דחיית ההחלטה בבקשה לתיקון כתב הגנה בתביעה לסילוק יד תשאר על כנה

           לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט א' ש' שילה), לפיה נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב-יפו (הגב' מ' אריאלי), אשר דחתה בקשה לתיקון כתב הגנה שהגישו המבקשות.

1.             המבקשת 1 הינה בעלת נכס בו מפעילה המבקשת 2 בית קפה. המשיבים, דיירים בבית משותף אשר בקומת הקרקע שלו פועל בית הקפה, הגישו תביעה לסילוק יד נגד המבקשות אשר נידונה בפני המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב-יפו (להלן: המפקחת). סמוך למועד דיון ההוכחות הראשון בהליך החליפו המבקשות את בא-כוחן והגישו בקשה לתיקון כתב ההגנה שהוגש מטעמן. המפקחת דחתה את הבקשה, תוך שקבעה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר כנדרש ולא כללה פירוט של הנימוקים המצדיקים את התיקון. המפקחת הוסיפה כי במסגרת הבקשה לתיקון כתב ההגנה יש לשקול את הפגיעה בזכויותיהם של שני הצדדים, וכי בניגוד לטענת המבקשות שאלת רישיון העסק, שהייתה אחד הנימוקים לבקשת התיקון, אינה דרושה לשם הכרעה במחלוקת שבפניה.

2.             המבקשות הגישו בקשת רשות לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר דחה אותה בקבעו כי הבקשה לא עמדה בדרישות שעל מבקש תיקון כתב הגנה לעמוד בהן, קרי תמיכת הבקשה בתצהיר ופירוט הנימוקים המצדיקים היענות לה. עוד הוסיף בית המשפט קמא כי המבקשות הגישו את הבקשה לתיקון כתב הגנה שלושה ימים בלבד לפני המועד בו נקבע דיון ההוכחות הראשון ועל כן נגרמה דחייה בניהול ההליך. בקשה לעיון חוזר בהחלטה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה מן הטעם שגם אם בקשת התיקון נתמכה בתצהיר, כפי שטענו המבקשות, הרי שהתצהיר עצמו אינו מנומק ומפורט כדבעי. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.             בבקשת רשות הערעור טוענות המבקשות כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בחוסר סמכות, שכן על החלטת המפקחת ניתן היה להגיש ערעור בזכות ולא ברשות, כפי שסברו המבקשות בתחילה. על כן, לטענתן היה על בית המשפט המחוזי לדון בבקשת הרשות כבערעור בפני מותב תלתא ומשלא עשה כן, דין החלטתו להתבטל. באשר להחלטה גופה, טוענות המבקשות כי שגה בית המשפט קמא כאשר דחה את הבקשה. ראשית, לטענתן תשובתן לתגובת המשיבים לבקשת התיקון נתמכה בתצהיר ודי בכך כדי לעמוד בדרישה המחייבת תמיכת הבקשה לתיקון בתצהיר. שנית, טוענות המבקשות כי בקשת התיקון לא כללה פירוט של התיקונים הנדרשים שכן נדרש שינוי יסודי בכתב ההגנה בנוסחו המקורי וכן כי הבקשה הוגשה במהירות משום שהוגשה סמוך מאוד למועד הדיון הראשון בהליך כאמור. עוד מוסיפות המבקשות כי כתבי טענות שהגישו במסגרת ההליכים בערכאות הקודמות כללו נימוקים מהותיים המצדיקים היענות לבקשה. לבסוף, טוענות המבקשות כי בתי המשפט נוהגים להיענות לבקשות לתיקון כתב הגנה ביד רחבה וזאת כדי לאפשר לצדדים לפרוס בפני בית המשפט את מלוא העובדות הצריכות לעניין. 

4.                לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובהחלטות הערכאות הקודמות מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא באותם מקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בפרט אמורים הדברים כאשר ההחלטה העומדת במוקד הבקשה הינה החלטת ביניים הנוגעת לדרך ניהול ההליך. כבר נקבע, כי לערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בהחלטות בעניין תיקון כתבי טענות והתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה תעשה לעיתים נדירות בלבד (ראו למשל: רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ (לא פורסמה, 10.8.2006)). המקרה שבפניי תחום כל כולו בעניינם של הצדדים להליך ולא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בשיקול דעתן של הערכאות הקודמות.

עוד אוסיף, כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשות כי נפלו פגמים בדיון בבקשה בפני בית המשפט המחוזי המצדיקים את ביטולה. אמנם, לבעל דין ישנה זכות ערעור על כל החלטה של המפקחת, לרבות על החלטות ביניים (ר"ע 587/83 ועד הבית ברחוב תנועת המרי 2, קרית אונו נ' ירדני, פ"ד לח(4) 487 (1984, להלן: עניין ירדני)). לפיכך, למבקשות אכן הייתה זכות ערעור בפני בית המשפט המחוזי. ואולם, בניגוד לטענת המבקשות, נקבע כי הדיון בערעור על החלטות ביניים של המפקחת ייעשה בפני דן יחיד ולא בפני מותב תלתא (ראו עניין ירדני, בעמ' 493). לאור זאת, ומאחר שבית המשפט דן בטענות המבקשות לגופן, תוך שהובאה בפניו גם תגובת המשיבים, לא מצאתי כי יש הצדקה לביטול החלטתו.  

5.             אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה - אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ב' בשבט תשס"ח (9.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il