דומיקאר בע"מ ואח' נ' עתילי ואח'

פסק דין

התובעת היא חברה העוסקת בהשכרת רכבים. אחד מרכביה נפגע בתאונה ונגרמו לו נזקים. התובעת טוענת שהתאונה נגרמה מרכב שבו נהג הנתבע. לשני הרכבים נגרמו נזקים. הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לרכבו.

מטעם התובעת העיד נהג רכב התובעת במועד התאונה, ואשר טען כי נסע בכביש אשר יש בו חניות מסומנות אשר ממוקמות בצד ימין לכיוון נסיעתו. החניות מסומנות בניצב למדרכה שמצד ימין לכיוון הנסיעה של רכב התובעת. רכב הנתבע נסע מאחוריו. בעת שהחל בפנייה ימינה אל תוך אחת החניות, רכב הנתבע פגע ברכב בו נהג. רכב התובעת ניזוק בדלת האחורית ימנית וכן בקשת שמעל לגלגל ימני אחורי. כמו כן, טען שרכב הנתבע ניזוק בצידו הימני (פרוט' עמ' 1 ש' 21 – עמ' 2 ש' 7). כמו כן, הוגשו תמונות רכב התובעת לאחר התאונה וסומנו ת/2.

בעדותו בבית המשפט הנתבע מסר גרסה שונה לאופן קרות התאונה. לטענתו בעת שנסע בכביש שתואר על די התובע, הוא נסע בנתיב הימני, כאשר מימינו מצויות החניות. רכב התובעת נסע משמאלו באותו כיוון ובאופן פתאומי נכנס לתוך נתיב נסיעתו על מנת להיכנס לאחת החניות. הנתבע שלל שרכבו נפגע מצד ימין כפי שטען נהג רכב התובעת והדגיש שרכבו נפגע בכנף השמאלי קדמי (פרוט' עמ' 3 ש' 1 – 9). לתמיכה בטענתו לגבי מיקום הפגיעה ברכבו הגיש תמונות של רכבו שהוגשו וסומנו נ/1.

גרסתו של נהג רכב התובעת לגבי אופן קרות התאונה היא אפשרית רק בהנחה שהפגיעה ברכב הנתבע היתה מצד ימין. התובעת לא הגישה תמונות של רכב הנתבע לאחר התאונה. כמו כן, תיאור אופן קרות התאונה על ידי הנתבע היא אפשרית רק בהנחה שהרכב נפגע מצד שמאל, כפי שאכן טען.

בהתחשב בעובדה שהנתבע הציג תמונות של רכבו והתובעת לא הגישה תמונות שיש בהן כדי להפריך את גרסת הנתבע או לתמוך בגרסתה, הנני מקבל את גרסתו של הנתבע לאופן קרות התאונה ודוחה את גרסתו של נהג רכב התובעת.

לאחר שקיבלתי את גרסת הנתבע לאופן קרות התאונה הנני קובע שהאשם לגרם התאונה רובץ באופן מלא לפתחו של נהג רכב התובעת, אשר עקף את רכב הנתבע ונכנס אל תוך נתיב נסיעתו בחוסר זהירות.

לפיכך, לגבי האחריות - התביעה של התובעת כנגד הנתבע נדחית, והתביעה שכנגד של הנתבע כנגד התובעת מתקבלת.

לגבי הנזק - הנתבע לא צירף חשבונית מס או קבלה כי שילם בפועל את הסכומים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמו. הנתבע טען ששילם במזומן למוסך שבו תיקן את הרכב ואין בידיו קבלה (פרוט' עמ' 3 ש' 24 – 28). כמו כן, הנתבע לא צירף לתביעה שכנגד שהגיש את הקבלה מטעם השמאי כהוכחה לכך שאכן שילם את שכרו של השמאי. יתרה מזאת, בכתב התביעה שכנגד טען כי שילם לעורך דין שכר טרחה בסך של 400 ש"ח לצורך הכנת כתבי הטענות בתיק שבפני. חשבונית מס או קבלה בגין תשלום שכר טרחה לעורך הדין גם לא צורפה. במילים אחרות, הנני קובע שהנתבע לא הוכיח את נזקיו.

בנסיבות אלה, התובעת תשלם לנתבע את הסכומים הבאים בלבד:

1.347 ש"ח בגין אגרת בית משפט ;

2.500 ש"ח בגין הוצאותיו עבור הדיון בבית משפט ביום 2.8.11;

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אב תשע"א, 09 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.