דורון נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית מהחזקת רישיון נהיגה וכן על איסור השימוש ברכבו, כפי שהוחלט על כך על ידי הקצין הפוסל ביום 14.6.14.

העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה של נהיגה בשכרות כאשר כמות האלכוהול שנמצאה בגופו עמדה על 325 מ"ג לליטר אוויר נשוף.

ב"כ המבקש טען בדיון בבקשה כי אין כל אינדיקציה בחומר הראיות לכך שהוחלפה פיה בעת ביצוע בדיקת הינשוף, ולפיכך מחדל זה מאיין את תוצאת בדיקת השכרות.

על כן טען ב"כ המבקש, כי אין בידי המשיבה ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למבקש, לעניין שתי הבקשות שהוגשו מטעמו.

עוד טען ב"כ המבקש כי הרכב רשום על שם חברה שבבעלות המבקש ועל כן ביקש להורות כי יושב למי מנהגי החברה האחרים.

ב"כ המבקש הפנה למספר החלטות של קציני משטרה מהן ניתן ללמוד כי קצין המשטרה החליט שלא לפסול נהג מהחזקת רישיון נהיגה או לחילופין להשבתת רכבו גם במקרים בהם דובר על חשד לעבירות סירוב להבדק ושכרויות בכמות גדולה.

בנסיבות אלה ביקש ב"כ המבקש להורות על ביטול ההחלטות או לחילופין על קיצור התקופות שנקבעו על ידי הקצין.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וביקש לצרף את העותק המקורי של הטופס הנושא כותרת "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף".

בנסיבות אלה נדחה מתן ההחלטה להיום, והמסמך הומצא לעיוני הבוקר.

מהמסמך שצורף היום (אף הוא עותק צילומי, אם כי עותק קריא ושלם) עולה כי אכן סעיף 6 מסומן ב-X ולפיו נעשה שימשו בפיה חדשה עבור כל נשיפה שבוצעה. המסמך שהוגש במסגרת הבקשה המקורית צורף הינו עותק צילומי שאיננו שלם בצידו הימני, ולפיכך לא ניתן היה לראות כפי שהדבר נראה בטופס שצורף לעיוני הבוקר, את המסמך במלואו.

בנסיבות אלה, הרי שלא נמצא כל פגם ראייתי בשלב זה בקיומן של ראיות לכאורה, אשר בידי המשיבה, ועל כן אני סבורה כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למשיב.

באשר לטענתו הנוספת של המבקש ביחס להחלטות אחרות של קציני משטרה שלא לפסול נהגים מהחזקת רישיון נהיגה, או לחילופין לא להורות על השבתת רכבם, במקרים דומים או אף חמורים מכך, הרי שמדובר בהחלטות מינהליות.

בנסיבות אלה ומבלי לדון בתוכנן של כל ההחלטות שהוגשו לעיוני, הרי שבית המשפט איננו מחליף את שיקול דעתו של הקצין הפוסל, בשיקול דעתו שלו, וכל החלטה מנהלית נתונה לביקורתו של בית המשפט עם הגשת בקשה מתאימה בכל מקרה לגופו.

נסיבותיו של כל מקרה הן ספציפיות ומיוחדות תוך התחשבות בשיקולים שונים ועל כן לא ניתן להסיק, בוודאי לא בשלב זה ובמסגרת הליך זה, בין החלטות שונות להחלטה בענייננו.

באשר למסוכנות המבקש, הרי שאין מחלוקת שהעבירה של נהיגה בשכרות מקימה מסוכנות מעצם טבעה, ועל כן בעצם ביצוע העבירה בלבד, על ידי המבקש, יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לו וליתר משתמשי הדרך.

יתרה מכך, למבקש רישיון נהיגה משנת 1995 ולחובתו 8 הרשעות קודמות ובין היתר הרשעה בשנת 2007 בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בנסיבות אלה דין הבקשה להורות על ביטול פסילתו המנהלית של המבקש מהחזקת רישיון נהיגה, להדחות.

באשר לבקשה לביטול איסור השימוש ברכב, מאחר שמדובר ברכב השייך לחברה בה מועסקים נהגים נוספים, אני סבורה כי על מנת שלא תפגע פרנסתו של המבקש יתר על המידה, יש להורות על קיצור תקופת איסור השימוש והעמדתה על 21 יום.