דויק נ' מדינת ישראל

החלטה

בתיק זה עתר המבקש להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה מיום 23.3.13.

המבקש טען כי לא קיבל הודעה על הדוח המקורי אלא רק הודעה שנייה ובה דרישה לתשלום תוספת פיגורים וכי במועד הרלונטי לא נהג ברכב אלא עשתה זאת גב' רובא כתאבה.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי המבקש לא טרח לדרוש את הדוח שנשלח לכתובתו הרשומה, ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו.

בטרם מתן החלטה בבקשה ראיתי לנכון לקבל הודעה ממשרד הרישוי בדבר העבירות שנרשמו על שמו של המבקש ומתברר כי בחודש ינואר 2014, ערב הגשת הבקשה ממש, החליט משרד הרישוי לפסול את רשיונו של המבקש לשלושה חודשים לפי שיטת הניקוד.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

ראשית, יש ממש בהתנגדות המשיבה וטענתה כי המבקש לא טרח לדרוש את הדוח שנשלח אליו. המדובר בהמצאה כדין והמבקש לא סתר את החזקה כי נמנע מקבלת הדוח. יחד עם זאת, לא זו הסיבה העיקרית לדחיית הבקשה.

מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי אף לפי טענת המבקש המועד בו ידע על הדוח הינו לכל המאוחר בחודש אוקטובר 2013 בעת שקיבל את דרישת התשלום הנוספת. יחד עם זאת, המבקש פעל מול מרכז פניות הנהגים והגיש בקשה זו, רק בחודש ינואר 2014, ומהנסיבות מסתבר כי עשה זאת ככל הנראה לאחר שהבין כי רשיונו נפסל בידי רשות הרישוי.

כפי שכבר נקבע לא אחת, בקשות הבאות אחרי הפעלת סנקציות מצד משרד הרישוי מצריכות בדיקה וזהירות מיוחדים, שכן:

"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו.

ע"פ (ב"ש) 5242/08 באסם אבו קטן נ' מדינת ישראל.

במקרה דנן התצהירים שצורפו לבקשה הם אכן "סתמיים וריקים מתוכן" כהגדרת בית המשפט בעניין אבו קטן. המבקש מצהיר כי למרות שהינו הבעלים הרי במועד הרלוונטי היה הרכב בשימושה של גב' כתאבה והגב' כתאבה מאשרת את הדברים. אין כל הסבר כיצד יודעים המצהירים לומר זאת בחלוף 10 חודשים מיום העבירה ואין כל הסבר בדבר הקשר בין המבקש והמצהירה והדרך בה הגיע רכבו לשימושה.

לאור כל האמור לעיל, ראיתי לנכון לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ד, 04 אפריל 2014.