דומיניק לוי נ' אוניברסיטת תל אביב

החלטה

בפני בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי, ביחס לטיוטות שרשמה מזכירת ועדת המינויים של המשיבה, גב' דניס מורנו. המדובר בטיוטות שנרשמו בכתב יד, על יסוד התרשומת שביצעה גב' מורנו במהלך ישיבות הועדה ואשר בהתבסס עליהן הודפסה תמצית הדיונים.

יובהר, כי במהלך שמיעת ההוכחות בתיק, על פי החלטת בית הדין, המשיבה העבירה למבקשת העתק מן התרשומות המקוריות שביצעה גב' דניס מורנו בזמן אמת, ביחס לכל אחת משלוש הישיבות, וזאת בנוסף לתמציות הדיון המודפסות, שנמסרו למבקשת זה מכבר. כעת עותרת המבקשת לגילוי המסמכים שבתווך, קרי הטיוטת שנעשו על ידי הגב' מורנו לאחר רישום הפרוטוקול בכתב יד, אשר לפיהן הודפסה תמצית הדיון.

לטענת המבקשת, הצגת הטיוטא נחוצה כדי להראות את "כוונת המכוון" שהובילה לעריכה המגמתית של "תמצית הדיון" וכן כי עיון בטיוטות יבהיר מי הוא שבפועל נתן את ההוראה על ביצוע השינויים במסמכי התמציות אל מול תרשומות כתב היד, וככל שיתברר כי ידו של הרקטור (יו"ר ועדת המינויים) בכך (במעשה או במחדל), חמורים הדברים שבעתיים (ראה ס. 12-13 לבקשה).

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה מצביעה על השלב המתקדם בו מצוי ההליך, על הליכי הגילוי המורכבים שכבר היו בתיק, ועל כך שהבקשה לחשיפת הטיוטות הועלתה על ידי המבקשת במהלך הדיון שהתקיים ביום 5/4/12, שאז המבקשת חזרה בה מהבקשה. לגופו של עניין המשיבה טוענת כי המסמכים אינם רלוונטים לבירור המחלוקת שבין הצדדים. לדידה, תמצית הדיון משקפת באופן סביר את שנרשם על ידי גב' מורנו בזמן אמת ולכן אין משמעות של ממש לשאלה "מי נתן את ההוראה" ביחס לעריכת המסמך, עוד טוענת המשיבה, כי עיון בטיוטות, שאין חולק כי נרשמו בכתב ידה של הגב' מורנו, ממילא לא יוביל למסקנה – "מי נתן את ההוראה" ולא מן הנמנע שיוביל לסרבול נוסף בדיון.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה לגילוי מסמכים להדחות.

שלושה עדים העידו בפני בית הדין ביחס להליך רישום תמציות הדיון, מזכירת ועדת המינויים לשעבר, הגב' דניס מורנו מורנו; ראש מדור סגל אקדמי, גב' אורלי אבישר; ורקטור האוניברסיטה לשעבר, פרופ' דני לויתן. כל אחד מהעדים התיחס בעדותו פרקטיקה שהיתה קיימת, כפי שהוא זוכר אותה, ואיש מהעדים לא זכר או לא ידע להסביר באופן קונקרטי מי בדיוק החליט על הנוסח הסופי של כל מילה שמופיעה או שלא מופיעה בתמציות הדיון הנוגעות לתיק דנן.

הגב' מורנו העידה כי בדרך כלל, מספר ימים לאחר ישיבת ועדת המינויים, על יסוד התרשומת שביצעה בזמן אמת, היא ערכה טיוטא של תקציר דיון, בכתב ידה, לאחר שקיימה התייעצות בעניין עם גב' אבישר ראש מדור סגל. מעדותה של גב' מורנו עולה כי התקציר שערכה הודפס בשלב מאוחר יותר, וזאת לאחר שאושר גם על ידי הרקטור, שלטענתה עיין בטיוטא שנרשמה בכתב ידה (עמ' 6-7 לפרוטוקול) כאשר נשאלה גב' מורנו ביחס למשפטים שנרשמו בפרוטוקולים נשוא ענייננו ולא מופיעים בתקצירים, גב' מורנו לא זכרה את הנסיבות הקונקרטיות בהן הוחלט לנסח את התקציר כפי שנוסח.

גב' אבישר, ראש מדור סגל אקדמי, שאף היא נכחה בישיבות ועדת המינויים אישרה בעדותה כי עריכת תקציר הדיון בוצעה על ידי גב' מורנו על יסוד הרישומים שערכה מורנו בכתב יד, וכי היא נהגה לעבור על הטיוטא, לאחר שכבר הודפסה (ימים אחדים לאחר הישיבה). ככל שהיו לה הערות ביחס לניסוח, הייתה יושבת עם גב' מורנו ויחד היו מתקנות את הפרוטוקול, ולאחר מכן היתה מעבירה את הנוסח המתוקן (המודפס) לרקטור ואם רצה לתקן מילה או שתיים היו מתקנים (עמ' 14 לפרוטוקול).

פרופ' לויתן, אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כרקטור האוניברסיטה העיד כי ככלל הוא לא נדרש לאשר נוסח של תקצירים הגם שלא שלל את האפשרות כי במקרה כזה או אחר נדרש לעניין (עמ' 30 לפרוטוקול).

על רקע האמור לעיל, וגם אם קיימת אפשרות כי עיון בטיוטות ילמד אילו משפטים הושמטו ביזמת הגב' מורנו ואילו משפטים הושמטו רק אחרי התייעצות עם גב' אבישר, אינני סבורה כי יהיה בכך כדי לקדם, בדרך כלשהי, את בירור המחלוקת בתיק זה, (וזאת גם אם אניח, כי קיימת אפשרות תאורטית שניתן יהיה למצוא על הטיוטות "טביעות אצבע" או "סימני דיו" של פרופ' לויתן).

ההבדלים שבין נוסח הפרוטוקול לבין נוסח התקציר ברורים. כל צד יוכל לטעון את טענותיו ביחס למניעים שהובילו לניסוח התקצירים כפי שהם, ואינני סבורה כי יש משמעות של ממש לפסיכואנליזה של המשיבה - האם הגב' מורנו ידעה בעצמה כיצד מצופה שתנסח את התקציר ואיזה סוג משפטים מצפים שתשמיט, או שמא גב' אבישר, ואולי אף פרופ' לויתן, נדרשו להנחות אותה באופן קונקרטי, ביחס למשפט כזה או אחר.

אני סבורה כי הליכי הגילוי בתיק זה היו מקיפים ומעמיקים ביותר, ובמסגרתם נמסרו למבקשת, בין היתר, הפרוטוקולים המקוריים של ישיבות ועדות המינויים, אשר משקפים באופן המהימן ביותר את הדברים שנשמעו באותן ישיבות. הבקשה דנן מעלה ניחוחות של מסע דייג, אשר אין להרשותו בשלב כה מתקדם של ההליך, באשר נדמה כי לא יהיה בו כדי לתרום באופן ממשי לבירור המחלוקת המהותית שבין הצדדים, ולא מן הנמנע שהוא יגרור את הצדדים ואת בית הדין לשיטוט בסמטאות צדדיות ללא תכלית.

לנוכח האמור לעיל הבקשה נדחית.

בשים לב לכך שהמבקשת הגישה את הבקשה דנן על אף שהבקשה כבר הועלתה בדיון, נדונה, וב"כ המבקשת הודיע כי הוא חוזר בו מהבקשה לאור המלצת בית הדין, אני מורה כי המבקשת תשלם למשיבה בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ד סיון תשע"ב, 04 יוני 2012, בהעדר הצדדים.