דומיקאר בע"מ נ' פרי ואח'

פסק דין

בפני תביעת שיבוב בעקבות תאונת דרכים שארעה במהלך פנייה שמאלה בצומת. מדובר בצומת בעלת ארבעה נתיבים מהם שלושה נתיבים לפנייה שמאלה, כאשר בנתיב השלישי שבהם אפשר לפנות שמאלה או להמשיך ישר. רכב התובעת היה בנתיב האמצעי מבין השלושה שפונים שמאלה, לדברי הנהג התכוון לפנות שמאלה. אין מחלוקת, כי במהלך הפנייה ארעה תאונה, במהלכה נפגע רכב התובעת בפגוש ימני ורכב הנתבעים נפגע במרכז הרכב בדלת שמאלית אחורית.

שמעתי את עדות הנהגים ועד נוסף שהיה במכונית רכב הנתבעים. מתוך העדויות עלה שרכב הנתבעים הקדים במעט את רכב התובעת ביציאה לסיבוב. כל אחד מהנהגים טוען שהאחר סטה לעבר מסלולו, נהג רכב הנתבעים סבר שרכב התובעת התכוון להמשיך ישר, וכך ארעה התאונה. אני מקבלת את עדות נהג רכב התובעת, כי לא התכוון להמשיך ישר, יחד עם זאת, בעלותו על דוכן העדים לא הצליח להסביר כיצד ארעה התאונה, וכאשר הדגים את מהלך התאונה עם רכבים, הביא את הרכבים למהלך חיכוך בחלק הקדמי בפגושים הקדמיים, דבר שלא מתיישב עם הנזק שנגרם לרכב הנתבעים, אשר נתמך בחוו"ד שמאי שצורפה לכתב ההגנה.

בשים לב לגרסאות הצדדים, מדובר ככל הנראה בשני נהגים שפנו ימינה מבלי לשמור באופן דווקני על נתיב נסיעתם ולפיכך התנגשו זה בזה. לא ניתן לקבוע, על פי העדויות שהובאו בפני, מי מהם אחראי לתאונה. נהג התובעת הראה על דוכן העדים מתווה תאונה שאינו מתיישב עם הנזקים ואף אמר כי הנזקים שמופיעים בחוו"ד שמאי ובתמונות הנתבעים אינם הנזקים שנגרמו בתאונה הזו. לדבריו: "אני ראיתי אותו עושה סיבוב יחד איתי ואז נוצר החיכוך הזה. אני לא יודע אם הוא סטה בפועל, אני נשארתי בנתיב שלי" (עמ' 5 שורות 16-15), גם במסמך שכתב ציין עד התובעת "הערכה שלי היא, שהרכב הפוגע סטה מעט מהנתיב תוך כדי הפניה וזה גרם לפגיעה" (ההדגשה לא במקור). אין חולק, כי שתי המכוניות פנו זו לצד זו, כאשר רכב הנתבעים היה מעט קדימה, ואז נגרמה התאונה, אין זה הגיוני שנהג התובעת לא מסוגל לומר אם מכונית הנתבעים סטתה ממסלולה, שהרי אם כל רכב היה נותר במסלולו לא הייתה נגרמת התאונה, מה גם שרכב הנתבעים היה, כאמור, ראשון בפנייה. יתירה מזו, עיון בתמונות שהציגו הנתבעים מעלה שלרכב הנתבעים יש מוקד פגיעה של מעיכה, הגם אם קטן, בנוסף לחיכוך, דהיינו הייתה מכת מעיכה ולא רק חיכוך.

נטל ההוכחה על התובעת, התובעת לא הרימה נטל זה, משכך אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות, בשים לב לכך שלא שוכנעתי בגירסתו של מי מהצדדים.

ניתן היום, י"ט סיון תשע"ב, 09 יוני 2012, בהעדר הצדדים.