דורוכין נ' עוזיאל ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקים שנגרמו לפי הטענה לרכב התובעת עקב תאונת דרכים שבה מעורבת הנתבעת 1, שרכבה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

הנתבעת נסעה מאחורי התובעת. לטענת התובעת, הנתבעת פגעה ברכבה מאחור.

הנתבעת בעדותה טענה כי התובעת החלה לפנות שמאלה ואז, במפתיע, נעצרה או נסעה לאחור, ואירעה התאונה. הנתבעת פגעה ברכב התובעת מאחור. זאת, לאחר שניסתה לסטות לימין על מנת למנוע את התאונה ופגעה במדרכה. ברכב הנתבעת הפגיעה הייתה באזור דלת הנהג.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות שהתובעת חזרה בה מכוונתה לפנות שמאלה וחזרה לנתיב הנסיעה של הנתבעת. דהיינו: התובעת סטתה לנתיב הנסיעה של הנתבעת.

מעדויות הנהגות עולה כי משעה שהנתבעת סברה, כי התובעת החלה לפנות שמאלה או החלה בפניה שמאלה, ביקשה הנתבעת להמשיך לנסוע ישר מבלי ששמרה מרחק מהתובעת כנדרש. שמירת המרחק נועדה לאפשר עצירה בטוחה גם במקרה של עצירה פתאומית של הרכב מלפנים. בנוסף, גרסת הנתבעת בכתב ההגנה ובעדותה אינן קוהרנטיות.

על כן, אי סבורה כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה.

אשר לנזק, בחוו"ד השמאי מטעם התובעת מצוינת פגיעה קודמת במגן האחורי ולכן ניכה השמאי סך של 300 ₪ מעלות תיקוני הצבע למגן האחורי ומכאן שהייתה פגיעה נוספת ברכב. הנתבעת טוענת עוד כי חוות הדעת נערכה כחודש וחצי לאחר התאונה וכי יש גם פגיעה בדלת אחורית ימנית שאיננה תואמת אם אופן קרות התאונה.

הנתבעת לא הביאה חוו"ד נגדית מטעמה לתמוך טענותיה בעניין הנזק. דווקא ניכוי נזקים שהיו קיימים קודם, מוסיפה מהימנות לקביעת חוו"ד השמאי מטעם התובעת. הנזק שנראה בתמונות שצורפו לחוו"ד השמאי התובעת בדלת ימנית אחורית, תואם את אירוע התאונה גם כפי שתואר ע"י הנתבעת 1. אני מקבלת גם את הסבר התובעת, שלפיו לא ערכו בדיקה שמאית לרכב קודם לכן משום שניסו לבוא בדברים עם הנתבעות ועשו רק לאחר שהתברר שאין הסכמה.

התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 3,874 ש"ח (הנזק לפי חוו"ד השמאי) בצירוף סך של 600 ₪ (שכ"ט השמאי).

אינני פוסקת פיצוי בגין הוצאות ועוגמת נפש שלא הוכחו.

כפי שציינה התובעת בעדותה, הרכב רשום ע"ש בן-זוגה.

לפיכך, אני מורה כי התובעת תעביר לנתבעות העתק רשיון הרכב ואישור של בעל הרכב הרשום שהוא מאשר לנתבעות להעביר את הכספים לתובעת או הודעה שיש להעביר את הכספים על שמו של הבעלים הרשום בצירוף פרטיו .

זאת בתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לתובעת.

הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד שתקבלנה הנתבעות מהתובעת את המסמכים הנ"ל.

אם לא ישולם הסכום במועד כאמור, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (19/10/10) ועד לתשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז בתוך 15 ימים.

המזכירות תדוור לצדדים בדואר רשום+אישור מסירה.

ניתן היום, כ' אדר א תשע"א, 24 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.