אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירת תושבי חיפה נגד אשור תכנית מתאר מקומית להרחבת שכונת כבביר לרבות פתיחת ציר תנועה חדש

דחיית עתירת תושבי חיפה נגד אשור תכנית מתאר מקומית להרחבת שכונת כבביר לרבות פתיחת ציר תנועה חדש

תאריך פרסום : 13/09/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
43584-05-12
01/08/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
אברהם ברוך שוורץ ו-58 אח'
הנתבע:
1. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה חיפה
2. עיריית חיפה והועדה המקומית לתכנון ולבניה בחיפה

פסק-דין

הרקע לעתירה:

בפני עתירה המופנית נגד אישור תוכנית מתאר מקומית חפ/2087 (להלן: "התוכנית"), אותה יזמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - חיפה (להלן: "הוועדה המקומית"), שעניינה, בין היתר, הרחבת שכונת כבביר שבחיפה על ידי תגבור שטחי הבנייה בשכונה, תוך קביעת הוראות בנייה, חנייה ופיתוח לצורך הרחבת הדירות הקיימות, מתן אפשרות להסדרת הבנייה הקיימת ותוספת יח"ד במגרשים הקיימים. כמו כן, עוסקת התוכנית גם בהתוויית כביש מחבר בין שכונת כבביר לרחוב מגורשי ספרד במערב.

התוכנית הומלצה להפקדה על ידי הוועדה המקומית בישיבה מיום 7.8.06 והחלטה על הפקדתה נתקבלה על ידי הוועדה המקומית ביולי 2007. התוכנית פורסמה להפקדה במרץ 2011. לתוכנית הוגשו 253 התנגדויות של תושבים בנושאים שונים. העותרים היו בין המתנגדים לתוכנית. המתנגדים, באי כוחם והמומחים מטעמם נשמעו בישיבות ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המחוזית באוקטובר ובנובמבר 2011. בהחלטתה מיום 6.3.2012 (להלן: "ההחלטה") החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה - חיפה (להלן: "הוועדה המחוזית") לאשר את התוכנית בתנאים, תוך קבלת חלק מההתנגדויות. נגד החלטה זו הוגשה העתירה שבנדון.

יצויין כי הצדדים הגיעו להסכמה בכל הנוגע לבקשה לצו ביניים, לפיה התוכנית תפורסם למתן תוקף, אך לא יוצאו מכוחה היתרי בנייה וזאת עד למתן פסק דין בעתירה.

עוד יצויין כבר עתה כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוצגו לעיוני החלטתי כי לא נפל בהחלטת הוועדה המחוזית או בהליך אישור התוכנית  פגם המצדיק התערבות ועל כן יש לדחות את העתירה.

תמצית טענות העותרים:

העותרים, שהינם תושבים אשר הגישו לוועדה המחוזית התנגדויות לתוכנית, טוענים כי משמעותה של בניית הכביש השכונתי בהתאם לתוכנית הינה פתיחת ציר תנועה חדש, המחבר בין ציר רכס הכרמל לבין מבואותיה הדרומיים של העיר, דרך רחובות השכונה, שהינה שכונה ותיקה סגורה עם כניסה ויציאה אחת. העותרים מתנגדים ליצירת ציר התנועה האמור. נטען כי היקף התנועה העוברת הפוטנציאלי של רכבים שישתמשו בציר החדש לשם יציאה או כניסה מהעיר ואליה הוא משמעותי ומאיים ליצור פגיעה קשה בתפקוד התחבורתי של השכונה, מפגעי בטיחות קשים ומטרדי רעש וזיהום אוויר שיפגעו באיכות החיים של תושבי השכונה.

נטען כי העתירה אינה תוקפת את שיקול הדעת המקצועי של הוועדה המחוזית, אלא את אופן ביצועו של ההליך התכנוני לאור אי הוודאות והחששות שאינם שנויים במחלוקת והמנגנונים שנקבעו בהחלטה כדי להתמודד עם החששות המוסכמים למפגעים ומטרדים.

עוד נטען כי החיבור בין ציר הרכס לבין הכניסה הדרומית לעיר היא אחת מהסוגיות התכנוניות המורכבות, החשובות והטעונות ביותר בעיר חיפה. נטען כי ועדת מומחים שבחנה את הנושא ביולי 2007 פתחה את הדו"ח שלה בתיאור הקשר בין הכרמל הדרומי לבין חוף הכרמל ודרום הארץ כאחת מבעיות התחבורה המעיקות ביותר בחיפה. גם בדברי ההסבר לתוכנית המתאר של חיפה שנמצאת בשלבי אישור נכתב כי " אותרו נקודות תורפה כגון דרך היורדת מציר הרכס למישור" ונכתב כי אחד מעקרונות התכנון הוא חיבור רכס הכרמל אל מישור החוף.

העותרים טוענים כי לכל החלטה על התוויית ציר חיבור נוסף, במיוחד כל עוד אין מחברים מספר צירים בו זמנית, תהיינה השלכות משמעותיות על אזורי המגורים שלאורך הציר והמושפעים ממנו. נטען כי יצירה בו זמנית של מערך חיבורים תקל על השכונות ותצמצם את התנועה העוברת בכל אחת מהן. עוד נטען כי ועדת המומחים הנ"ל המליצה על חלופה משולבת, הכוללת חיבור משולב משכונות בגין וסורוקה וחיבור שכונת דניה עם העורק הנ"ל. עוד נטען כי גם הוועדה המחוזית נתנה דעתה על הצורך לטפל במערך הכבישים באופן מערכתי וכולל. נטען כי למרות זאת ציר כבביר אושר בתוכנית נשוא עתירה זו ללא כל התייחסות מערכתית או ראייה כוללת וללא קישורו עם יצירת צירי חיבור נוספים כפי שנעשה לגבי כביש סורוקה וכפי שהצהירו יזמי התוכנית עצמם כי כך עקרונית יש לפעול.

עוד טוענים העותרים כי למרות שמשמעות התוכנית היא יצירת ציר תנועה חדש, בעל פוטנציאל תנועה עוברת משמעותי, עובדה זו כלל לא צויינה במסמכי התוכנית או בפרסום לגביה. ההתייחסות אל הכביש במסמכי התוכנית ובפרסום לגביה הייתה מינורית, כאל " כביש שכונתי". נטען כי אין מדובר רק בפגם בפרסום וכי המדובר בביטוי לאופן ההתייחסות אל הכביש ולעומק הבדיקות שנעשו לקראתו. ההתייחסות אליו הייתה ככביש " שכונתי", ללא השלכות עירוניות של ממש ולטענת העותרים הכביש לא נבחן כפי שראוי שתיבחן הצעה ליצירת ציר תנועה חדש לרכס, נושא כבד משקל ובעל מורכבות רבה ומוסכמת.

העותרים טוענים כי הן הוועדה המקומית והן הוועדה המחוזית עמדו על הצורך בעריכת בדיקת השפעה תחבורתית כתנאי להפקדת תוכנית הכביש, אלא שהבה"ת המעודכנת שנערכה בסופו של דבר והתומכת בתוכנית נעשתה רק לאחר שההחלטה על הפקדת הכביש כבר התקבלה על ידי מוסד התכנון בעל הסמכות. נטען כי עובר להחלטת ההפקדה לא דנה הוועדה המחוזית בבדיקת ההשפעה התחבורתית שנעשתה בסופו של דבר וממילא לא נדרשה לתוכן הבה"ת.

עוד נטען כי ההערכה שניתנה על ידי הבה"ת נראית אופטימית מדי וגם הוועדה המחוזית בדיון הפנימי שערכה הציבה סימן שאלה גדול סביב הריאליות של ההערכות בבה"ת. נטען כי נדרשת בחינה יסודית יותר מזו שנעשתה כדי להבטיח שאכן ריאלי לקבוע שהכביש לא ישמש לתנועה עוברת ויש לקבוע מנגנונים אמינים יותר שיוכלו להבטיח כי אם תחזיות אלה יתבדו לא תהיה פגיעה בלתי חוזרת.

העותרים טוענים עוד כי למרות שההצדקה לכביש על פי התוכנית הינה התוספת ביחידות הדיור שתתווסף לשכונה, לא נבחנו נתונים חיוניים לבחינת הצורך בכביש, לא נקבע רף של מספר יחידות דיור המחייב את ביצוע הכביש ולא הותנה ביצוע הכביש בהגעה לרף זה. נטען כי הוועדה המחוזית לא התייחסה בהחלטתה לטיעון זה של המתנגדים לתוכנית. כן נטען כי לא נבחנה כלל חלופה לכביש, כגון טיפול בכיכר קדימה. העותרים טוענים גם כי הוועדה המחוזית סירבה לבחון את התניית ביצוע הכביש ביצירת ציר או צירי חיבור אחרים. נטען כי הנמקתה של הוועדה המחוזית לעניין זה, לפיה זוהי תוכנית מקומית שנועדה לפתור את צרכי השכונה ובמסגרתה אין מקום להצגת חלופות עירוניות נוספות לירידה מרכס הכרמל, אינה מתיישבת עם החלטתה בעניין כביש סורוקה, שם נקשר הדיון בנוגע לכביש המקומי לדיון בפתרונות עתידיים. נטען כי בנוגע להיקפי התנועה העוברת נעשו הערכות סתמיות, ללא עריכת בדיקות יסודיות ותוך אי גילוי המודלים עליהם הן מבוססות.

העותרים טוענים עוד כי החלטת הוועדה המחוזית על תוכנית מיתון התנועה שתאושר בהמשך וספירות תנועה עתידיות הינה החלטה שאינה יכולה לעמוד לאור עקרונות תשתית בדיני תו"ב ולאור ראציונאל ההחלטה עצמה. נטען כי הוועדה המחוזית קבעה בהחלטתה כי תוכנית מיתון תנועה, אשר תקבע את הסדרי מיתון התנועה, תאושר בהמשך על ידי משרד התחבורה, ללא החזרת הדיון אליה, בהליך מנהלי פנימי, בחוסר שקיפות ומבלי שלציבור נתונה זכות הטיעון לגביו. נטען כי מכיוון שהסדרי מיתון התנועה מהווים את העניין המרכזי בהחלטה התכנונית שהתקבלה, הסדר זה של הוועדה המחוזית אינו מתיישב עם עקרונות תשתית של הדין.

תמצית טענות הוועדה המחוזית:

הוועדה המחוזית טוענת כי העתירה תוקפת את שיקול דעתה התכנוני של הוועדה המחוזית ושל יועציה בעניין מקצועי מובהק וכי העותרים מבקשים כי ביהמ"ש יתערב בהליך תכנוני יסודי וממושך שנוהל בידי הוועדה המחוזית ולווה בידי גורמי מקצוע רבים, מהבולטים בתחומם, בין השאר בתחום התחבורה, כל זאת ללא שהצביעו על פגם בהליך שהתנהל לפני הוועדה המחוזית. נטען כי במסגרת הליכי אישור התוכנית נשמעו העותרים ובא כוחם באריכות רבה ומספר פעמים, עמדתם נלקחה בחשבון והתוכנית אף תוקנה ושונתה במספר נושאים בעקבות קבלת חלק מההתנגדויות. נטען כי כל טענות העותרים בעתירתם הועלו במסגרתם התנגדותם, הטענות נדונו על ידי הוועדה המחוזית, חלקן התקבלו וחלקן נדחו.

נטען כי הוועדה המקומית, אשר יזמה את התוכנית, החלה בהכנת התוכנית בשנת 1999 וכי במהלך התקופה הארוכה בה הוכנה התוכנית נערך הליך חלקי של שיתוף הציבור, התקיים דיאלוג מתמשך עם תושבי השכונה, נערך תכנון נופי ממושך שמטרתו להבטיח כי הדרך המתוכננת לא תפגע בוואדי שיח ובערכי הטבע והנוף בסביבה ונערכה פרוגראמה לצרכי ציבור. כן לוותה התוכנית ביועצים אשר בחנו את ההיבטים התחבורתיים של התוכנית. במקביל, דיאלוג מתמשך בין קהילת השכונה/הכפר לבין העירייה הבהיר את הצורך בתגבור זכויות בנייה בכפר/בשכונה.

הוועדה המחוזית טוענת כי התוכנית מציעה תגבור זכויות בנייה לטובת עיבוי הכפר והסדרת הבנייה הקיימת, תוספת של כ- 40,000 מ"ר, הרחבה וניצול מיטבי של שטחים לצרכי ציבור, הרחבת דרכים, הוספת חניות ושיפור הנגישות בתוך השכונה ואליה. כן מציעה התוכנית דרך חדשה המחברת את שכונת כבביר (הכוללת את שכונת כבירים ואת "פנינת הכרמל"), המהווה אחת משלוחות הר הכרמל, עם רחוב מגורשי ספרד במערב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ