:

"5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין". (ההדגשות הוספו).

 

  1. בבג"ץ 287/16 שניתן לאחרונה על ידי כב' הש' סולברג בביהמ"ש העליון נקבעו הדברים הבאים היפים לענייננו:

"כידוע, בהיות הדירה נכס אשר הביאה עמה המשיבה לנישואין, אין מדובר בנכס בר-איזון לפי חוק יחסי ממון. לאור זאת, על-פי ההלכה הפסוקה, ככל שטוען העותר בכל זאת לקיומו של שיתוף בדירה, הרי שהיה עליו להביא ראיות מספקות המלמדות על גמירות דעת של הצדדים לשיתוף כאמור. שאלה זו היא שאלה עובדתית, תלוית נסיבות, ובמסגרתה ניתן להביא ראיות שונות אשר יגבשו "דבר מה נוסף", זולת יחסיהם הארוכים של הצדדים, אשר ילמד על כוונתם ביחס לנכס שלגביו נטען השיתוף. ככל שמדובר בדירת מגורים, הרי שראיות רלבנטיות לעניין זה עשויות להיות קשורות למועד רכישת הדירה, מקורות המימון לרכישתה, מעמדה הרישומי של הדירה, השתתפות בן הזוג בשיפוץ הדירה או בהרחבתה, התנהגות הצדדים והמצג שהציגו האחד כלפי רעהו, ועוד (ע"א 7750/10 בן גיאת נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח, [פורסם בנבו] פסקה 13 לפסק דינו של השופט י' עמית, פסקאות ו'-ז' לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין (11.8.2011); בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (26.12.2012), פסקאות 13-16). מדובר אפוא בשאלה עובדתית תלוית נסיבות, אשר ההכרעה בה נתונה לערכאה הדיונית (בע"מ 2948/07 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה ו(2) (18.4.2007)). בענייננו, מעבר לעצם קיומם של חיי אישות ונישואין ממושכים בין הצדדים, לא הרים העותר את הנטל המוטל עליו. כפי שנפסק על-ידי שתי הערכאות של בית הדין הרבני, מכלול הראיות מורה דווקא על המסקנה ההפוכה, לפיה המשיבה היא זו אשר נשאה במירב העלויות בנוגע לרכישת הדירה והחזקתה.

 

בהקשר זה השתתפותו של העותר, ככל שנעשתה, לא חרגה מהוצאות אשר היה מוציא כדייר בכל מקום אחר. עוד נזכיר את הקביעות שנקבעו ביחס לתשלום המשכנתא ביחס לדירה מחד גיסא, ולשימוש האישי שעשה העותר בכספי התמורה מדירתו-שלו, מאידך גיסא. כמו כן, המצב הרישומי של הדירה מדבר בעד עצמו, כמו גם העובדה כי העותר לא דאג להבטיח עצמו באמצעות רישום הערת אזהרה או כל מסמך אחר בכתב. מעבר לכך, וכפי שקבע בית הדין הרבני הגדול, גרסתו של העותר לא נתמכה בראיות מספקות ואף נפלו בה סתירות מהותיות, באופן שאיננו מאפשר להעניק לה משקל."

 

ראו: בג"ץ 287/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, סעיף 14 לפסק דינו של כב' הש' סולברג (27.3.16).

 

  1. בתיק זה, כאמור, אין מחלוקת כי הדירה נרכשה טרם מועד הנישואין של הצדדים ונרשמה על שם הנתבע בלבד, וכי לא נעשתה כל פעולה לשינוי הרישום או לרישום על שמה של התובעת.

 

  1. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהצדדים שניהם צירפו לכתבי טענותיהם נסח טאבו המעיד כי פעולת רישום הדירה על שם הנתבע בוצעה בחודש 3/2008, בעת שהצדדים היו כבר נשואים והתגוררו בדירה כשנתיים.

 

  1. התובעת לא הכחישה כי ידעה שהדירה רשומה על שם הנתבע בלבד. טענותיה בעניין זה הן כי הנתבע הבטיח לה והציג בפניה מצג כי הדירה תמיד תהא מקום מגורי המשפחה (ראו ס' 24 לסיכומיה). כן, טוענת התובעת כי הנתבע סירב בתוקף לבקשותיה כי הדירה תירשם גם על שמה (ראו ס' 8 לתצהיר התובעת).

 

  1. התובעת לא הוכיחה טענות אלה ולו בראשית ראיה. התובעת גם לא הביאה כל עדות חיצונית לתמיכת טענותיה אלה.

 

 

 

 

 

  1. כאשר נשאלה בחקירתה האם סיפרה למישהו ממשפחתה או מחבריה על סירובו של הנתבע לבקשותיה כי הדירה תירשם גם על שמה, השיבה תחילה תשובה מתחמקת: "כביסה מלוכלכת לא יוצאת החוצה אצלנו", ולאחר מכן הודתה כי לא סיפרה לאיש אודות בקשותיה הנטענות והמצגים שלכאורה הציג בפניה הנתבע. ב"כ הנתבע שאל את התובעת בפעם השלישית, מאחר שמדובר ב"מילה שלה כנגד המילה שלו" והתובעת אישרה פעם נוספת כי לא פנתה לאיש וסיפרה על התנהגות הנתבע וכן לא ביקשה עזרה מאיש בעניין (ראו: פרוטוקול מיום 5.7.16 עמ' 15 שורות 26-32 ועמ' 16 שורות 1-6).

 

  1. יתרה מכך, גם אם הייתי נכונה לקבל את טענות התובעת, כי ביקשה מהנתבע לרשום אותה כבעלת זכויות בדירה והוא סירב לעשות כן – מדובר היה בשלילת כוונת שיתוף ברורה ומפורשת מצד הנתבע. במצב זה אין התובעת יכולה לטעון באותה נשימה כי הנתבע הציג לה מצג כי הדירה תהיה משותפת.

 

  1. התובעת טוענת מחד כי מעולם לא עבדה, אלא רק הנתבע, לכן לא הייתה מעורבת ולא ידעה דבר על כלכלת הבית המשותף, וכי הנתבע ואביו הדירו אותה לחלוטין מכל העניינים הכלכליים עד כדי כך שקיבלה קצבה כספית חודשית מהנתבע ותו לא. מאידך, טוענת כי הנתבע הבטיח לה שהדירה תהא של שניהם תמיד וכי אמר לה כי הצדדים נושאים בתשלום המשכנתא בגין הדירה. טענות אלה אינן עולות בקנה אחד זו עם זו.

 

  1. התובעת, בניגוד לטענותיה, לא הוכיחה כי עמדה על רישומה כבעלת זכויות בדירה, לא הוכיחה כי ביקשה זאת מן הנתבע, וכן לא הוכח כי הנתבע הציג בפני התובעת את המצגים להם טענה. קרי, התובעת לא הוכיחה את טענותיה ולכן הן נדחות בעניין זה.

 

  1. הוכח כי הצדדים לא השקיעו בדירה, לא שיפצו אותה, לא השביחו אותה ולמעשה לא עשו כל פעולה שיש בה כדי להעיד על כוונת שיתוף. התובעת נשאלה על כך בחקירתה והודתה כאמור (ראו: פרוטוקול מיום 5.7.16 עמ' 15 שורות 22-23).

 

  1. התובעת לא טוענת כי הייתה שותפה לרכישת הדירה, אלא טוענת כי שילמה את המשכנתא בגין הדירה ועל כן נוצר השיתוף בדירה– טענות אלה יידונו בפרק הבא.

 

  1. הנתבע צירף לכתב ההגנה כנספח א' את הסכם המכר של הדירה מיום 14.4.2005 המעיד כי הנתבע הוא רוכש הדירה. מכאן, כי הנתבע הוכיח באופן פוזיטיבי את הטענה כי הוא רכש את הדירה.

 

  1. עוד יצוין בכל הנוגע לרישום הדירה – רישום הדירה כאמור נעשה על שם הנתבע בלבד. סמוך לעזיבת הדירה על ידי התובעת, בחר הנתבע לשנות את הרישום במרשם והוספה הערת אזהרה על שם אביו. התובעת טוענת כי הדבר נעשה רק על מנת למנוע מהתובעת להעלות טענות בנוגע לדירה. הנתבע לא טען דבר בנוגע לכך. מצאתי לנכון להתייחס לכך ולקבוע כי לרישום הדירה בנסיבות הללו, או לשינוי הרישום אין משקל מכריע והוא לא משנה את עובדת היותן של זכויות הדירה בבעלות הנתבע בלבד מבחינה משפטית ועובדתית. עם זאת, היה מקום להימנע מלעשות כן בעיצומו של הסכסוך והתנהלות זו יש בה פגם.

 

  1. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הדירה נרכשה טרם נישואי הצדדים ולכן היא איננה נכס בר איזון. התובעת לא הוכיחה כי מדובר בנכס משותף וכי נוצר שיתוף ספציפי בדירה.

 

ב. תשלום המשכנתא על הדירה

 

  1. התובעת טוענת כי הצדדים נשאו בתשלום המשכנתא בגין הדירה מהחשבון המשותף. הנתבע טוען כי אביו היה זה אשר נשא בתשלום המשכנתא שניטלה בגין הדירה.

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל הראיות שהובאו בפני (וגם אלו שלא הובאו בפני), אני קובעת כי אבי הנתבע היה זה אשר נשא בתשלום המשכנתא שניטלה בגין הדירה.

 

  1. התובעת לא הביאה כל ראיה לתמיכת טענותיה כי הצדדים שילמו את המשכנתא בגין הדירה או כי שילמו סכום כלשהו בגין הדירה.

 

 

 

 

 

 

 

  1. התובעת טוענת בכתב התביעה, בתצהירה ובסיכומיה טענות עלומות וללא כל נימוק, כפי שיובא להלן:

בכתב התביעה טוענת התובעת:

"7. את כל ענייני המשפחה הכלכליים ניהל הנתבע יחד עם אביו, מר ע' פ', ללא שלתובעת תהיה דעה כלשהי בעניין. כל שהתובעת ידעה הוא שהם משלמים משכנתא עבור הדירה בה התגוררו...

  1. יודגש כי במהלך כל חייהם המשותפים של בני הזוג היוו תשלומי המשכנתא, חלק בלתי נפרד מהוצאות משק הבית של בני הזוג." (ההגשות הוספו).

 

בתצהירה טוענת התובעת:

"7. את כל ענייני המשפחה הכלכליים ניהל הנתבע יחד עם אביו, מר א' פ', ללא שתהיה לי דעה בעניין. כל שידעתי הוא ששילמנו משכנתא עבור הדירה בה התגוררנו.

[...]

  1. יודגש כי במהלך כל חיינו המשותפים, היוו תשלומי המשכנתא, חלק בלתי נפרד מהוצאות משק הבית כפי שהן הוצגו לי. הנתבע עצמו אף הצהיר על כך בתצהיר עדות ראשית במסגרת תביעת המזונות בפני בית המשפט הנכבד. וכך הצהיר הנתבע בס' 9 לתצהירו:

"... כל הכסף היה נגמר לאחר ביצוע התשלומים ההכרחיים כגון משכנתא, הוצאות הבית, מזון וכו'..."

  1. ... טענתו החדשה של הנתבע ולפיה תשלומי המשכנתא שולמו על ידי אביו מתנגשת חזיתית עם תצהירו שניתן בפני בית המשפט, על כל המשתמע מכך.
  2. אשוב ואציין כי הנתבע ואביו ניהלו את ענייניהם הכספיים במחשכים עם התחשבנויות סבוכות, כאשר רב הנסתר על הגלוי הן בפני והן בפני הרשויות. אולם אני ידעתי בוודאות כי משכורתו של הנתבע נועדה, בחלקה, כדי לשלם את תשלומי המשכנתא." (ההדגשות הוספו).

 

בסיכומיה טוענת התובעת:

"3.            הדירה נרכשה בטרם נישואיהם של בני הזוג ונרשמה על שמו של הנתבע. משך כל תקופת נישואיהם שילמו בני הזוג משכנתא עבור הדירה וזאת מקופת משק הבית המשותף.

[...]

  1. כאמור, מכוח העובדה שתמורת הדירה (בחלקה) שולמה במשכנתא מקופת משק הבית המשותף, עותרת התובעת לזכויות בדירה כפי שפורט בכתב התביעה וכפי שיבואר להלן.

[...]

  1. בס' 11 לכתב הגנתו בתביעה זו מציין הנתבע כי "הדירה נרכשה מכספו של הנתבע טרם נישואי הצדדים", הוא אף מציין כי הדירה החליפה דירה קודמת שהיתה בבעלותו משנת 2001 והמשכנתא מהווה גרירה של המשכנתא בגין הדירה הקודמת. בתצהירי העדות הראשית לעומת זאת מצהירים הנתבע ואביו כי המשכנתא שולמה מכספי האב ולראייה מציגים את תדפיסי החשבון של האב. בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את נסיונו של הנתבע לשנות את גרסתו בהיותו שינוי חזית מובהק.

[...]

  1. התובעת תטען כי יש להתעלם כליל מהעובדה שתשלומי המשכנתא בוצעו מחשבונו של האב, שכן לאור אופי ההתנהלות המשפחתית, במסגרתה שלט האב בכל העניינים, אין זה מפתיע שהמשכנתא ירדה מחשבונו...

[...]

  1. ... את העובדה שהמשכנתא שולמה מחשבונו של האב ניתן בנקל לייחס לרצונו של הנתבע להעלים הכנסותיו האמיתיות מרשויות המס..." (ההדגשות הוספו).

 

  1. התובעת לא ציינה מהם הסכומים ששולמו, מתי שולמו וכיצד. גרסתה הלא עקבית והבלתי רציפה של התובעת מעידה כי היא בעצמה איננה בטוחה באשר לרצף האירועים העובדתי הנכון לתשלום המשכנתא. התובעת טוענת כי הצדדים שילמו את המשכנתא. לאחר מכן, טוענת כי המשכנתא שולמה רק בחלקה על ידי הצדדים. לאחר מכן, טוענת כי אבי הנתבע שילם את המשכנתא.

 

  1. התובעת הודתה בכתבי טענותיה, כמצוטט לעיל, כי המשכנתא הייתה רשומה על שם אבי הנתבע ושולמה דרך חשבונו של אבי הנתבע. די בכך, על מנת לדחות את טענות התובעת כי הצדדים שילמו את המשכנתא.

 

  1. הנתבע צירף לכתב הגנתו מסמכים רבים המעידים על העברת המשכנתא על שם אביו עוד בשנת 2005 וכן על תשלום המשכנתא בגין הדירה מחשבון הבנק של אביו עד לשנת 2013 (ראו: נספחים 2-3 לכתב ההגנה, נספח 1 לתצהיר אבי הנתבע). כמו כן, צורפו מסמכים בדבר תשלום המשכנתא מחודש 11/2013 על יד הנתבע (ראו: נספח 4 לתצהיר הנתבע).

 

  1. יתרה מכך, טענות התובעת כי הנתבע ביצע הרחבת חזית אסורה נדחות. הנתבע טען מראשית ההליכים כי אביו היה זה אשר נשא בתשלומי המשכנתא, כפי שיובא להלן:

הנתבע טוען בכתב ההגנה:

"1.            בקליפת האגוז ייאמר כי הגשתה של תובענה זו לוקה בחוסר תום לב מובהק מצד התובעת בדרישה לקבלת מחצית מהנכסים המשותפים של בני הזוג לרבות דירת המגורים, בשעה שהתובעת מודעת לעובדה כי דירת המגורים נרכשה מכספי הנתבע זמן רב טרם נישואי הצדדים ואף תשלומי המשכנתא הוסדרו מכספי אביו של הנתבע.

[...]

  1. נדרשת עזות מצח מצד התובעת להגיש את התביעה דנן בשעה שלתובעת אין כל זכות בנכס המדובר שכן הנכס נרכש זמן רב טרם נישואי הצדדים וזאת מכספי הנתבע, בשעה שכל תשלומי המשכנתא הוסדרו על ידי אביו של הנתבע...

[...]

  1. גם לאחר עזיבת התובעת את הבית, הנתבע ואביו המשיכו לשאת בתשלומי המשכנתא בלי שום סיוע כלכלי מצד התובעת.

[...]

  1. מעבר לכך, כל תשלומי המשכנתא הסדיר אביו של הנתבע, מר א' פ'. כל התשלומים החודשיים הוסדרו מחשבו הבנק של אביו של הנתבע ומכספיו מבלי כל תשלום מצד התובעת.

[...]

  1. עצם רישום הנכס על שמו של הנתבע בשנת 2008 מעיד כי לתובעת לא הייתה כל כוונת שיתוף לנכס המדובר מאחר שהדירה בפועל נרכשה מכספי הנתבע ותשלומי המשכנתא הוסדרו מחשבון הבנק של אביו של הנתבע.
  2. ... מסמכי המשכנתא נחתמו בשנת 2005 טרם היכרות הצדדים; תשלומי המשכנתא הוסדרו למן ההתחלה על ידי אביו של הנתבע וזאת מבלי כל תרומה מצד התובעת." (ההדגשות הוספו).

 

  1. טענות התובעת כי הנתבע הודה בכתבי טענותיו כי נשא בתשלום רכישת הדירה ואביו נשא בתשלום המשכנתא, אינן סותרות. טענות אלה נטענו על ידי הנתבע מראשית ההליך והוכחו כדבעי. אין מדובר בהרחבת חזית. לפיכך, אני דוחה את טענות התובעת בעניין זה.

 

  1. עוד, יצוין כי התובעת בחרה להביא משפט מתצהירו של הנתבע בתיק המזונות בו הוא מפרט את הוצאות הצדדים בזמנו, הכוללות את תשלום המשכנתא. עם זאת, אין בידי לקבל משפט זה כראיה מספקת להוכחת תשלום משכנתא על ידי הצדדים. אין מדובר בהוכחה חד משמעית, ברורה ומפורשת לתשלום המשכנתא על ידי הצדדים. על התובעת היה לספק תדפיסי חשבון משותף המעידים על תשלום כאמור או כל ראיה אחרת המוכיחה טענותיה. משלא עשתה כן, לא ניתן להסתפק באמירות בלבד להוכחת טענות התביעה.

 

  1. לאור האמור לעיל, לאחר שהתובעת הודתה כי אבי הנתבע שילם את המשכנתא בגין הדירה וכי החיוב ירד מחשבונו, משלא הוגשו מסמכים אחרים להוכחת הטענות על ידי התובעת, אני קובעת כי הצדדים לא נשאו בתשלום המשכנתא.

 

ג. הקלטות ותמליל השיחה בין הנתבע לחוקר הפרטי

 

  1. במסגרת תצהיר עדותה הראשית, הגישה התובעת תמליל הקלטת שיחה שנערכה בין הנתבע לחוקר פרטי אשר שכרה התובעת בעת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים בשנת 2012 לעניין מזונות ומשמורת הקטינות.

 

  1. לדיון ההוכחות ביום 5.7.16 התייצב החוקר לחקירה.

 

  1. בסיכומיה טוענת התובעת כי יש לקבל את התמלילים, על אף שלא הוגש תצהיר עורך התמליל יחד עם הגשת התמליל, מאחר שמדובר בתמליל שהוגש כבר במסגרת תיק המזונות. התובעת טוענת כי התצהיר לא הוגש בהיסח דעת ובתום לב וצורף לסיכומים. כמו כן, טוענת התובעת כי הנתבע אישר שפגש בחוקר ודיבר עימו וסירובו לקבל את התמליל מעיד כי הוא מעוניין להסתיר את תוכנו.

 

  1. הנתבע טוען כי התמליל הוגש שלא כדין ולכן אין ליתן לו משקל.

 

  1. לאחר בחינת טענות הצדדים אני קובעת כי התמליל שהוגש קביל.

 

  1. תצהיר עורכת התמליל הוגש עם סיכומי התובעת. כמו כן, הצדדים שניהם מודים כי המסמכים כבר הוגשו במסגרת תיק המזונות שנסגר. אינני סבורה כי ענייני פרוצדורה בלבד יש בהם כדי להכריע לגבי ראיות בתיק. יש צורך בחשיפת מלוא התמונה העובדתית בפני ביהמ"ש, לכן אין ענייני פרוצדורה חזות הכל, ויש לשים דגש על המהות.

 

  1. עם זאת, יודגש כי התמליל אינו מוריד ואינו מעלה דבר לעניין התובענה דנן. התמליל לא מוסיף כל מידע בנוגע לנושא התובענה. בשיחה שהתקיימה בין הנתבע לחוקר הפרטי, לא נאמרה ולו מילה הנוגעת לדירה, לרישום הדירה או למשכנתא.

 

  1. החוקר אף הבהיר בחקירתו כי לא נאמר לו דבר לגבי הדירה או המשכנתא, הן על ידי התובעת וטרם השיחה שערך עם הנתבע, והן במהלך השיחה עם הנתבע (ראו: פרוטוקול מיום 5.7.16 עמ' 18 שורות 10-13).

 

  1. מלוא תוכן השיחה בין הנתבע לחוקר הפרטי הוא לעניין מזונות הקטינות, השתכרות הנתבע ועבודתו הנוכחית. כמו כן, יצוין כי השיחה נערכה בעת ההליכים המשפטיים בשנת 2012 במסגרת תיק המזונות אשר נסגר. אין לתמליל דבר וחצי דבר הנוגע להליך הנוכחי.

 

  1. לפיכך, לא ברורה לי טענת התובעת המבקשת לצרף את התמליל לתיק, שכן תוכן השיחה אינו מוסיף דבר לטענותיה, ולא ברורה לא התנגדות הנתבע לצירוף התמליל לתיק, שעה שתוכן השיחה כלל אינו קשור לדירה נשוא התובענה.

 

  1. לאור האמור לעיל, אני מורה כי התמליל יצורף לתיק, אולם אינני נותנת לו משקל לאור תוכנו שאינו נוגע לתובענה דנן.

 

5).    סיכום

 

  1. אשר על כן לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

 

  1. צו המניעה שניתן, האוסר על הנתבע לעשות דיספוזיציה בדירה, מבוטל בזאת.

 

  1. הוצאות ההליך – הנתבע טוען כי יש לחייב התובעת בהוצאות מוגברות בשל התנהלותה בהליך משפטי. התובעת לא טוענת דבר בנוגע לכך.

 

  1. בחינת רצף האירועים בתיק מעלה מספר נקודות כשל משמעותיות בניהול ההליך על ידי התובעת:

הראשונה, אי הגשת התובעת תצהירי עדות ראשית בזמן שהוקצב לכך על ידי ביהמ"ש ובקשות חוזרות ונשנות לדחיית הגשת התצהירים על ידי התובעת, גם לאחר שחלף המועד לכך (ראו החלטה מיום 7.10.15 כי עם תום ההליך ייפסקו הוצאות אשר ייקחו בחשבון בקשות אלו).

השניה, אי התייצבות התובעת במפתיע לדיון הוכחות שנקבע וההחלטה מאותו יום 21.4.16 בדבר הצורך בבירור מניעות התובעת מלהתייצב לדיון והוצאות הדיון.

התובעת צירפה מסמכים לאחר מכן המעידים כי התייצבה בבי"ח תל השומר לאחר שלטענתה נפלה. התובעת שוחררה באותו יום לאחר שנערכו לה בדיקות וניתנו לה משככי כאבים.

 

  1. ראשית ההליכים בתיק שנת 2014. בתיק התקיימו ארבעה דיונים, מתוכם דיון הוכחות אחד, אשר נדחה בשל אי התייצבותה של התובעת, דבר שדרש קיומו של דיון נוסף. אין ספק כי ניתן היה לקצר את משך ההליך ולקדם את הדיון בו, אולם בשל התנהלות התובעת והדחיות הרבות שנכפו על הנתבע, לא ניתן היה לעשות כן.

 

  1. לפיכך, אני סבורה כי יש לקבל טענות הנתבע בכל הנוגע להתנהלות התובעת.

 

  1. לאור האמור לעיל, התובעת תישא בהוצאות הנתבע בהליך בסך 25,000 ₪.

 

  1. המזכירות תסגור את התיק

 

ניתן היום,  י' חשוון תשע"ז, 11 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ