אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית בקשה לביטול עיצומים של עובדי המוסד לביטוח לאומי

דחיית בקשה לביטול עיצומים של עובדי המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 04/08/2009 | גרסת הדפסה
ס"ק
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
11-09
03/08/2009
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין - נשיאה

- נגד -
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד י. פסי
עו"ד א. עדאקי
הנתבע:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות עובדי המדינה
2. ועד העובדים הארצי של המוסד לביטוח לאומי
3. ועד עובדי המשרד הראשי של המוסד לביטוח לאומי
4. מדינת ישראל - משרד האוצר - אגף הממונה על השכר

עו"ד א. זילברשטיין
עו"ד א. ניסנקורן
עו"ד מ. פרי-אלתרמן
עו"ד א. דפנה
החלטה

1.         לפנינו בקשה למתן צו זמני המורה למשיבים לבטל את העיצומים הננקטים מיום 26.7.09 במשרד הראשי של המבקש (להלן - המבקש או המוסד), ובכל סניפיו ברחבי הארץ, לאסור על המשיבים לנקוט צעדים ארגוניים ו/או שיבושים בעבודה ו/או עיצומים ו/או שביתות חלקיות כלשהן, ולהורות למשיבים לקיים עבודה סדירה ומלאה לאלתר, עד למתן החלטה בסכסוך הקיבוצי.

2.         בטרם נפנה לדון בבקשה לגופה נציין כי נעשו מאמצים ניכרים כדי להביא את הצדדים בחזרה אל שולחן המשא ומתן. המבקש והמשיבים 1-3 אף הסכימו למתווה מסויים שהוצע, ועל פיו יופסקו העיצומים, והצדדים ינהלו משא ומתן תחת עינו הפקוחה של בית הדין. ואולם בשל עמדת משרד האוצר לא  הושגה הבנה כאמור.

3.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהן עולות, לכאורה, מן המסמכים שהוצגו לפנינו:

א.         ביום 11.1.09 הודיעו המשיבים 1-3 על שביתה או השבתה, על פי הוראות סעיפים 5א' ו-5ב' לחוק ישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (להלן - חוק ישוב סכסוכי עבודה). העניינים שבסכסוך, כפי שפורטו בהודעה, הם אלה: קליטת עובדי מוקד צפת כעובדי  המבקש; שינויים מבניים חד צדדיים שבכוונת המעסיק לנקוט, ואשר הינם בעלי השלכות משמעותיות מבחינת זכויות העובדים, תנאי עבודתם, סדרי עבודתם, שכרם, קידומם בעבודה וביטחונם התעסוקתי, לנוכח החשש מצמצומים; ודרישת נציגות העובדים לנהל משא ומתן בנוגע למטלות נוספות שבכוונת המבקש להוסיף לעובדים, לרבות "חוק לרון", בשים לב לכך שכבר היום קיים אצל המבקש מחסור חמור בכוח אדם (נספח א' לבקשה).

ב.         בין הצדדים התנהל משא ומתן במשך כ-8 החודשים בנושאים שונים ובהם חתימה על הסכם קיבוצי, שינוי תפיסת השירות, "חוק לרון", תוספת תקנים ועוד.

ג.          במשך התקופה הנ"ל התקיימו כ-14 ישיבות משא ומתן (סעיף 13 לבקשה).

ד.         ביום 26.5.09 הודיע יו"ר המשיב 2 (להלן - הוועד הארצי) בכתב לגב' דומיניסיני, מנכ"לית המוסד, כי המשא ומתן נקלע למבוי סתום (נספח ט' לתגובת המשיבים 1-3 לבקשה, להלן - התגובה).

ה.         בין הצדדים התנהלה התכתבות בעניין הנושאים שידונו במשא ומתן ביניהם (נספחים י'-יג' לתגובה).

ו.          ביום 28.6.09 הגישו המשיבים 1-3 שתי הודעות נוספות על שביתה או השבתה: האחת - בעניין ההחלטה לבצע הפחתה גורפת של הטבת שכר לכלל עובדי המבקש ("שעות מאגר"), ודרישת נציגות העובדים לניהול משא ומתן קיבוצי להותרת ההטבה (נספח ב' לבקשה); והשניה - בעניין התעלמות המעסיק מדרישות נציגות העובדים בנוגע להשלכות ולפגיעות בתנאי עבודתם של העובדים, שנוצרו עקב מחסור בכוח אדם (נספח ג' לבקשה).

ז.          ביום 22.7.09 התנהלה ישיבה נוספת בין הצדדים, אשר הסתיימה בהודעת יו"ר הוועד הארצי כי העובדים מתכוונים לממש את סכסוכי העבודה התלויים ועומדים, לנוכח המבוי הסתום שאליו נקלע המשא ומתן.

ח.         ביום 26.7.09 החלו העובדים לנקוט בעיצומים (לגבי מהות העיצומים ראו סעיף 9 להלן).

3.         אדון בטענות הצדדים על פי הנושאים שיידונו להלן.

4.         מהות השביתה  

השביתה הינה אמצעי מוכר בדין, שנועד לשכנע את המעסיק לשנות מעמדותיו במשא ומתן הקיבוצי (עס"ק (ארצי) 64/09 כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי  - עמותת סינמטק ירושלים, ארכיון ישראלי לסרטים, ניתן ביום 2.7.09, סעיף 5 לפסק הדין, להלן - עניין כוח לעובדים). על חירות השביתה ומעמדה האיתן בשיטתנו המשפטית אין צורך להכביר מילים. כבר נפסק לא אחת כי אין עוד מקום לפקפק במעמדה הרם והמוגן, וכי יש לראות בה לפחות מסורת מקודשת, עד כדי כך שאין מתירים להרהר אחריה (בג"צ 1074/93 בזק בע"מ ואח' נ' ההסתדרות הכללית ואח', פ"ד מט(2) 485). אף על פי כן, ולמרות מעמדה הרם של זכות העובדים לשבות, חירות השביתה, ככל חירות או זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית, ויש לאזנה עם זכויות, שיקולים ואינטרסים אחרים, ובהם נזקו של המעביד ושל צדדים שלישיים, והפגיעה בזכויותיהם (ס"ק 20/07 מרכז השלטון המקומי ואח' - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, ניתן ביום 4.12.07).

לא רק פגיעה באינטרסים אחרים תגביל, במקרים הראויים, את זכותם של עובדים לשבות, אלא גם סוג השביתה הננקטת. באחרונה שב בית הדין הארצי והדגיש כי גדרי חירות השביתה ייקבעו בהתאם לסיווגה כשביתה כלכלית, פוליטית או מעין פוליטית (עס"ק (ארצי) 64/09 הנ"ל, כוח לעובדים).  בעס"ק 23/07 חברת החשמל - המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל ואח', הוגדרה שביתה כלכלית כדלקמן:

"שביתה שעילתה מאבק מקצועי והגנה על תנאי עבודה, והיא שביתה מותרת בעיקרה. השביתה הכלכלית הוכרה כלגיטימית מאז ימיה הראשונים של המדינה. דרך כלל, פורצת שביתה מסוג זה במסגרת משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש, דרישה לשיפור תנאי עבודה, מניעת פגיעה בהם, וכל כיוצא באלה. המשפט הישראלי הטיל מגבלות מועטות על השביתה הכלכלית, תוך שאימץ את הכלל לפיו הפגיעה במעסיק אינה טעם מספיק לאסור את השביתה. בבואו להכריע בחוקיות השביתה הכלכלית, אמון בית הדין על בחינת מידתיותה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות המונחות על הכף" (ניתן ביום 10.10.07, להלן - עניין חברת החשמל).

5.         עיון ב"עניינים שבסכסוך", כפי שפורטו בהודעות המשיבים 1-3 על שביתה והשבתה (סעיפים 3.א' ו-ו' לעיל), ובדברי ב"כ הצדדים בטיעוניהם לפנינו, מגלה כי העניינים שבגינם מתקיימים העיצומים בענייננו הולמים היטב את הגדרת העיצומים במקרה זה כ"שביתה כלכלית" לכל דבר ועניין. מדובר בשינויים מבניים חד צדדיים של המעסיק, שכרם של העובדים, קידומם בעבודה, ניהול משא ומתן קיבוצי בנוגע מטלות נוספות המוטלות על העובדים בעקבות "חוק לרון", מחסור חמור בכוח אדם, דרישה להפסקת העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם והעסקתם כעובדי המוסד, ועוד. כל אלה הינם  נושאים מובהקים הנכנסים בגדרה של שביתה כלכלית, משום שהם  נוגעים באופן ברור במניעת פגיעה בתנאי עבודת עובדי המוסד, בשיפורם של תנאים אלה, ובחתימה על הסכם קיבוצי.

ב"כ המבקש הדגיש כי טענת העובדים בדבר מחסור בכוח אדם אינה נכונה. שאלה זו אינה עומדת כלל לדיון לפנינו, שהרי אנו נדרשים לדון בשאלת  "חוקיותה" של השביתה, ואין אנו דנים כלל במהות המחלוקות השנויות בין הצדדים, ובוודאי שלא בפתרונן, במסגרת בקשה זו לסעד זמני. אנו מתמקדים אך ורק בשאלת "חוקיותם" של העיצומים, הגבלתם או מניעתם.

לסיכום דברינו עד כה - הנושאים שבגינם נוקטים עובדי המבקש בעיצומים הינם בגדר "שביתה כלכלית", שהינה לגיטימית כשלעצמה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ