דויטש נ' ריימונד ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש יפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

בחנתי את עדויות הנהגים ואת תצלומי מקום התאונה והחלטתי להעדיף את גרסת נהגת התובעת כל פני גרסתו של הנתבע 1.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במנהרה לא יכולים לנסוע שני רכבים זה לצד זה. מטעם זה מוצבים בשני צידי המנהרה תמרורים המורים על מתן זכות קדימה, באופן שבכיוון נסיעת הנתבע זכות הקדימה למעבר במנהרה היא של הנתבע, כאשר הצד הנגדי ממנו באה הנהגת השניה, עליה מן הסתם ליתן זכות קדימה לרכבים הבאים מהכיוון הנגדי במנהרה.

אני נותן אמון בעדות הנהגת ולפיה היא מכירה את המקום היטב מאחר והיא עובר במקום בקביעות ועל כן עצרה לאחר הירידה מהכביש המהיר בטרם פנתה שמאלה לכיוון המנהרה. לפי עדותה היא רואה את כל המנהרה ויכולה לראות אם יש רכב שמתחיל להכנס למנהרה. על כן, ולאור דבריה כי היא עוברת שם בקביעות, אני מאמין לה כי לא היתה נכנסת למנהרה אילו היתה רואה את רכב הנתבע כבר בתוך המנהרה. עדותה היתה שוטפת וספונטנית ולא נסתרה בחקירה הנגדית.

מתמונות הנזק ברכב התובע ומחוות דעת השמאי עולה כי מדובר בנזקים לאורך צד שמאל של הרכב. הנתבע בעדותו אישר כי שני רכבים אינם יכולים לעבור במקביל במנהרה, אולם באותה נשימה העיד כי התאונה ארעה בתוך המנהרה "איפה שהוא בנקודת האמצע והלאה". ברור כי אם התאונה ארעה בתוך המנהרה, ומאחר והוא מאשר כי שני כלי רכב אינם יכולים לנסוע זה לצד זה, הרי שמצופה היה כי הנזק ברכב התובע יהיה בחזית, שכן אין דרך אחרת למגע בין הרכבים. גם מתמונות המנהרה שהוצגו לבית המשפט, ניתן לראות בבירור כי אין מקום למעבר שני רכבים במקביל, ומכאן שאין לקבל את גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה, שכן יש בעדותו סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב ואינה עולה בקנה אחד עם המצב בשטח ועם מוקדי הנזק ברכב התובע.

העובדה כי הנזק ברכב התובע הוא לאורך צד שמאל מובילה להעדפת גרסת הנהגת מטעמו שלפיה התאונה התרחשה לאחר שהיא כבר יצאה מן המנהרה, כאשר הנתבע מגיעה במהירות מהכיוון הנגדי כאשר הכביש בכיוון נסיעתו מתעקל בחדות לפני שהוא מגיע למנהרה. אכן, לפי התמרור המוצב בכיוון נסיעת הנתבע יש לו זכות קדימה אולם מוצב שם גם שלט המורה "האט" וכנראה שלא בכדי, שכן, מדובר במנהרה צרה מאד ובפרט כאשר הנתבע מגיע בכביש בירידה בעיקול שבו שדה הראיה שלו לכיוון המנהרה מוגבל.

מיקום הנזקים ברכב התובע תואם את גרסת התביעה ולא את גרסת ההגנה. המסקנה היא, איפוא, כי הנתבע נהג באופן שאינו תואם את תנאי הדרך והמקום, וכך אירעה התאונה.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע 3,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.11.10, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט בשיעור 1,200 ₪.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.