אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דוידזון ואח' נ' נזרי ואח'

דוידזון ואח' נ' נזרי ואח'

תאריך פרסום : 09/01/2024 | גרסת הדפסה

ת"א
בית משפט השלום באר שבע
21509-09-16,47901-06-16
25/12/2023
בפני השופטת:
רחלי טיקטין עדולם

- נגד -
תובעים:
1. חיים דוידזון
2. מירלה סני דוידזון

עו"ד כפיר בוקר
נתבע בתיק 21509-09-16 ותובע בתיק 47901-09-16:
שרון ניזרי
עו"ד רחלי אידלביץ

צד ג' בתיק 21509-09-16

1. בית ביטומן – אביתר זוארי

נתבע בתיק 47901-06-16                 2. יעקב (קובי) זוארי

                                                        שניהם ע"י עו"ד יובל בוקר

 

פסק דין

 

לפני שתי תביעות מאוחדות, שעניינן נזילה בבית משפחת דוידזון, שדירתה ממוקמת מתחת דירת משפחת ניזרי.

כמו כן עניינן של התביעות בעבודות איטום שביצע קבלן האיטום זוארי, שנשכר על ידי ניזרי לבצע איטום במרפסת דירתו, בחודש 07/14. לטענת ניזרי האיטום הלקוי גרם לנזילות בדירת משפחת דוידזון. זוארי מכחיש טענה זו מכל וכל.

הסעדים שהתבקשו בשתי התביעות הם סעדים כספיים וכן צווי עשה.

 

השתלשלות העניינים כפי שהוכחה לפני 

  1. בבעלות התובעים, מר חיים דוידזון וגב' מירלה סני דוידזון (להלן: "התובעים"), דירה ברחוב הערים התאומות 16 בבאר שבע. הדירה נמצאת בקומה הרביעית, דירה מס' 13 (להלן: "דירת התובעים"). התובעים הינם זוג מבוגרים אשר רכשו את הדירה על מנת שתשמש להם כמקור הכנסה והם משכירים אותה לפיכך.

  2. בבעלות הנתבע, מר שרון ניזרי (להלן: "ניזרי"), פנטהאוז באותו בניין, בקומה חמישית, דירה מס' 15 (להלן: "דירת ניזרי"). ניזרי, שהינו איש קבע, הינן בן זוגה של עו"ד רחלי אידלביץ, אשר מייצגת אותו בתיק זה. עו"ד אידלביץ אף התנהלה מול התובעים לאורך השנים (להלן: "עו"ד אידלביץ"). גם ניזרי השכיר את הדירה שלו לדיירים במהלך השנים.

  3. המרפסת בדירת ניזרי משתרעת כמעט בכל שטחה, מעל הדירה של התובעים (ראה חוות דעת המומחה בס בהליך המשפטי הקודם (סעיף א' בעמ' 7)).

  4. החל משנת 2010 סבלו התובעים מרטיבות בדירתם, אשר חלחלה על פי החשד מדירת ניזרי, במקומות שונים בדירה- בתקרת אמבטיה, בחדר הורים, בחדר ארונות, בסלון ובמטבח. התובעים פנו לפיכך עוד בשנת 2010 לניזרי ולעו"ד אידלביץ, על מנת שיטפלו בבעיות הנזילה. בתחילה פנו אליהם ישירות ולאחר מכן נאלצו להפעיל עורך דין.

  5. בשנת 2011 (בחודש 03/11), יזמו התובעים הליך משפטי נגד ניזרי, במסגרתו ביקשו שינתן צו עשה נגדו לתיקון הליקויים בדירתם, וכן דרשו שבית המשפט יורה לו לפצות את התובעים, בגין נזקים שנגרמו לדירה בגין הרטיבות וכן בגין עוגמת נפש (ת"א 38924-03-11) (להלן: "ההליך המשפטי הקודם" או "ההליך הקודם").

    לכתב התביעה צורפה חוות דעת ערוכה על ידי מהנדס אשר חיווה דעתו כי מקור הנזילות לדירת התובעים הינו דירת ניזרי. בכתב ההגנה שם טען ניזרי כי עוד בחודש 2008 נעשתה אליו פנייה לגבי נזילה, כאשר בדיקה של אנשי מקצוע מטעם חברת הביטוח של הדירה, מצאו כי הכשל מקורו בצינור משותף הקשור למערכת הסולרית. ניזרי הגיש לפיכך הודעת צד ג' נגד ועד הבית, אשר בכתב ההגנה מטעמו צוין כי הצנרת הסולרית הוחלפה, כאשר תיקון אחד בוצע בשנת 2008 ותיקון שני בוצע בשנת 2011 (התיקון בוצע ממרפסת דירתו של ניזרי). וועד הבית טען כי הליקויים שמחדירים רטיבות למשפחת דוידזון, מקורם בדירתו של ניזרי ולא ברכוש הבית המשותף (בשלב מסוים הוסף ועד הבית גם כנתבע. כמו כן ניזרי הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח של דירתו בטענה שהנזקים מכוסים בפוליסה).

  6. במסגרת אותו הליך מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מרדכי בס. המומחה ביקר בדירה והוציא חוות דעת ביום 30.10.11. לפיה במהלך ביקורו בבית התובעים מצא אכן נזקי רטיבות. המומחה חיווה דעתו כי קיימים שלושה מוקדי רטיבות אשר עלולים לגרום להופעת כתמי הרטיבות אשר מצא בדירה: מוקד אחד – רטיבות מדליפת מים של צנרת סולארית אשר עוברת בתחתית רצפת מרפסת שמש של דירת ניזרי. המומחה ציין אולם כי אפשרות זו בטלה לאור העובדה שקירות ותקרת דירה 13 היו יבשים בעת הביקור בדירה, באופן המעיד כי מוקד זה כבר אותר ותוקן. מוקד שני – איטום לקוי של רצפת מרפסת השמש בדירת נזרי. המומחה ציין כי מקור רטיבות זה ניתן לבדיקה ואיתור על ידי ביצוע בדיקת הצפה, בימים ללא גשם. המומחה ציין כדלקמן: "במידה ובמהלך ההצפה, מופיעים כתמי רטיבות בתקרת דירה מס' 13, נדרש לנקז באופן מיידי את המים ממרפסת דירה מס' 15 ולאתר את מוקד הרטיבות ולתקן אותו: וכך חוזר וחלילה עד שהבדיקה תעבור בשלמות ללא הופעת כתמי רטיבות בדירה מס' 13" (הדגשה שלי – הח"מ). מוקד שלישי – איטום לקוי של החיפוי הקראמי להסתרת הצנרת הסולארית שעוברת אנכית בצמוד לצד החיצוני של קירות דירה מס' 15. המומחה ציין כי מקור רטיבות זה ניתן לבדיקה ואיתור על ידי ביצוע בדיקת המטרה. המומחה ציין כי בדיקה לאימות רטיבות מהמוקד השני קודמת לבדיקה לאימות הרטיבות מהמוקד השלישי. המומחה פירט בחוות דעתו באיזה אופן צריך לבצע הן את בדיקת ההצפה והן את בדיקת ההמטרה.

    עוד ציין כי במידה וימצא כי מוקדי רטיבות ב' ו- ג' אינם מחדירים רטיבות לדירת התובעים הרי שניתן לתקן את הליקויים שנגרמו בדירת התובעים בשל הרטיבות, בעלות של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.

    כלומר מכאן עולה ברורות כי המומחה המליץ קודם כל לבצע בדיקת הצפה כדי לאתר את מקור הרטיבות. לאחר מכן לתקן, ושוב להציף, לתקן ושוב להציף. לאחר מכן יש לבצע בדיקת המטרה על מנת לבחון קיומה של רטיבות מהמוקד השלישי.

  7. במהלך ניהול אותו הליך בוצעה בדיקת הצפה במרפסת דירתו של ניזרי, על ידי חברת איזוטופ אשר הוזמנה על ידי התובעים, אולם התובעים חלקו על כך שנעשתה בצורה מיטבית, ואף צרפו התכתבות עם מומחה בית המשפט שנתן להם הוראות תוך כדי ביצוע הבדיקה, אולם נזרי סירב לבצע הוראות אלו. ראו פניית התובעים לבית המשפט מיום 14.11.12, אליה צורף מכתב המומחה בו ציין כי המליץ להאריך את משך ההצפה, או לבצע הצפה חוזרת, וכן ראה מכתבה של עו"ד אידילביץ בדבר סירובה להאריך את משך הבדיקה או לבצע הצפה חוזרת.

    כפי שיצוין כבר כעת, אותה התנהלות של עו"ד אידלביץ ושל ניזרי, העוברת כחוט השני לאורך כל השנים, היא שסיכלה את פתרון בעיית הרטיבות בפרק זמן סביר. בשל התנהלות זו, שעוד תפורט להלן, אנו מצויים, למרבה הצער, בשנת 2023, כאשר הבעיה עליה דווח מר ניזרי, עוד בשנת 2008, היינו לפני 15 שנים (!!!) טרם נפתרה. 

  8. בדיון שהתקיים ביום 17.03.13 הודיעו התובעים כי הנזילות התחדשו.

    וראו דבריו של ב"כ התובעים באותו דיון: "...אנחנו כל הזמן אמרנו שצריך לעשות בדיקה נוספת כי הבעיה לא נפתרה. יש עכשיו נזילות ויש לי פה תמונות. אפשר לסיים את התיק בתוך כמה שבועות. יש מומחה מטעם בית המשפט, בו ניעזר בו ונפתור את הבעיה נפסיק עם כל הנזילות ועניין הנזקים נשאיר לבית המשפט. הסבל הזה בלתי נסבל....".

    עו"ד אידלביץ התנגדה באותו דיון לביצוע בדיקות נוספות.

    בסיום הדיון פנה בית המשפט למומחה בית המשפט להבהרות: בהודעתו מיום 27.03.13 הבהיר המומחה שאיתור ליקויי הרטיבות, במקרה בו מדובר מחדירה ממרפסת מרוצפת של שכן מהקומה העליונה שממוקמת מעל דירת התובעים, הוא סבוך ומבוסס על "ניסוי וטעייה".

    וראו מה כתב: "ב.3 רטיבות ממרפסת השכן יכולה להיות ממספר מוקדם כפי שפורט בחוות דעתי מתאריך 30.10.11 אך לכל מוקד רטיבות מבין אלו שמניתי יכולים להיות תתי מוקדי רטיבות.

    כך לדוגמא:

    הצפת מים על גבי רצפת מרפסת שמש של דירת שכן יכולה להעיד כי האיטום בתחתית רצפת מרפסת השמש של השכן לקוי, אך לאיתור מוקד הרטיבות הספציפי ועלותו הסופי, יידרש:

    • לעקור את הריצוף בכל שטח המרפסת ולבצע הצפה נוספת לצורך:

      א.1 בדיקת אטימות של רצפת המרפסת.

      א. 2. בדיקת אטימות של חגורת בטון/חיץ בתחתית סף דלת יציאה מהסלון למרפסת.

      א.3 בדיקת אטימות של רולקות לאורך מעקה מרפסת.

      א. 4 בדיקת אטימות של רולקות על גבי קירות הגובלים עם המרפסת.

      א. 5 בדיקת אטימות של מעבר חדירת צנרת סולארית ברצפת המרפסת.

      יתירה מכך, יכול מאוד להיות שתיקון פגם אחד עדין לא יפתור את בעיית הרטיבות שנובעת ממספר מוקדים שכולם קשורים לרצפת מרפסת שמש ולכן יהיה צורך לנהוג בהליך של עקב אחר אגודל עד לאיתור ופתרון בעיית הרטיבות בכללותה.

    • זהו סגנון העבודה באיתור ותיקון מוקדי רטיבות והערכת עלות תיקונם שקשה לאתר ולחזות מראש מבלי לבצע מערך של עבודות שיכולות להתחיל בעלות מינימאלית ולהסתיים בעלויות עצומות, לפעמים פשוט מחוסר ברירה כיוון שמים נוטים לזחול ולא תמיד מקום הופעתם הינו מקום חדירתם.." (הדגשות שלי – הח"מ).

      בהשלמה לאמור הודיע המומחה ביום 26.05.13 כי ידרשו 4 – 6 ביקורים שלו על מנת לפקח על העבודות, כאשר עלות כל ביקור הינה בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ.

      במכתבו מיום 09.06.13 חזר על עמדתו כי יש לבצע בדיקות בשלבים עד לצמצום ואיתור מקור הרטיבות. המומחה שוב ציין את המורכבות של איתור מקור הרטיבות: "מים נוטים לזחול בתחתית יריעות האיטום או על גבי צנרת או אלמנטים אחרים כך שמקום הופעת כתם הרטיבות הוא לא בהכרח מקום חדירת הרטיבות. כיוון שכך, קיים חשש שהופעת כתמי רטיבות לא תצביע בהכרח על מוקד הרטיבות ולכן יש צורך, בבדיקות רבות שיובילו למוקד הרטיבות. מאידך גיסא, גם במידה ונמצא מוקד רטיבות אחד זה לא אומר שזהו המוקד היחידי וגם לאחר איתורו ותיקונו יש צורך בבדיקות הצפה או המטרה נוספות לוודא שבזאת נסתיימה הבעיה". באותו מכתב המליץ המומחה לצדדים להתייעץ עם יועץ איטום מהמוכרים בתחום כמו – מר צבי טל או מיכאל מרטון ולקבל מהם הצעת מחיר, ואולי לשכור את השירותים שלהם בנדון.

      ניזרי אולם לא פעל לפי המלצות המומחה מטעם בית המשפט.

      ניזרי לא התייעץ עם יועץ איטום מהמוכרים בתחום

      ניזרי, כפי שיפורט להלן, שכר את שירותיו של זוארי "לבצע איטום במרפסת", מבלי שגילה לו אודות קיומו של ההליך המשפטי הקודם, ומבלי שהראה לו את חוות דעתו של המומחה בס.

      לא זו אף זו, משהנזילות חזרו לאחר ביצוע האיטום (דבר שהיה צפוי לאור האמור בחוות דעתו של המומחה בס), האשים ניזרי את זוארי בבעיות הרטיבות של משפחת ניזרי, וסירב לבצע תיקונים נוספים, עד שזוארי יבצע אותם בעצמו או יפצה אותו. ניזרי גם לא ביצע את בדיקת ההמטרה. הבדיקה בוצעה רק בחודש 08/22, וגם אז היא בוצעה רק בעקבות החלטות של בית משפט זה. בדיקת ההמטרה, אכן מצאה מוקד רטיבות נוסף בקירות החיצוניים של דירת ניזרי, המחדיר רטיבות לדירת משפחת התובעים.

  9. ביום 04.12.13 הושג בין הצדדים הסכם פשרה לפיו ניזרי יבצע תוך 30 יום מיום חתימת ההסכם: (א) חריצה בין האריחים בכל שטח המרפסת, וניקיון החריצים; מילוי רובע אפוקסית לכל שטח המרפסת; בדיקת הצפה בת 72 שעות; לאור ממצאי הבדיקה ובמידת הצורך, הרמת הריצוף במקומות הבעייתיים, איטום מחדש ובדיקת הצפה חוזרת.

    עוד צוין כי נזרי יבחר את בעלי המקצוע ויחליט על זהות מבצעי הטיפול בכל שלביו לפי שיקול דעתו הבלעדי ויהיה אחראי על שלמות ואיכות התיקון עד אשר לא יהיו בדירה של התובעים תופעות כגון נזילות רטיבויות הנובעות מדירתו של הנתבע 1, להבדיל, לדוגמא, מליקויים הנובעים מהרכוש המשותף (הדגשות שלי – הח"מ). עם סיום הטיפול לא יהיה לתובעים כל טענה או תביעה כלפי ניזרי.

    עוד הוסכם כי ככל ובעתיד יתגלו נזילות מים, רטיבות או עובשים בדירת התובעים, הצדדים ישתפו פעולה למציאת מקור הנזילה, וככל שמקור הנזילה יהיה מדירת נזרי הוא מתחייב לתקן על חשבונו, תוך 90 יום מיום גילוי הבעיה ולהמציא את המסמכים הנדרשים להוכחת ביצוע התיקונים (להלן: "הסכם הפשרה בהליך הקודם" או "הסכם הפשרה").

    (להשלמת התמונה בכל הנוגע להליך הקודם יצוין כי התביעה וכן ההודעה לצד שלישי נגד ועד הבית נמחקו, ואילו ההודעה לצד שלישי נגד חברת הביטוח נדחתה).

  10. הסכם זה, העומד בבסיס התביעה שלפני, הופר.

    כאמור בהסכם נרשם כי ניזרי יהיה אחראי על שלמות ואיכות התיקון.

    כפי שיפורט להלן - ניזרי בחר בעל מקצוע - את קבלן האיטום זוארי, נתן לו מידע חלקי, לא הראה לו את חוות הדעת של המומחה בס, ובעיית הרטיבות בדירת התובעים, קיימת לפיכך עד היום.

  11. על אף שהיה על ניזרי לבצע את התיקונים בהתאם להסכם הפשרה עד ליום 04.01.14, הוא ביצע עבודות איטום רק בחודש 07/14. היינו כחצי שנה לאחר מכן. הוכח כי ב"כ התובעים בהליך הקודם, עו"ד תוסיה, פנה שוב ושוב לניזרי, על מנת שהלה יבצע את המוטל עליו בהתאם להוראות פסק הדין (ההתכתבות צורפה לכתב התביעה).

    נכון שהוכח כי הטיפול ברובע אפוקסית בוצע על ידי ניזרי בחודש 02/14 (ראה נספח ה 5 לכתב ההגנה), אולם גם לשיטת ניזרי עצמו, אותו טיפול לא הפסיק את בעיית הרטיבות, כאשר בדיקת הצפה שביצע, העלתה שעדיין קיימת רטיבות (ראה סעיף 9 להודעה לצד שלישי ששלח ניזרי נגד זוארי). לכך אוסיף כי לפי הסכם הפשרה היה על ניזרי לסיים את כל התיקונים עליהם התחייב תוך 30 יום מחתימה על הסכם הפשרה ולא רק את הטיפול ברובע אפוקסית.

  12. בחודש 07/14 שכר ניזרי את שירותיו של קבלן איטום, יעקב זוארי, לצורך ביצוע איטום מחדש של המרפסת. תמורת עבודתו שולם לזוארי סך של 5,250 ₪. יעקב זוארי והחברה שבבעלותו הינם צד ג' בתיק 21590-09-16 ונתבעים בתיק

    47901-06-16 (להלן: "הקבלן זוארי" או "זוארי").

  13. לאחר ביצוע העבודות על ידי זוארי בוצעה בדיקת הצפה, כאשר במהלכה התגלתה רטיבות בעקבותיה ביצע זוארי תיקונים

  14. לאחר מכן בוצעה בדיקת הצפה נוספת. זוארי מצא כי ההצפה לא גרמה לרטיבות ולכן המרפסת רוצפה מחדש על ידי בעלי מקצוע אותם שכר ניזרי. ניזרי טוען כי בדיקת ההצפה לא הצליחה. לא ניתן לדעת מה אכן היו תוצאות בדיקת ההצפה. אולם מכל מקום, אם בדיקת ההצפה נכשלה לטענת ניזרי, מדוע הסכים לרצף את המרפסת מחדש?

  15. בחודש 11/14, עם תחילת החורף, חזרה הרטיבות בדירת התובעים.

  16. הנתבע ביצע בעצמו איטום בקצף איטום, בצנרת בגג הבניין, וטען שביצע זאת שכן זוארי חשב שהרטיבות כנראה מגיעה משם.

  17. בחודש 01/15 שוב חזרו הנזילות והתובעים הודיעו על כך לניזרי/לעו"ד אידלביץ.

  18. בחודש 04/15 בצע ניזרי, לפי המלצתו של הקבלן זוארי, איטום מחדש לכיוון דלת הכניסה מהמרפסת אל סלון הדירה. גם בוצעה התאמת הדלת בכניסה למרפסת וכן מדרגה (חגורת בטון), על מנת להתאים את השיפוע במקום.

  19. ניזרי טוען כי באותה תקופה החליף את הצינורות במרזבים כדי לוודא שמקור הבעיה לא שם (ראה סעיף 16 לתצהירו).

  20. בחודש 11/15, בחורף של אותה שנה, שוב הופיעה הרטיבות (ראה נספח י' לכתב ההגנה של ניזרי, הודעה של עו"ד אידלביץ לזוארי מיום 15.11.15, לפיה הודע להם כי הרטיבות חזרה).

  21. כפי שיפורט להלן התובעים חזרו ופנו לניזרי בדרישה לתקן את הליקויים (וראה בעניין זה פירוט להלן).

  22. ניזרי מצדו פנה בדרישה לזוארי לבצע איטום מחדש של המרפסת ולפצותו, וטען שהרטיבות חזרה בשל רשלנותו של זוארי בביצוע עבודות האיטום (ראה נספח י"א לכתב ההגנה של ניזרי).

     

    התביעות שהוגשו והשתלשלות העניינים מאז הגשתן

  23. בחודש 06/16 הגיש ניזרי תביעה נגד זוארי לצו עשה, להורות לו לבצע תיקון של האיטום וכן לפצותו בסך של 54,404 ₪ (ת"א 47901-06-16). (המשך ניהול ההליך הוגשה בקשה על ידי ניזרי להגדיל את סכום התביעה לסך של 73,339 ₪, והבקשה אושרה בהחלטתי מיום 20.11.19, וראו הנימוקים שם).

  24. לאחר קבלת כתב התביעה אצל זוארי, וטרם הגיש כתב הגנה, הסכימו הצדדים לבצע בדיקת הצפה, והיא בוצעה, ואולם זוארי וניזרי היו חלוקים בנוגע לתוצאותיה.

  25. בכתב הגנתו טען זוארי כי ניזרי הסתיר ממנו את דבר ההליך המשפטי הקודם בינו לבין התובעים ויתרה מכך, ציין בפניו סיפור שקרי לפיו תיקון האיטום נדרש עקב החלפת צנרת שבעטיה נאלץ לחצוב בגג ולפיכך נפגע האיטום. ניזרי הסתיר ממנו כי קיימת חוות דעת מומחה בית המשפט בהליך הקודם ואת תוכנה. עוד נרשם שם כי ברור שאם הייתה מוצגת לפניו חוות הדעת, הרי שהתייחסותו לתקלה הקיימת באיטום הייתה שונה. עוד ציין שכאשר פנו אליו עם בוא החורף וציינו שיש רטיבות הוא ניסה, בהתבסס על ניסיונו למצוא מקור אחר אפשרי לרטיבות. במסגרת בדיקה זו מצא כי בצנרת הבניין המוטמעת בקיר יש מרווחים העלולים להוות מקור לחדירת מי גשמים. עבודה זו לא נכללה במסגרת העבודות שהוזמנו ממנו ולכן נענה לבקשת התובעים לבצע את האיטום בצנרת תמורת תשלום.

    זוארי טען כי פירק חלק מהריצוף על מנת לבדוק את סיבת הרטיבות ונתגלו באזור שתחתיו הייתה רטיבות, חבלות ביריעות האיטום שנגרמו כתוצאה מעבודות הריצוף שבוצעו באמצעות קבלן אחר ששכר התובע. זוארי נאות לתקן את הנזק שנגרם ללא תשלום והציע לניזרי לפרק את הריצוף בכל הגג על מנת לוודא שלא קיימים אזורים חבולים נוספים, ולתקנם בהתאם לצורך, אולם ניזרי סירב להצעה זו ולכן בוצע תיקון מקומי בלבד.

  26. סמוך להגשת התביעה הגיש ניזרי בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. ניזרי הסכם לבקשה ולפיכך בית המשפט (כבוד הרשמת ליאורה וינשטיין בתוארה דאז), הורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט – מר שלמה כהן, מ – "אף טיפה מערכות איטום" (להלן: "המומחה כהן").

  27. בחודש 09/16 הוגשה תביעה על ידי התובעים נגד ניזרי. הסעד שהתבקש היה סעד עשה לתיקון הנזקים וכן תביעה כספית לפיצוי בסך 81,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי התובעים פנו לנזרי שוב ושוב שיתקן את הנזילות אך נתקלו ביחס מזלזל ו/או בהתחמקות. התובעים טענו כי ניזרי התרשל באיתור מקור הנזילה ובתיקונה. עוד נטען להעברת נטל לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש[ (ת"א 21509-09-16). התובעים הפנו והתבססו על הסכם הפשרה שהושג בהליך המשפטי הקודם וטענו כי ההסכם הופר. התובעים טענו כי נגרמה להם עוגמת נפש וכן הפסד דמי שכירות. עוד טענו כי נאלצו מידי שנה לשאת בעלות תיקון הליקויים ברמה הקוסמטית על מנת שיוכלו להשכיר את הדירה.

  28. בכתב ההגנה מטעמו טען ניזרי כי ביצע את כל המוטל עליו וטען כי מי שאחראי לנזקי התובעים הוא זוארי שביצע איטום רשלני. ניזרי צירף לכתב ההגנה חוות דעת ערוכה על ידי מר ניסים אלון, אינסטלטור, סוקר תרמוגרפיה מוסמך, אשר ביצע בדיקות במקום, באמצעות מצלמה תרמית, ומצא כי מקור הנזילות לדירת התובעים הינו כשל באיטום המרפסת של ניזרי. יחד עם כתב ההגנה הוגשה גם הודעה לצד שלישי נגד זוארי.

    (בכתב הגנתו בתיק זה טען זוארי את אותן טענות בכתב ההגנה הקודם שהגיש).

  29. בחודש 08/16 בוצעה הצפה בדירת ניזרי על ידי זוארי, שביקש לבצע את ההצפה בעקבות טענותיו של ניזרי לפיהן האיטום לא בוצע כראוי, והתגלתה רטיבות בדירת משפחת דוידזון (ראה התכתבות בין התובעים לבין נזרי מיום 08.08.16, אשר צורפה לכתב התביעה של ניזרי).

  30. ביום 28.11.16 התקיים דיון בתביעת ניזרי נגד זוארי, בפני כבוד הרשמת וינשטיין (בתוארה דאז), במסגרתו סוכם בין הצדדים על מתווה לפיו ניזרי יבצע פירוק של הריצוף במרפסת, ואילו זוארי יבצע איטום מחדש של המרפסת, והכל בכפוף לאישור המומחה למתווה. זוארי גם יפקיד סך של 5,000 ₪ בגין עבודות פירוק המרפסת. לאחר מכן תבוצע הצפה. כן סוכם כי המומחה כהן יבצע שני ביקורים על מנת לפקח על העבודות.

    נרשם שההסכמות הינן על מנת להקטין את הנזק ומבלי שזוארי מודה כי הנזק נגרם בשל רשלנות באיטום המרפסת. ביום 01.12.16 אישר המומחה כהן את המתווה הנ"ל. בהחלטתו מיום 09.01.17 קבע בית המשפט כי הצדדים יפעלו על פי המתווה

  31. בהמשך אוחדו שתי התביעות בפני הח"מ, והן נשוא פסק דין זה.

  32. בדיון שהתקיים בפני הח"מ בתביעות המאוחדות, ביום 08.03.17, התברר שהצדדים טרם החלו ביישום המתווה. לאחר שמיעת טענות הצדדים ניתנו בסיום הדיון הוראות ברורות ליישום המתווה. במסגרת המתווה היה על ניזרי, ראשית, לבצע פירוק של המרצפות.

    לפי הוראות בית המשפט, היה על מומחה בית המשפט לפקח על העבודות. צוין כי המומחה יוזמן לאחר פירוק הרצפה וטרם איטומה מחדש, על מנת לבחון האם האיטום בוצע באופן רשלני. הצדדים גם התבקשו לתעד את הליך הפירוק כדי למנוע טענות בדבר השפעת פירוק המרצפות על האיטום, כיוון שגם מומחה בית המשפט וגם הצדדים ציינו שבמהלך הפירוק יש אפשרות לפגיעה באיטום.

  33. המומחה כהן ביקר במקום ביום 13.09.17, לאחר פינוי הריצוף וחשיפת מערכת האיטום במרפסת. בתאריך 10.10.17 הוציא המומחה כהן את חוות דעתו. המומחה ציין בחוות דעתו כי האיטום בוצע על ידי זוארי באופן לא ראוי. המומחה ציין כי זוארי כלל לא בדק את המרפסת טרם ביצע את עבודות האיטום; כי לא בוצעו עבודות הכנה כנדרש בטרם ביצע את עבודות האיטום; העבודות לא בוצעו בהתאם לנדרש בתקן ישראלי 1752 חלק 2, היה צריך לבצע מערכת דו שכבתית של יריעות ביטומן אולם בוצעה שכבה אחת בלבד; לא בוצעו יריעות חיזוק וחיפוי בכל ההגבהות – קירות ומעקים כנדרש בתקן; בפתחי הניקוז לא הותקנו קולטי מי גם חרושתיים; יריעות הביטומן לא הולחמו כנדרש לתשתית, ניתן לקלפן בקלות, כמו כן נמצאו מים מתחת ליריעות על אף שהביקור היה בסוף הקיץ; בשטח המרפסת נמצאו שני מקומות בהם קיימים קרעים/ חיתוכים של יריעות הביטומן כאשר לא נמצאה סיבה כלשהי או הצדקה לבצע חיתוך של היריעה במקומות אלו לצורך ביצוע הריצוף, אך קיומם כמובן מאפשר חדירת מים. בסיום חוות הדעת ציין המומחה את המלצותיו, כאשר בעצם המליץ על הסרת האיטום הקיים וביצוע שלו מחדש, ביצוע בדיקת הצפה וככל ותצליח – ביצוע ריצוף מחדש. ביום 02.11.17 נשלח על ידי המומחה כהן מכתב שכותרתו: "הבהרות לחוות דעת מקצועית" שם צוינו על ידו מספר הבהרות בעקבת פניית הצדדים אליו. במכתבו זה ציין בין היתר כי מבחינת מערכת האיטום הנדרשת, יש להתייחס לאיטום המרפסת כאילו לא קיימת כלל שכבת האיטום המקורית של יריעת הביטומן, שבוצעה בעת בניית הבניין. כמו כן ציין כי אומדן עבודות האיטום הינו בסך של 11,232 כולל מע"מ (האומדן אינו כולל ריצוף מחדש וביצוע תיקוני טיח וצבע). (המומחה גם ענה במכתבו מיום 19.11.17 לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי זוארי ביום 10.11.17).

  34. ביום 15.11.17 הגיש זוארי בקשה לבית המשפט כי עבודות האיטום יבוצעו על ידי קבלן איטום אחר לפי שיקול דעתו של ניזרי. זוארי גם הציע כי הוא יפקיד בידי ניזרי את העלות הכוללת של העבודות. נזרי התנגד לכך בתוקף. לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים ביום 26.11.17, מהן עלה שבין ניזרי לזוארי שורר חוסר אמון מוחלט, המלצתי לניזרי להסכים לבקשה. עו"ד אידלביץ קיבלה את המלצת בית המשפט והודיעה לבית המשפט: "אנו נסכים לבצע את התיקונים בהתאם למה שקבע המומחה.." (פרו' עמ' 15 למעלה). עוד הוסכם כי זוארי יפקיד את עלות התיקון כפי שקבע המומחה כהן, בסך של 11,232 ₪, בקופת בית המשפט, כפי שהציע מלכתחילה על ידי זוארי (הסכום אכן הופקד בהמשך). בסיום הדיון הורה בית המשפט לנזרי לבצע את תיקון הליקויים בהקדם האפשרי. כן הורה לו להעביר לכל קבלן מטעמו את חוות דעת המומחה כהן. כן הורה כי זוארי יוכל להיות נוכח במהלך התיקון.

  35. בחודש 12/17 ביצע קבלן האיטום "טריזט 10 בע"מ" (להלן: "הקבלן טריזט" או "טריזט"), את שירותיו שכר ניזרי, תיקונים בדירת ניזרי, בהתאם למפרט של המומחה כהן.   הקבלן טריזט פירק את האיטום במרפסת שהותקן על ידי זוארי, וביצע איטום מחדש, בהתאם להוראות המומחה כהן, אשר גם פיקח על ביצוע העבודות. המומחה כהן פיקח ביצע 4 ביקורים במקום, הן במהלך התיקונים והן לאחריהם.

  36. ביום 10.05.18 הוצא על ידי המומחה כהן, לבקשת בית המשפט, דו"ח סיכום ביצוע. בדו"ח נרשם כי בוצעו העבודות כנדרש בהתאם להוראות שניתנו על ידי המומחה. עוד צוין כי בוצעה בדיקת הצפה במשך זמן ממושך בסיום ביצוע עבודות האיטום ולא דווח על רטיבות. המומחה ביקר בדירת התובעים פעמיים לאחר ביצוע האיטום ולא נמצאו סימני רטיבות או טפטוף של מם בכל המקומות בהן הופיעה רטיבות בעבר, הן בחדר הרחצה של יחידת הורים והן במטבח. בחוות דעתו ציין המומחה כהן כי בעת הכנת השטח על ידי הקבלן טריזט נמצא אכן שעבודות האיטום שביצע זוארי היו לא תקינות, כפי שגם צוין בחוות דעתו הראשונה.

  37. על אף שנרשם בדו"ח כי לאחר בדיקות ההצפה לא התגלתה רטיבות, הרי שבסעיף 1.10 לאותה חוות דעת נרשם: "לאחר מספר ימים ירד גשם והדייר השוכר את הדירה, דיווח על מספר טיפות מים בודדות שהופיעו בתקרת המטבח". בסיום חוות הדעת ציין המומחה כהן כי לא נמצא הסבר/סיבה הנראית לעין, להופעת טיפות המים בתקרת המטבח בדירת התובעים, הקשור ישירות לביצוע התיקון של עבודות האיטום על ידי חברת טריזט. המומחה כהן גם הזכיר שבדיקת הצפה ממושכת עברה בהצלחה. לפיכך נרשם: "ייתכן שתופעה זו אינה קשורה כלל לאיטום המרפסת עצמה אלא לליקוי מבני אחר הקיים בבניין. מומלץ להמשיך ולעקוב במהלך החורף הבא, אם תופעה זו תחזור על עצמה".

  38. בדיון שהתקיים ביום 17.06.18, ובשל טענות התובעים שהעבודות שבוצעו לא פתרו את בעיית הנזילות, ובעקבות המלצת המומחה כהן, הוסכם על ידי הצדדים להמתין לחורף הקרוב על מנת לבחון הצלחת האיטום.

  39. ביום 02.05.19, בסיום החורף של שנת 2018-2019, הודיע ב"כ התובעים כי הנזילות פסקו. אולם, כפי שיפורט להלן השמחה הייתה מוקדמת.

  40. מאחר והן התובעים והן ניזרי תבעו גם סעדים כספיים (ולא רק צווי עשה), נעשה ניסיון בדיון שהתקיים ביום 05.05.19 לסיים את התיקים בפשרה כספית. הניסיון לא צלח, ולפיכך הוריתי על הגשת תצהירים וקבעתי את התיק להוכחות. כמו כן הוריתי על זימון המומחה כהן לחקירה, לבקשת זוארי, אשר טען שהמסקנות של המומחה כהן בחוות דעתו, בדבר רשלנותו בביצוע האיטום, ו/או בדבר אחריותו לנזילות לדירת התובעים הינן שגויות.

  41. בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים את הראיות מטעמם והתיק נקבע להוכחות. התובעים הגישו תצהירים של שניהם וכן תיק מוצגים (לאחר מכן משכו את תצהירו של התובע שכן התובעת היא זו שפעלה מול ניזרי ועו"ד אידלביץ). ניזרי הגיש תצהיר מטעמו וכן תיק מוצגים (עו"ד אידלביץ לא הגישה תצהיר מטעמה).

    זוארי הגיש תצהיר מטעמו (התצהיר הוגש מאוחר יותר, לאחר בדיקה חוזרת של המומחה, שתפורט להלן). זוארי גם ביקש לחקור את עו"ד אידלביץ ובית המשפט אישר את הבקשה.

  42. טרם הושלמה הגשת התצהירים, הוגשה ביום 29.01.20, על ידי עו"ד אידלביץ, בקשה לתיאום ביקור נוסף של המומחה כהן, שכן הדייר בדירת התובעים הודיע לה שבגשם האחרון התגלו שוב כתמי רטיבות בדירה. מאחר וסברתי כי לחזרת הרטיבות עשויה להיות השפעה על שאלת החבות בתיק, ביטלתי את דיון ההוכחות שהיה קבוע בתיק, והוריתי למומחה כהן לבקר שוב בדירה. המומחה התבקש על ידי בית המשפט לבחון האם מדובר בבעיה הקודמת שלא נפתרה או בבעיה חדשה, וכן התבקש להציע פתרונות לפתור את הבעיה (ככל ותמצא כזו). כבר אז ציין זוארי בהודעתו לבית המשפט, כי חזרת בעיית הרטיבות, לאחר שכל העבודה שבוצעה על ידו פורקה, ובוצעה עבודה חדשה על ידי קבלן חדש, בפיקוח בית המשפט, מלמדת על העדר אחריותו במקרה דנן: "....היום מבקש נזרי את ביקור המומחה לבדוק את מקור הרטיבות ודרכי הטיפול, בכל הכבוד לנזרי ורצונו לפתור את בעיית הרטיבות שמקורה אינו ידוע עד היום הזה, הצדדים השלישיים אינם סבורים שהם צריכים להמשיך ולשאת בהוצאות נוספות בבעיית רטיבות זו, אשר כפי הנראה אינה נובעת מעבודת איטום לקויה, הן של הנתבעים הצדדים השלישיים ואולי אף לא של הקבלן האחרון שביצע את עבודות האיטום בהתאם להנחייתו ותחת פיקוחו של המומחה, שהרי התוצאה מדברת בעד עצמה. זאת ועוד, ברור ואין כל ספק שרטיבות חדשה זו אינה נובעת מעבודתם הלקויה לכאורה של הצדדים השלישיים, כטענת נזרי, אשר כאמור עבודות האיטום שביצעו פורקו ובוצעו עבודות איטום חדשות על ידי קבלן אחר... " (ראה הודעתו ביום 29.01.20).

  43. המומחה כהן הוציא דו"ח משלים ביום 31.05.20, על סמך תמונות של הליקויים הנטענים בדירת התובעים אשר נשלחו אליו, וציין כי מה שנצפה בתמונות אלו סימני עובש שאינם קשורים לליקויי איטום. המומחה המליץ אולם לאור הטענות על חזרת הרטיבות, על ביצוע בדיקת הצפה וכן על ביצוע בדיקת המטרה (כמפורט לעיל, המומחה בס המליץ עוד בחודש 10/2011 על ביצוע בדיקת הצפה אולם זו לא בוצעה מאז).

  44. ביום 06.07.20 ביצע ניזרי בדיקת הצפה בהתאם להמלצת המומחה כהן. הבדיקה בוצע העל ידי חברת בט – קל (דרום בע"מ), אשר הוזמנה על ידי ניזרי לביצוע הבדיקה. חברה זו הודיעה כי הבדיקה הסתיימה בהצלחה ולא התגלו נזילות כלל (ראה מכתבה מיום 14.07.20).

  45. הבדיקה הועברה למומחה כהן אשר הוציא דו"ח ביום 01.10.20 ובו ציין כי מאחר והבדיקה עברה בהצלחה ניתן לקבוע כי רצפת מרפסת דירת ניזרי אטומה כנדרש ולא קיימת כל חדירת מים ממשטח זה (מה שיתברר כלא נכון, כפי שיפורט להלן). עוד נרשם באותה חוות דעת כי בעיות העובש שהופיעו בחורף האחרון, נבעו ככל הנראה מתופעת העיבוי בחלל הפנימי של דירת התובעים. המומחה המליץ שוב על ביצוע בדיקת המטרה. המומחה ציין כי בדיקת ההמטרה מבוצעת על קירות החוץ, וכי מאחר ומדובר בקירות החוץ של הבניין המהווים רכוש משותף, עלות הבדיקה תושט על נציגות ועד הדיירים.

  46. בתיק נקבע דיון הוכחות חדש, אולם הוא נדחה מספר פעמים (בשל קורונה, בשל מחלות של הצדדים/באי כח הצדדים, ברית לנכד של ב"כ ניזרי (עו"ד כהנא, שהצטרף בשלב כלשהו לייצוג ניזרי ולאחר מכן פרש מהייצוג)).

  47. ביום 24.03.22 הודיעו שוב התובעים כי לאחר הגשמים הופיעה נזילה מתוך דירת ניזרי לדירת התובעים. עוד נרשם שם: "יצוין כי לדברי התובעים אין מדובר באותו היקף נזילות, טרם התיקון, ואולם ישנה נזילה שלא ניתן להתעלם ממנה, ובשל כך גם שוכרים פוטנציאליים אינם מוכנים לשכור את הדירה".

    לפיכך הוריתי למומחה כהן לבקר בדירה. המומחה כהן אכן ביקר בדירה אולם לא היה סיפק בידו להוציא דו"ח בשל חג הפסח שחל בינתיים, ולפיכך קבעתי שהמסקנות מהביקור האחרון ימסרו בפתח דיון ההוכחות שהיה קבוע סמוך לאחר חג הפסח, ליום 25.04.22.

  48. בדיון ביום 25.04.22 נמסרו מסקנות המומחה כהן בעקבות הביקור האחרון שביצע במקום, וכן המומחה נחקר חקירה נגדית על ידי הצדדים.

    באשר לביקור ציין המומחה כהן כי בתקרת חדר הרחצה לא היו סימני רטיבות אולם כן היו סימני רטיבות בתקרת המטבח. המומחה גם ציין שצפה בסרטון שצילמו הדיירים, וכתם הרטיבות מורה על רטיבות פעילה בסמוך לגשמים (ראה פרו' עמ' 25). המומחה המליץ על ביצוע בדיקות על מנת לאתר מהיכן חודרת הרטיבות.

  49. ביום 18.05.22 הגיש הקבלן זוארי בקשה לפסילת המומחה כהן בטענה שהצהיר שהינו אדריכל, על אף שלא השלים את הדרוש לקבלת תואר זה. התבקשה והתקבלה תגובת המומחה כהן, ביום 18.05.22, במסגרתה ציין אכן כי לא השלים את הדרוש לקבלת תואר אדריכל, אולם ציין כי הינו אדריכל בהשכלתו. עוד נרשם שם: "ייתכן וטעיתי באופן תיאור מילולי זה, אולם בתיאור זה לא הייתה לי כל כוונה או רצון להטעות או להתחזות למישהו שאינני..". עוד פירט המומחה את ניסיונו הרב בתחום האיטום, שהוא התחום בו חיווה דעתו בתיק זה, וציין כי אין בישראל כל הכשרה/הסמכה אקדמאית מוסדרת לתחום הייעוץ באיטום, ותחום זה מבוסס על ידע ועל ניסיון מצטבר. בהחלטתי מיום 22.05.22 דחיתי את הבקשה לפסילת המומחה כהן, מהטעם שעל אף שהיה מקום לנסח בצורה בהירה יותר את פרטי ניסיונו והשכלתו של המומחה, הרי שהוכח שיש לו ניסיון רב בתחום האיטום, בגין כך מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיק זה (וראה ההחלטה המלאה בפרו' עמ' 40 – 41).

  50. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 22.05.22 נחקרה התובעת וכן מר ניזרי.

  51. במהלך אותו דיון ביקשו התובעים כי בית המשפט יורה לניזרי לבצע שוב בדיקת הצפה כאשר הפעם תבוצע הבדיקה באמצעות גורם שימונה על ידי בית המשפט. ניזרי הסכים לכך וביקש לבצע בדיקה נוספת עליה הורה המומחה – בדיקת המרזב.

  52. בהחלטתי מיום 26.07.22 הוריתי על ביצוע בדיקות – הצפה – שכן הבדיקה הקודמת שבוצעה, לא בוצעה על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט וכן הוריתי על בדיקת המרזב, באמצעות חברת אטים. כמו כן קבעתי שיש לבצע בדיקת המטרה.

    הוריתי שהבדיקות יבוצעו באמצעות מומחה שמונה על ידי, מר פרדי מחברת "אטים 1" (להלן: "המומחה פרדי").

  53. בחודש 08/22 בוצעו הבדיקות על ידי המומחה פרדי.

    ביום 05.09.22 הוציא המומחה פרדי דו"ח בעקבות הבדיקות שביצע. הלה ביצע בדיקות הצפה למרזבים, בדיקות הצפה לגג, מרפסת אדנית ובדיקות המטרה למעקים וקירות חיצוניים (המדובר על בדיקות ההמטרה שהמליץ המומחה בס לבצע עוד בחודש 10/2011). בדו"ח נרשם כי עוד טרם התחלת הבדיקה נמצא כתם רטיבות פעילה בתקרת המטבח. בדיקת ההמטרה לקירות החוץ גרמה לשינוי ברמת הרטיבות בתקרת מטבח התובעים עקב חדירת מים לקיר מעקה פנימי של מרפסת ניזרי. המסקנה הייתה לפיכך: "קיר החוץ לא עמד בבדיקת המטרה של כ – 195 דקות". בדיקת המרזב (הגשמה) עברה. 

    בדיקת הקולטן (ראש הגשמה) - גרמה לטפטוף מים בתקרת מטבח התובעים  הבדיקה לפיכך לא עברה. 

    בדיקת ההצפה גרמה לטפטוף קל של מים על השיש ממוקד הרטיבות במטבח התובעים והתקבל כתם רטיבות נוסף בתקרת המטבח. כמו כן היה שינוי ברטיבות בסלון הדירה של התובעים בפינת הווטרינה, אשר ממוקמת מתחת לווטרינת היציאה למרפסת בדירת הנתבעים, לתוכה חדרו מים לרצפת פנים הדירה (המומחה מצא כי מפלס רצפת הדירה נמוך ממפלס רצפת המרפסת), במהלך ביצוע בדיקת ההצפה, וחלחלו לדירת התובעים.

    המסקנה הייתה לפיכך: "מערכת האיטום במרפסת לא עמדה בבדיקת הצפה של כ – 25.5 שעות".

    עוד צוין בעניין הווטרינה כי בתחתית משקוף מסגרת הוויטרינה משני צדדיו קיים "חור" ברצפה (ראה עמ' 17 לדו"ח).

  54. ביום 07.09.22 פנה בית המשפט פנה למומחה פרדי לקבל הבהרות. במסגרת אותה החלטה שאל בית המשפט בין היתר: "לגבי בדיקת ההצפה? איזה תיקון יש לבצע? מה עלותו? ומדוע התיקון האחרון לא צלח? כמו כן, נשאלת השאלה כיצד משליכות תוצאות הבדיקות על אחריות/העדר אחריות צד ג'.   המומה פרדי ציין כי מדובר בשאלות שיש להפנות למומחה כהן ולפיכך הפניתי גם למומחה כהן את שאלות בית המשפט.

    (המומחה פרדי נתן את התייחסותו לשאלות ביום 21.09.22. וראו גם הבהרה (בעקבות שאלות בית המשפט), מיום 23.10.22. המומחה כהן נתן את התייחסותו ביום 18.10.22)

    בהתייחסותו של המומחה כהן מיום 18.10.22 נרשם כי יש לבצע תיקונים בסמוך לווטרינה במרפסת ניזרי, יש לבצע תיקונים בפתח הניקוז במרפסת ניזרי, ויש לבצע תיקונים בקירות החוץ.

    במכתבו לבית המשפט מיום 19.01.23 התייחס המומחה כהן, לבקשת בית המשפט, להשלכות של תוצאות הבדיקות לשאלת אחריותו/העדר אחריותו של זוארי. המומחה כהן חזר וציין שלדעתו קיימת לזוארי אחריות שכן, כך לפי דבריו: "יש לזכור, כי מר זוארי נדרש לטפל ולאטום את מרפסת ניזרי, על מנת לפתור את בעיות הרטיבות ונזילות המים שהיו בדירת דוידזון" (עמ' 2 למסמך) (ההדגשה במקור). בהמשך מכתבו כתב: "על פי כל המפורט לעיל (בסעיפים מ' 2- 5), אינני יכול לקבוע, כי קיים העדר אחריות לצד ג' למצב הקיים ובעיקר בשעה שעבודות האיטום אותן ביצע במרפסת דירת ניזרי, לא בוצעו , בהתאם לדרישות ת"י 1752 חלק 2. מה שיעור חלקו של צד ג' באחריות, על כבודה להכריע" (סעיף 6 למכתב) (ההדגשה האחרונה של הח"מ).

    כפי שיפורט להלן, הכרעתי הינה ששיעור חלקו של צד ג' - זוארי - באחריות הינו אפסי, ואין לו אחריות כלשהי.

  55. באשר לשאלה מדע התיקון האחרון לא צלח, ענה המומחה פרדי שייתכן וקיים גורם נוסף לנזילה (ראה סעיף 3.1). עוד צוין במכתבו כי איטום המרפסת בוצע ללא פירוק ויטרינת היציאה מהדירה למרפסת. לא אומצו המלצות התקן למקרה חריג שקיים במרפסת של ניזרי, בו מפלס רצפת המרפסת גבוהה משמעותית ממפלס רצפת הדירה (ראה סעיף 3.3 למכתבו). ניזרי טען בתגובה כי עוד בשנת 2015 נעשו חגורה ואיטום באזור הווטרינה בהנחייתו של זוארי. ניזרי צרף את התמונות מאותו תיקון (ראה תגובה שהגיש ביום 25.10.22).

  56. מאחר ולא הייתה זהות מלאה בין התשובות של שני המומחים הנ"ל, באשר לדרך בה יש לפעול כדי לפתור את בעיות הרטיבות אחת ולתמיד, הוריתי בהחלטתי מיום 29.12.22 לשני המומחים לטכס עצה יחדיו, לאור העובדה שאיתור הפתרון לבעיית הרטיבות בדירת התובעים אורך שנים רבות ונוחל כישלונות, ולהודיע מה הפתרון המוסכם על שניהם. ביום 19.01.23 לאחר שהתקיימה פגישה במקום בנוכחות כל המעורבים והמומחים, הוציא המומחה כהן מכתב סיכום פגישה ובו ציין כי הוא והמומחה פרדי הגיעו להסכמות באשר לאופן ביצוע התיקונים.

  57. עוד יצוין כי בחוות דעתו של המומחה פרדי הוא ציין כי מי הבדיקה "נעלמו" ולפיכך פניתי אליו ביום 15.09.22 בבקשה שיבהיר את כוונתו (זאת בשל טענת התובעים לשיבוש הבדיקה על ידי ניזרי). המומחה פרדי הבהיר במכתבו מיום 21.09.22 שקיימות מספר סיבות אפשרויות להעלמות המים. כבר כעת יאמר כי אף אחת מהסיבות שמנה אינה קשורה לשיבוש של הבדיקה על ידי ניזרי (ראה סעיף 7.1 למכתבו).

  58. בהחלטתי מיום 11.01.23 קבעתי כי באשר לליקוי בקירות החוץ, שהינו באחריות ועד הבית, על התובעים לפעול מול ועד הבית לשם תיקונו של הליקוי שכן בית המשפט אינו יכול לסייע בעניין זה בשעה שוועד הבית אינו צד לתיק זה.

  59. ביום 29.01.23 הוריתי לנזרי לבצע את העבודות תוך 45 יום מהיום. חוץ מהליקוי באחריות ועד הבית (ראו בעניין זה עמדת שני המומחים, כהן וניזרי), בעניינו הוריתי לתובעים לפעול מול וועד הבית. כמו כן ביקשתי מהמומחה כהן שיבהיר באיזה שלבים הוא צריך להגיע לפקח על העבודות. במכתבו מיום 26.02.23 הודיע המומחה כהן השלבים בהם צריך לקרוא לו לפקח.

  60. ביום 04.05.23 התקיים דיון ההוכחות האחרון במהלכו נשמעה עדותו של זוארי.

    בסיום הדיון הוריתי על הגשת סיכומים. כמו כן הוריתי למר ניזרי להמשיך בביצוע התיקונים בפיקוח בית המשפט, בהתאם להוראות המומחה כהן. סברתי שיש מקום לסיים תיק זה, כאשר על ניזרי להמשיך ולפעול לביצוע התיקונים באחריותו ועל התובעים לפעול לביצוע התיקונים באחריות ועד הבית.

    במהלך הדיון הציגה התובעת תמונה של כתם רטיבות מהדירה, מחודש 03/23 (התמונה הוגשה לאחר מכן לתיק, ביום 18.05.23).

    אני דוחה את טענות ניזרי בסעיפים 112 – 115 לסיכומים מטעמם, שם הם מפקפקים שמדובר בכלל בתמונה עדכנית ומפקפקים שמדובר בנזילה. התובעת העידה על קיומה של הנזילה והציגה את התמונה מהפלאפון שלה, במהלך הדיון שהתקיים ביום 04.05.23, והראתה כי התמונה של הנזילה נשלחה בחודש 03/23 לבא כוחה אני דוחה את הטענה כאילו העובדה שפעם נטען שהתמונה נשלחה ביום 12.03.23 ופעם שנשלחה ביום 23.03.23, פוגעת באמינות התובעת. לא מדובר במועדים רחוקים אחד מהשני, ולא מדובר באיזו סתירה מהותית שיורדת לשורשם של דברים.

    הראשונים שמייחלים לסיום סאגת הנזילות הינם משפחת התובעים. לא אחת פנתה התובעת בדמעות לבית המשפט בעניין מסכת הייסורים שהיא ובעלה עוברים עם נושא זה. אני מתקשה להאמין שהתובעת "פברקה" נזילה חדשה, כמו שטוען נזרי בסיכומיו (ראה סעיף 116 לסיכומים), וחבל שהטענה אפילו נטענה. טיעון מסוג זה הוא טיעון שמאפיין את הגישה של ניזרי ועו"ד אידלביץ במהלך השנים. הניהול של התיק דנן במשך כל השנים בהם תיק זה היה תלוי ועמד, מלמד כי הילוך מחשבה זה של ניזרי ושל עו"ד אידלביץ, הוא זה שגרם בין היתר להימשכות בעיית הרטיבות בדירת התובעים.

  61. סיכומי הצדדים אכן הוגשו והם מונחים לפני.

  62. בין לבין המשיך תהליך ביצוע התיקונים בפיקוח המומחה כהן ובסיוע המומחה פרדי. המומחה כהן ביקר במקום, תוך כדי ביצוע התיקונים והוציא דו"חות (ראה דו"ח מיום 12.05.23 וכן דו"ח מיום 02.07.23, ודו"ח מיום 15.08.23. ראה גם מכתבו של פרדי מיום 14.08.23).

  63. ההודעה האחרונה שהוגשה לתיק, בנוגע לביצוע התיקונים, הינה הודעה של ב"כ התובעים, מיום 05.09.23 במסגרתה הודע לבית המשפט, בדבר הסכמה שגובשה בין המומחה כהן לבין המומחה פרדי, בנוגע לאופן ביצוע בדיקת ההצפה, בסיום העבודות, על מנת לבחון שהעבודות אכן פתרו את הבעיה.

  64. תשומת הלב כי בדו"ח מיום 02.07.23. רשם המומחה כי טרם הוחלט או בוצע מהלך כלשהו, ע"י נציגות ועד הדיירים, לצורך תיקון האיטום בקיר הבניין החיצוני המשותף. עוד ציין: "חשוב להדגיש כי אי ביצוע עבודות האיטום בקיר זה, מותירה את האפשרות לחדירת מים בדירת דוידזון, שרירה וקיימת, עם בוא החורף הקרוב".  

     

    דיון והכרעה

     

    דיון בשאלת אחריותו/העדר אחריותו של הקבלן זוארי

    לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה נגד זוארי וגם את ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדו ונימוקי יפורטו להלן:

  65. הוכח שכאשר ניזרי הזמין את הקבלן זוארי לבצע את התיקונים, הוא כלל לא ידע אותו על ההליך המשפטי הקודם בינו לבין התובעים. הוא כלל לא ידע אותו שיש בעיות נזילה מתמשכות לדירת התובעים מאז שנת 2009, וכלל לא ידע אותו על 3 חוות הדעת שניתנו שם, ש - 1 מהן הייתה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, במסגרתן המומחה מר בס, נתן המלצתו בדבר אופן התיקון. כמובן שלא יידע אותו גם בנוגע למה שכתב מר בס בשני המכתבים שהגיש לבית המשפט באותו תיק. הוכח שעובדה זו הכשילה את זוארי ופגעה ביכולת שלו לבצע תיקון נאות, שכן הבעיה והיקפה הוסתרה ממנו.

    הוכח כי מה שביקש ניזרי מזוארי, כאשר הזמין אותו לבצע את התיקונים, היה לבצע איטום למרפסת.

    נזרי טען שסיפר לזוארי אודות התביעה וכן שמדובר באירוע של נזילות שמתרחש מזה מספר שנים (פרו' עמ' 59 למעלה). זוארי שלל זאת מכל וכל. צודק זוארי כאשר הוא מציין בסיכומיו כי נזרי לא הציג כל אסמכתא ממנה עולה כי אכן יידע את זוארי בדבר ההליך המשפטי הקודם או יידע אותו כי קיימת בעיית רטיבות מאז שנת 2008, כמו שהוא טוען. צודק זוארי בטענתו לפיה ניזרי לא ציין בשום מקום – לא בכתבי הטענות ולא בתצהיר שפירט בפני זוארי אודות הנזילות המתמשכות ואודות ההליך המשפטי הקודם. ראה למשל סעיפים 6 - 9 לתצהירו של ניזרי שם הוא כותב אודות הזמנת העבודה מזוארי והוא לא מציין שם בשום מקום שיידע אותו על ההליך המשפטי הקודם, או על בעיות הרטיבות המתמשכת בדירת משפחת דוידזון. אותו דבר גם עו"ד אידליביץ.

    זוארי לעומת זאת טען מהרגע הראשון שלא יידעו אותו אודות הדברים. זוארי טען זאת החל בכתבי ההגנה שהגיש, והמשיך וטען זאת בקדמי המשפט ובתצהיר שהגיש, ובמהלך חקירתו הנגדית לפני: וראו למשל האמור בתצהירו: "בעת ההתקשרות אתנו, לא הובא לידיעתנו – בחוסר תום לב משווע – דבר הליקויים הקודמים, המחלוקות הקודמות, ההתנהלויות הקודמות, כמו גם קיומה של חוות דעת מומחה...דבר שללא ספק הייתה לו השלכה על אופן בחינת העבודה הנדרשת, מקום שלא ברור גם היום מקור הרטיבות האם ממרפסת נזרי או מהקירות החיצוניים, או ממקומות אחרים, האפשרויות רבות ומגוונות" (סעיף 16 לתצהירו). וראה גם בהמשך: "...ויובהר, הזמינו אותנו לבצע איטום לפי בקשה מוגדרת, ולא לחוות דעתו לבעיות רטיבות. לו ידענו מראש כי קיימות בעיות כל כך מורכבות של רטיבויות בבניין ואף בוצעו ניסיונות לתקן בעבר, ניסיונות שכשלו, הייתי נותן דעתי על כך" (סעיף 32 לתצהיר).

    וראו גם עדותו לפני "ש. האם לפני שהוזמנת לבצע את האיטום בדירה של נזרי נאמר לך ולו ברמז כי היה הליך קודם?

    ת. לא ברמז ולא בחצי רמז". (פרו' עמ' 70 שורות 26 – 27).

    גם עו"ד אידלביץ וגם ניזרי הודו שלא העבירו לזוארי עותק מחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בהליך הקודם - מרדכי בס (פרו' עמ' 53 שורה 32, עמ' 59 שורה 11). עובדה זו, תומכת בטענות זוארי לפיה בעיית הרטיבות המתמשכת וקיומו של ההליך המשפטי הקודם לא גולו לו. שאם גילו ניזרי ועו"ד אידלביץ לזוארי אודות בעיית הרטיבות המתמשכת וההליך המשפטי הקודם, מדוע לא העבירו לו עותק מחוות הדעת של בס ומהמכתבים שהגיש לתיק הקודם, על מנת לסייע בידי זוארי לפתור את הבעיה??

  66. זוארי ציין כבר בכתב ההגנה כאמור כי ניזרי (שהיה זה שצלצל אליו וביקש לשכור את שירותיו), הציג לפניו מצג כאילו דרוש תיקון איטום בשל החלפת צנרת, בעטיה נאלץ ניזרי לחצוב בגג ולפיכך נפגע האיטום, (ראה סעיף 15 לכתב ההגנה להודעה לצד שלישי).

    זוארי חזר על טענה זו בעקביות לאורך כל ההליך. ראה למשל תשובתו לעו"ד אידלביץ במהלך חקירתו הנגדית: "...בעלך אמר שחצבו צינור ותקנו אותו.." (פרו' עמ' 72 שורה 23).

    דברים אלו מתיישבים עם דבריו של ניזרי במסגרת חקירתו הנגדית, לפיהם סיפר לזוארי על תיקון בצינור (פרו' עמ' 63 שורות 9 – 10).

  67. דומה כי החשיבות של מתן המידע הקודם במקרה דנן הייתה קריטית. ניזרי מתלונן שזוארי לא פתר את בעיית הנזילות ממנה סבלה הדירה של התובעים מאז שנת 2008, כאשר כלל לא טרח לדווח לזוארי על כך שמדובר בבעיה מתמשכת ועל היקפה וכלל לא סיפר לו על ההליך המשפטי הקודם ועל חוות הדעת של המומחה בס שניתנה במסגרת ההליך הקודם, ועל הממצאים של אותה חוות דעת ועל מה שציין המומחה במכתבים שהגיש לבית המשפט.

    וראו בעניין זה עדותו של זוארי שאם היה יודע על הדברים היה מבקש לראות את הממצאים בהליך הקודם והיה מתייחס אליהם (פרו' עמ' 70 למטה), תשובה שעולה בקנה אחד עם ההיגיון הבריא.

    וראו דבריו של זוארי בהמשך, כאשר נשאל אם היה רואה את חוות הדעת של בס (אשר הונחה לפניו במהלך חקירתו הנגדית), האם היה משנה משהו בטיפול שלו במרפסת, והוא עונה: "קודם כל הייתי מבקש את האחריות של הבדיקות, לעשות את שלושת הבדיקות העיקריות. אם אתה לא אומר לי איפה הנזילה אני לא מתקדם בעבודה בכלל. אם אני לא מאתר הנקודה, אז אני בכלל לא מתקדם... אתם ביקשתם ממני לאטום את כל המרפסת...הם לא הראו לי שיש חוות דעת שאומרת שהאיטום לקוי. אתם פתחתם, תיקנתם צינור, וביקשתם לאטום מחדש. אם הייתי אוטם רק את הצינור לא יכולתי לתת אחריות. לא ידעתי שהתיקון לקוי. בטח שהייתי נוהג אחרת אם הייתי שהתיקון לקוי. הייתי משנה את כל הפאזה. מה לא נעשה, לדעת, איזה בדיקות נעשו? אנחנו עובדים היום כי לא נעשו בדיקות מלכתחילה..." (פרו' עמ' 74 למטה, עמ' 75 למעלה) (הדגשה שלי – הח"מ).

    דבריו של המומחה כהן שנאמרו במהלך חקירתו הנגדית תומכים בטענות אלו של זוארי. וראה עדותו של המומחה כהן: "אין ספק שככל שאתה נותן מידע לאיש מקצוע זה יקל עליו את ביצוע העבודה בצורה נכונה.." (פרו' עמ' 35 שורה 6 וראה גם פרו' עמ' 36 שורות 25 – 26).

  68. זוארי הראה שגם כאשר ניזרי חיפש קבלן איטום חדש, במהלך ניהול תיק זה, הוא לא טרח לציין בפני אותו קבלן איטום חדש, שישנה התנהלות משפטית ממושכת בעניין הנזילות מדירתו. וראו דבריו של ניזרי במהלך חקירתו: ש. אני שואל האם היו קבלנים שסרבו לבוא בגלל שהיה עניין משפטי? ת. לא. אבל היה שיח מול קבלנים, חלק מהקבלנים זה לא התאים בטיימינג. ש. אבל אף אחד לא אמר שזה לא מתאים לו בגלל שיש התנהלות משפטית. ת. לא. עוד פעם, לא הזכרנו שהייתה התנהלות משפטית...". (פרו' עמ' 62 שורה 26 - 29) (הדגשה שלי – הח"מ).

    התנהלות זו של ניזרי תומכת בטענות זוארי שגם לו ניזרי לא אמר דבר לגבי התנהלות משפטית קודמת.

  69. באשר למצגים שאינם משקפים את המציאות, הוכח לפני כי ניזרי ועו"ד אידלביץ הציגו בפני הקבלן זוארי, כאשר פנו אליהם לקבל הצעת מחיר, כי גודל המרפסת הוא 50 מ"ר בעוד שהוכח שגודל המרפסת הוא 70 מ"ר והוכח שהם ידעו על כך (ראה למשל פרו' עמ' 54 שורות 8- 11, שם מציינת עו"ד אידליבץ את גודל המרפסת, לאחר שקודם לכן טוענת שאיננה יודעת מה גודל המרפסת). לטענת זוארי, והדברים מתיישבים עם ההיגיון, נמסר לו שטח מרפסת קטן יותר על מנת שעלות התיקון תהיה נמוכה יותר.

  70. לכל האמור אוסיף כי המומחה כהן אומנם ציין בחוות דעתו כי זוארי אחראי לרטיבות במשפחת התובעים, אולם הוכח שלא כך הדבר, משלוש סיבות עיקריות. סיבה ראשונה - בביקורו של המומחה כהן במקום, ביום 10.10.17, לאחר פינוי הריצוף וחשיפת מערכת האיטום במרפסת, מצא אכן המומחה כהן כשלים בעבודות זוארי, אולם מצא בנוסף: "שני מקומות בהן קיימים קרעים/חיתוכים של יריעות הביטומן, האחד בצמוד למעקה והשני בצמוד לקיר המחופה אבן" (ראה עמ' 6 סעיף 1.5 לחוות דעתו). המומחה ציין במפורש כי קיומם של הקרעים מאפשר חדירת מים.

    על אף שהמומחה פירט את הקרעים שנמצאו וכתב שהם מאפשרים חדירת מים, הרי שבסעיף 2.3 לחוות דעתו ציין כי עובדת קיומן אינה מבטלת או מייתרת את העובדה שזוארי לא ביצע כנדרש את עבודות האיטום במרפסת כולה (ראה סעיף 2.3 לחוות דעתו).

    אני דוחה מסקנה זו.

    המומחה הודה ציין כאמור בחוות דעתו במפורש כי קיומם של הקרעים מאפשר חדירת מים. וראה גם דבריו בחקירתו הנגדית: "...פה אנחנו רואים שמערכת האיטום קרועה, קרע. ש. היא בוודאות תחדיר מים.....? ת. היא בוודאות תחדיר מים..." (פרו' עמ' 30 למטה, 31 למעלה). אני מקבלת את טענותיו של זוארי לפיהן בשעה שישנם קרעים כאלו, שלכולם ברור שהם מחדירים מים, לא ניתן לקבוע שהאיטום הרשלני של זוארי הוא שגרם לנזילות. המומחה כהן העיד כי אחד הקרעים שמצא היה בגודל של מרצפת מלבנית (פרו' עמ' 30 שורה 26).

  71. באשר לאותם קרעים, לא ניתן לדעת באיזה שלב אירעו. אולם, האפשרות הפחות סבירה הינה שהם נגרמו במהלך עבודות האיטום על ידי זוארי. זוארי נשכר לבצע איטום, ולא סביר שהוא או העובדים מטעמו יגרמו לקרעים בעצמם בעבודות שהם ביצעו, ויותר סביר שהקרעים נגרמו במהלך ביצוע הריצוף על ידי קבלן שניזרי הביא, בסיום עבודות האיטום של זוארי. בעניין זה ראה עדותו של זוארי לפני, בפרו' עמ' 73 שורות 29 – 33, במסגרתה הסביר שהקרעים ביריעות יכולים להתרחש בעת ביצוע עבודות הריצוף, והסביר גם מדוע. דבריו אלו מקובלים עלי. בהשלמה לאמור אוסיף כי תעודת האחריות של זוארי לביצוע העבודות אכן מחריגה את אחריותו של זוארי במקרה של חבלות לגג.

  72. סיבה שניה בגינה אני קובעת שלא ניתן לקבוע כי איטום רשלני של זוארי גרם לרטיבות שהתגלתה בדירת התובעים בסיום ביצוע העבודות על ידו הינה – שכן גם לאחר שבוצעו תיקונים, באמצעות קבלן אחר, הקבלן טריזט, בפיקוח הדוק של מומחה בית המשפט, לפי הנחיות שניתנו על ידי מומחה בית המשפט מראש, שהיה מודע לכל ההיסטוריה של בעיית הרטיבות – במהלכה פורק כל האיטום שביצע זוארי והותקן איטום חדש לחלוטין - גם אז בדיקות הצפה שבוצעו מצאו 2 מוקדים של חדירת רטיבות מדירת ניזרי לדירת התובעים. כיצד אם כן ניתן להאשים את זוארי בכך שלאחר שביצע איטום חזרה בעיית הרטיבות?? מה גם שהוכח, כפי שפורט לעיל, שניזרי הסתיר ממנו נתונים חשובים וקריטיים לצורך ביצוע עבודתו בהצלחה.

  73. הרטיבות שהופיעה לאחר ביצוע העבודות על ידי קבלן האיטום טריזט, אומנם הופיעה בעיקר במטבח, ובסלון הדירה של התובעים בפינת הווטרינה, ולא בחדרים נוספים בהם הופיעה בעבר. אולם הרטיבות עדיין קיימת, באותם מקומות שהופיעה בהם במשך שנים רבות.

    הרטיבות הופיעה בדירה על אף שהמומחה כהן קבע בחוות דעתו מיום 10.05.18 כי: "עבודות ההכנה והאיטום שנעשו במרפסת על ידי קבלן האיטום – חברת "טריזט 10 בע"מ" היו בהתאם להמלצותיי תוך הקפדה על ביצוע העבודות בהתאם לדרישות ת"י 1752 חלק 2".

    העובדה שגם לאחר מכן הופיעה רטיבות באותו מקום, במטבח סותרת את המסקנה של המומחה כהן, לפיה רשלנותו של זוארי בביצוע עבודות האיטום היא שגרמה להמשכן של הנזילות.

    וראו דבריו של זוארי בתצהירו, המקובלים על הח"מ: "למן פרוץ המחלוקת הראשונה, ראו את השטח בעלי מקצוע ומומחים שונים, הוצעו פתרונות בדמות סוגים שונים של עבודות, ובהתאמה בוצעו עבודות מסוגים שונים. ועדיין יש בדירת התובעים דוידזון סימני רטיבות. במצב דברים זה, הטלת אחריות כלשהי על כתפי הנתבעים זוארי לתופעה חוזרת, שלה כמה וכמה פתרונות מוצעים על ידי בעלי מקצוע שונים, אינה אלא ניצול ציני של המצב" (סעיף 44).

    יש לשים לב לכך שחוות דעתו של המומחה כהן ניתנה בטרם היה ידוע כי ביצוע איטום מחדש על ידי חברה חדשה עדיין לא יפתור את בעיית הנזילות. חקירתו הנגדית של כהן, אכן התקיימה לאחר שחזרו הנזילות, אולם התקיימה טרם בוצעו בדיקות חדשות על ידי מומחה נוסף מטעם בית המשפט, המומחה פרדי, שמצא חדירת נזילות לדירת התובעים משלושה מקורות שונים, ביניהם מבעיית איטום במרפסת. נכון שהמומחה עמד על דעתו גם לאחר קבלת ממצאי הבדיקות כי זוארי לא ביצע את העבודה בסטנדרט ראוי, אולם, באותו שלב כבר ציין שההכרעה נתונה בידי בית המשפט. וראו דבריו במכתבו מיום 19.10.23: "....מה שיעור חלקו של צד ג' באחריות, על כבודה להכריע...".

  74. סיבה שלישית הינה שמסקנותיו של המומחה כהן היו מושתתות על כך שזוארי: "...נקרא בעקבות כשלים וחדירת מים לבצע איטום..." (פרו' עמ' 33 שורה 26), וראה גם בהמשך: "ת. הוא התיימר לתת פתרון איטומי לבעיה קיימת. הוא נקרא לבצע איטום במרפסת שיש בה בעיות והוא נתן אחריות..." (פרו' עמ' 34 למעלה). כמפורט לעיל, קבעתי כי זוארי הוכיח שניזרי לא מסר לו אודות ההיסטוריה הארוכה של החדרת הרטיבות מדירת ניזרי לדירת התובעים, ולא מסר לו אודות ההליך המשפטי הקודם שהתנהל בין הצדדים ולא יידע אותו על חוות הדעת של המומחה בס, ומכאן נובע כי ההנחות עליהן מבוססת חוות דעת כהן – אינן נכונות.

    צודק זוארי שעובדה זו מלמדת שלא ניתן לקבוע שהוא ביצע את העבודות ברשלנות.

    וראו מכתביו של המומחה בס שהוגשו בהמשך לבית המשפט, לפיה פתרון בעיית הרטיבות במקרה זה אינו פשוט וכלל ניסוי ותהייה. ראה האמור במכתבו מיום 27.03.13.

    "...יתירה מכך, יכול מאוד להיות שתיקון פגם אחד עדין לא יפתור את בעיית הרטיבות שנובעת ממספר מוקדים שכולם קשורים לרצפת מרפסת שמש ולכן יהיה צורך לנהוג בהליך של עקב אחר אגודל עד לאיתור ופתרון בעיית הרטיבות בכללותה

    זהו סגנון העבודה באיתור ותיקון מוקדי רטיבות והערכת עלות תיקונם שקשה לאתר ולחזות מראש מבלי לבצע מערך של עבודות שיכולות להתחיל בעלות מינימאלית ולהסתיים בעלויות עצומות, לפעמים פשוט מחוסר ברירה כיוון שמים נוטים לזחול ולא תמיד מקום הופעתם הינו מקום חדירתם.." (הדגשות שלי – הח"מ).

    דברים שנאמרו על ידי המומחה כהן תומכים אף הם בטענות זוארי. וראה למשל דבריו בפרו' עמ' 27 שורות 13 – 14: "...אני חושב שאין מומחה שיכול לתת את הדעת מהיכן המים חודשים (צ"ל – חודרים – הח"מ"). וראו גם דבריו בפרו' עמ' 29 למעלה, כאשר נשאל כיצד הופיעה שוב בעיה בחורף האחרון: "אין לי תשובה. אין אף אחד שיכול לדעת ולענות על זה". (פרו' עמ' 29 למעלה).

  75. לכל האמור לעיל אוסיף כי המומחה מטעם בית המשפט הודה כי התקן אליו הפנה ולאורו בחן את העבודות של זוארי אינו תקן מחייב, ובכל מקרה אינו מתייחס לאיטום במרפסת כגון זו בענייננו. כך או כך זה לא העיקר, והעיקר הוא שהרטיבות חזרה גם לאחר התיקונים שביצע הקבלן טריזט, בפיקוח המומחה, והעיקר הוא שהוסתרו מזוארי עובדות קריטיות להצלחת עבודת האיטום.

  76. בשל כל האמור לעיל התביעה וההודעה נגד זוארי – נדחות.

     

    האם ניזרי פעל בשקידה ראויה לטיפול בנזילות ו/או האם ניזרי קיים את חובותיו בהסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים 

    לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה של התובעים נגד ניזרי שכן אני סבורה שניזרי לא קיים את חובותיו שנקבעו בהסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים ואני סבורה שניזרי לא פעל באופן סביר וראוי לאיתור המקור לבעיית הרטיבות ולטיפול בבעיה זו, מאז שנחתם הסכם הפשרה ועד היום ונימוקי יפורטו להלן:

  77. הוכח לפני כי ניזרי התרשל בטיפול בנזילה מדירתו לדירת התובעים.

    הוכח לפני כי ניזרי כשל לבצע את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהליך הקודם, אותו הסכם פשרה בגינו הוגשה תביעה זו.

    אני דוחה את טענות ניזרי לפיהן הוכח כי השקיע את מלוא מרצו ומשאביו בצורה מיטבית ועד כמה שהדבר היה בשליטתו, על מנת לפתור את הבעיה.

  78. כפי שעולה מהאמור לעיל, בדירת התובעים נזילות שמקורן בדירת ניזרי מאז שנת 2008 ועד היום. היינו במשך 15 שנים !!!.

    ראו עדות התובעת: "לא. הבעיה לא נפתרה יש רטיבות באותו מקום. באותה נקודה שהייתה לפני 10 שנים יש לי תמונות. גם עכשיו בגשם האחרון. זה אותה נקודה במטבח, שהקיר מתפורר..." (פרו' עמ' 46 שורות 32 – 33). דומה שעובדה זו לבדה מעידה כי ניזרי לא ביצעו את הדרוש על מנת לפתור את הבעיה.

    לא זו אף זו, התובעים נאלצו לנקוט שני הליכים משפטיים, על מנת להניע את ניזרי לפעולה. אם ניזרי פעל כל כך בשקידה לפתור את בעיית הנזילות, מדוע נאלצו התובעים לשכור עורך דין וליזום שני הליכים משפטיים בעניין זה??

    נכון שבית המשפט בוחן בהליך דנן רק מה שבוצע מאז הסכם הפשרה בהליך המשפטי הקודם והלאה, אולם לא ניתן לדון בתיק זה במנותק לגמרי מכל השתלשלות העניינים מאז פנו התובעים לראשונה לניזרי לפתור את הנזילות.

  79. ואוסיף ואשאל אם ניזרי פעל לפי הסכם הפשרה, מדוע יש עד היום נזילה?

    וראו כי נכתב בהסכם כי נזרי יבחר את בעלי המקצוע ויחליט על זהות מבצעי הטיפול בכל שלביו לפי שיקול דעתו הבלעדי ויהיה אחראי על שלמות ואיכות התיקון עד אשר לא יהיו בדירה של התובעים תופעות כגון נזילות רטיבויות הנובעות מדירתו של הנתבע 1, להבדיל, לדוגמא, מליקויים הנובעים מהרכוש המשותף.

    עוד הוסכם כי ככל ובעתיד יתגלו נזילות מים, רטיבות או עובשים בדירת התובעים, הצדדים ישתפו פעולה למציאת מקור הנזילה, וככל שמקור הנזילה יהיה מדירת נזרי הוא מתחייב לתקן על חשבונו, תוך 90 יום מיום גילוי הבעיה ולהמציא את המסמכים הנדרשים להוכחת ביצוע התיקונים. ניזרי לא עמד במה שהתחייב.

  80. כפי שעולה ממה שפורט לעיל, ניזרי לא ביצע מה שהמליץ עליו המומחה בס, אשר המליץ על פנייה ליועץ איטום רציני ואף המליץ על שני מומחים מובילים והסביר שמדובר בעניין סבוך ובניסוי ותהייה, והמליץ על ביצוע בדיקות הצפה והמטרה והסביר את האופן בו יש לבצע את הבדיקות.

    ניזרי שכר שאת שירותיו של זוארי לבצע איטום בגג כאשר הציג לפניו מצג מטעה כי האיטום מחדש דרוש עקב תיקון של צינור. ניזרי כאמור הכשיל את זוארי בשעה שלא דיווח לו על ההליך המשפטי הקודם, על היקף בעיית הרטיבות והימשכותה, ולא הציג בפניו את חוות הדעת.

    לא זו אף זו, על אף שהכשיל אותו במידע החסר שמסר לו, התעקש כי הוא זה שאחראי על בעיות הרטיבות שבדירת התובעים, וסירב לבצע תיקונים נוספים, לבקשת התובעים שהמשיכו לסבול מנזילות, עד שזוארי יבצע את התיקונים בחינם, וגם יפצה אותו.

  81. ראו גם מצג לא נכון נוסף שהוצג לזוארי - ניזרי טען לפניו שהמרפסת היא 50 מ"ר ולא 70 מ"ר (כאשר תיקון של 50 מ"ר הינו זול יותר). בסיום התיקון נאלץ זוארי להתווכח עם ניזרי שמגיע לו סכום כסף נוסף, בשל הגודל של המרפסת, כאשר בסופו של דבר נאלץ זוארי להתפשר על קבלת סכום נמוך יותר מהמגיע לו.

  82. מצטרפת לכך העובדה כי ניזרי לא פעל לבצע את בדיקת ההמטרה.

    למרבה הצער, רק במהלך ניהול תיק זה בוצעה בדיקת המטרה, עליה המליץ המומחה בס לפני שנים רבות, אשר הצביעה על חדירת רטיבות מדירת ניזרי לדירת התובעים במקור נוסף – מקירות המעטפת של הבניין. ביצוע בדיקת ההמטרה על ידי ניזרי במועד בו נדרשה, היה חוסך זמן יקר. ניזרי טען שלא ביצע את בדיקת ההמטרה שכן בדיקת ההצפה כשלה. אני דוחה טענה זו. המומחה המליץ על ביצוע שתי הבדיקות וכך היה צריך לפעול.

    נכון שעולה לכאורה כי תיקון הליקוי הוא באחריות ועד הבית (ועד הבית לא צד לתיק זה כדי לשטוח טענותיהם ולפיכך הדברים נכתבים בזהירות המתחייבת), אולם אני קובעת כי האחריות לבצע את בדיקת ההמטרה מוטלת על ניזרי, שכן אין חולק כי מדירתו חודרת רטיבות לדירת משפחת ניזרי, ובדיקה זו הייתה דרושה על מנת לברר מקור חדירת הרטיבות. הייתה זו האחריות של ניזרי לברר מהיכן חודרים המים לדירת התובעים, שכן, הדבר משליך על פתרון הבעיה, ועל ההבנה האם החדירה מדירתו לדירת התובעים פסקה אם לאו.

  83. ניתן היה לטעון כי ניזרי לא אחראים לבעיית הרטיבות שכן עובדה שעד היום לא מצליחים לפתור אותה. אני סבורה כי כל התיקונים "הסתבכו" בשל כך שניזרי לא פעלו בהתאם לאמור בחוות דעתו של בס מלכתחילה. היה עליו לקחת יועץ איטום מהמובילים בשוק, להציג לפניו את הבעיה, ולפעול, עקב בצד אגודל, בהתאם למה שייעץ לו. היה עליו לבצע את בדיקת ההמטרה לפני שנים רבות, ואז ניתן היה לגשת לתיקונים בצורה מושכלת, והיינו חוסכים זמן יקר. עובדה היא שכן יש מקומות שבהם חדרה רטיבות בעבר, וכיום דומה שחדירת הרטיבות מאותן מקורות פסקה. כל אותה "הסתבכות" שבזבזה זמן יקר, נובעת מכך שניזרי לא פעלו בהתאם להמלצת המומחה בס, ולא עשה כבר אז עבודה רצינית ויסודית, תוך היוועצות עם אנשי מקצוע, ותוך השקעת כספים לא מבוטלים מלכתחילה, וסבר כי בתשלום סך של 5,250 ₪ לזוארי ניתן לפתור את הבעיה.

    נכון שזוארי הוא בעל המקצוע והוא היה צריך לתת את ההנחיות כיצד לבצע את האיטום. אולם הוא נשכר לבצע איטום בלבד ולא נשכר לפתור בעיית רטיבות שנמשכת מאז שנת 2008.

  84. הוכח כי התובעת פנתה פעמים רבות לניזרי ולעו"ד אידלביץ בדרישות ואף בתחינות לתיקון הליקויים. וראו סעיף 13 לתצהיר התובעת: "יובהר, כי בכל אותה עת אנו חוזרים ופונים, וממש מתחננים לגברת אידלביץ כי תפעל בהתאם לפסק הדין".

    הוכח כי עו"ד אידלביץ התייחסה לעיתים לתובעת בצורה לא נאותה, כאשר פעמים טרקה לה את הטלפון כאשר התובעת פנתה אליה בדרישה לתקן את הליקויים (פרו' עמ' 46 שורה 26). ראו בעניין זה עדותה של התובעת לפני, אשר יש לציין כי במהלכה התובעת בכתה מספר פעמים, כאשר תיארה את הסבל המתמשך עקב בעיית הרטיבות בדירה: "....כל הזמן שצלצלנו שהדיירים אמרו שיורד גשם בבית ומטפטף בלילה, ושיחות בלילה והיא אמרה לי הגבר הזו שזה שיחת סרק...יש לי צטוטים רשומים...התיק הזה מתנהל שנים וכל העוגמת נפש הזו שהיא גרמה לי וזה לא נפתר עד היום זה לא נפתר. "הדיירים שלי עושים לי בעיות ולא מרשים לי להיכנס ולבעלי מקצוע"/ "אני בחו"ל"/ "לא מצאתי אנשי מקצוע" כל פעם שהייתי מצלצלת זה היה "שיחת סרק, אם היינו מצלצלים בחורף הייתה אומרת אין טעם לצלצל ממילא אי אפשר לתקן עכשיו בחורף" (פרו' עמ' 41 למטה).

    מצאתי את עדותה של התובעת אמינה וקוהרנטית לכל אורך הדרך, וכך גם במקרה הזה, ודבריה גם עולים בקנה אחד עם יתר הראיות שהוגשו בתיק זה.

  85. הצצה לדרך ההתנהלות של ניזרי ועו"ד אידלביץ לאורך השנים, ניתן לראות מההתכתבויות בין הצדדים לאחר שנחתם הסכם הפשרה וגם מאוחר יותר. הוכח כי ניזרי ביצעו את התיקון באיחור ניכר ממה שנקבע בהסכם הפשרה וגם זאת לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד בא כוחם של התובעים בהליך הקודם, עו"ד תוסיה. (ראו התכתובות בין עו"ד תוסיה לבין עו"ד אידלביץ אשר צורפו כנספח ג' לכתב התביעה).

    בביום 19.01.15 פנה ב"כ התובעים דאז לעו"ד אידילביץ ויידע אותה שהנזילה חזרה ושאל אותה מה בכוונתה לעשות בנדון. ב – 20.01.15 חזר ופנה וציין שיש נזילת מים בתקרה של פינת האוכל, והסלון וגם נגרם קצר חשמלי. עו"ד אידלביץ ציינה שהם בחו"ל עד ה- 26.01.15 וציינה שמטפלת בעניין.

    ביום 29.01.15 נשלח לעו"ד אידלביץ גם מכתב על ידי ב"כ התובעים דאז. באותו מכתב נדרש ניזרי לעמוד בהסכם הפשרה שגובש בין הצדדים (המכתב צורף לכתב התביעה). ביום 31.03.15 ציינה עו"ד אידלביץ כי הצליחה לקבל הצעת מחיר בכתב מאחד מבעלי המקצוע עימם היו בקשר, והם מנסים לכפות על הדיירים שלהם להסכים לבצע את התיקון בפסח (התכתובות צורפו לכתב התביעה).

    ביום 07.04.16 פה שוב ב"כ התובעים לעו"ד אידלביץ, כאשר ציין במכתבו כי חרף הסכם הפשרה הבעיה לא נפתרה מזה שנים. הבעיה מחריפה מידי יום, והודע להם כי בכוונת התובעים לפנות לערכאות משפטיות (המכתב ורף לכתב התביעה). בהמשך הוגשו ההליכים המשפטיים נשוא תיק זה.

  86. הוכח, כי לכל אורך הדרך הערימו ניזרי ועו"ד אידלביץ קשיים, תחת לפעול בשיתוף פעולה ולפתור את הבעיה. גם ניזרי/עו"ד אידלביץ וגם התובעים העידו על כך שטרם הגשת התביעה דנן, פנו התובעים לעו"ד אידלביץ בעניין מינוי מומחה שיבדוק את הדירה ויחווה דעתו בעניין בעיית הרטיבות אך עו"ד אידלביץ התנתה זו בכך שחוות הדעת לא תשמש ראייה כלשהי בהליך נגד הנתבע.

    תנאי זהה התנתה עו"ד אידלביץ גם במו"מ מול זוארי שאף הוא רצה לקדם את פתרון הבעיה באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט (ראה הודעה שהגיש זוארי בתביעה שהוגשה נגדו על ידי ניזרי, מיום , 21.09.16, ראה סעיפים 5ו - 6).

    לא ברור למה מצאה עו"ד אידלביץ צורך להתנות תנאי זה.

  87. וראו גם מה שפורט לעיל, לפיו בהליך המשפטי הקודם בין הצדדים, טענו התובעים כי בדיקת ההצפה לא בוצעה כמו שצריך וביקשו לבצע בדיקת הצפה טובה נוספת, ואולם ניזרי התנגד (ראו בקשה מיום 14.11.12)

    וראו דבריה של עו"ד אידלביץ בפרו' מיום 17.03.13: "...אנחנו התבקשנו להביא מומחה גם לצורך ביצוע הצפה, הוצע לנו לשלם בחלקים שווים למומחה ניטרלי וסירבנו, כי עם כל הכבוד אין לזה שום היגיון כלכלי להשקיע הרבה כסף בתיק של 3,500 ₪. סירבנו גם לביצוע בדיקת הצפה על ידי מומחה ניטרלי...". ראו גם הודעה מיום 28.04.13 במסגרתה סירב נזרי לשאת בהוצאות בדיקות ועתר להטיל אותם על התובעים.

    למרבה הצער, הזול יצא יקר, ועד היום לא נפתרה בעיית הרטיבות בדירת התובעים.

  88. בשל כל האמור לעיל אני קובעת כי ניזרי התרשל בפעולותיו וכן הפר את ההתחייבויות שלו במסגרת הסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים.

     

    דיון בנזקים שנגרמו לתובעים

  89. הוכח כי הנזילות גרמו לכתמי רטיבות נרחבים, קילופים ועוד וגם נפילת טיח. ראה בעניין זה למשל תמונות הנזקים לדירת התובעים שצורפו כנספח ד' לכתב התביעה. ראו גם תמונות שצורפו להודעת התובעים מיום 28.12.17 מהם עולה כי נפלו חלקים מהתקרה במקומות שונים בדירת התובעים, בשל הרטיבות. וראה מה נרשם באותה הודעה: "...בתאריך ה – 20.12.17 כחודש לאחר מועד הדיון האחרון, נפלו חלקים רציניים מהתקרה ישירות לדירתם התובעים באופן מסוכן, שרק בנס לא נגרם אסון של ממש, בעקבות כך לשוכרים לא היתה ברירה לצאת את ביתם לאלתר, כאמור בשל סכנת נפשות".

    מעדותם של התובעים עולה כי נאלצו מידי שנה לצבוע ולתקן את נזקי הרטיבות (נכון שהייתה פעם בה ניזרי ביצע את התשלום הנ"ל, אולם היה זה נדיר וחריג). בכתב התביעה נרשם כי העלות הייתה בכל פעם 1,500 – 2,000 ₪. מדובר בעלות נמוכה מזו שהערך המומחה בס בחוות דעתו, לתיקון נזקי הרטיבות בהם צפה בעצמו בביקורו במקום. לפיכך אני פוסקת סך של 6,000 ₪ לתובעים בגין ההוצאות של תיקון הנזילות.

  90. הוכח כי התובעים הפסידו דמי שכירות בעקבות הרטיבות. התובעת העידה כי הדירה שימשה לה ולבעלה כמקור פרנסה עיקרית (ראו סעיף 17 לתצהירה). בעניין זה ראו עדותה של התובעת בתצהירה: "לאור האמור, ומשהמצב אף החמיר, מצאנו עצמנו לאורך תקופה של למעשה 9 שנים מפצים דיירים שמאיימים לתבוע, זמן רב הדירה לא הייתה מושכרת לאור מצבה ונאלצנו לשלם ארנונה והוצאות במקום שנוכל לקבל שכירות" (סעיף 16). "כפי שפורט לאורך השנים מצאנו עצמנו משלמים פיצויים לדיירים, כמו גם מקצצים בדמי השכירות, ואף נאלצים לשלם הוצאות הדירה בעצמנו לאור כך שהדיירים עזבו ולאור מצבה לא הצלחנו למצוא חלופיים". (סעיף 18).

    כמו כן ראו תכתובות מזמן אמת בהם כותב ב"כ התובעים דאז לעו"ד אידלביץ כי הדייר הנוכחי השוכר את הדירה הודיע על עזיבתו, כמו גם הדייר הקודם (ראה המכתב מיום 29.01.15 אשר צורף לכתב התביעה). במסגרת תיק המוצגים שהגישו התובעים הוגשו מסמכים מהם עלה כי דיירים עזבו את הדירה בשל הרטיבות וביקשו לקבל חזרה את דמי השכירות והתובעים נאלצו להיעתר לדרישותיהם

  91. וראו גם עדות התובעת במהלך חקירת הנגדית לפיה דיירים עזבו לפני הזמן, בין אם הרטיבות, ובין אם בשל נפילת טיח מהתקרה. עוד ראו עדותה לפיה נאלצו לפצות דיירים שאיימו בהגשת תביעה (פרו' עמ' 42 שורות 11 – 16, פרו' עמ' 45 שורות 14 – 125).

    ראו עדותה לפיה בזמן שהדירה לא הייתה מושכרת, בשל עזיבת דיירים, הם נאלצו לשלם ארנונה חשמל ומים (פרו' עמ' 45 שורות 14 – 16).

    התובעת העידה שלגבי חלק מהתיקונים אין ברשותה אסמכתאות (פרו' עמ' 46 שורות 19 – 20).

    התובעת העידה שהיו תקופות בהן דיירים עזבו את הדירה בשל הרטיבות והדירה פורסמה אך לא נמצאו לה שוכרים (פרו' עמ' 47 למעלה).

    התובעת העידה שכל שנה יש נזקים. וראו דבריה: "....מ – 2010 הדירה בלתי ראויה למגורים למישהו שרוצה לחיות בתנאים נורמליים..." (פרו' עמ' 47 שורות 16 – 17).

    וראו תכתובות בין התובעים לבין עו"ד אידלביץ מיום 09.08.16: "הי. חבל שאתם עושים עכשיו הצפה. ללא תיקון מחדש של הגג. אנחנו צבענו את הבית לצורך השכרה...אתם תהיו אחראים ותשלמו על צביעה מחדש על האזורים שיפגעו בעקבות ההצפה של היום...וגם לכל נזק שיגרם לדייר. אני שולחת לך תמונה של הצביעה החדשה שהסתיימה ביום ראשון ה – 7/8" (צורף לכתב התביעה של ניזרי נ' זוארי).

    ראו תכתובת נוספת מיום 21.08.16: "הדייר עוזב 3/9. כרגע אי אפשר להראות את הבית כי התקרות רטובות. מבקשים עדכון עם תאריכים של העבודות שאתם מבצעים כולל הצפה. בלי תיקון הקירות וצביעה מחדש לא נוכל להציג את הבית לצורך השכרה...".

  92. דומה שלאורך כל הדרך לא הייתה מחלוקת כי ברדת הגשמים נגרמים נזקים לדירת התובעים.

    וראו למשל דבריה של עו"ד אידלביץ בפרו' מיום 08.03.17, עמ' 3 שורה 24: "...אני מסכימה עם המומחה שהיו גשמים. זה גורם לנזק לדיירים בבית התובע נזרי....". ראה גם דבריה של עו"ד אידלביץ בפרו' עמ' 51 שורה 12: "...היו נזקים אני יודעת, אני יודעת שהיו להם נזקים...".

    וראו גם מה נכתב בכתב התביעה של ניזרי נ' זוארי בסעיף 27, כי יש לבצע בדחיפות את התיקונים שכן: "..מחובתו של התובע להימנע ולמזער, ככל האפשר, את הנזקים לצד ג' (השכנים ודייריהם)".

    גם במכתבה של עו"ד אידלביץ לזוארי, במסגרתו דרשה ממנו לפתור את בעיית הרטיבות, ציינה בסעיף 6 כי לתובעים נגרמו נזקים בשל הנזילות והרטיבות, בגינן התובעים לא הצליחו להשכיר את הדירה במשך תקופה ארוכה (ראה מוצג ח' לתיק המוצגים של ניזרי).

  93. טענת ניזרי כאילו הדיירים של התובעים הציבו בעיות ומכשולים בביצוע התיקונים הוכחה כלא נכונה, וודאי שלא היה זה המכשול בביצוע התיקונים כל אותם שנים (ראה פרו' עמ' 44 למטה שם התובעת העידה שהשוכרים ידעו על הבעיה וידעו שצריכים לשתף פעולה). הוכח לפני גם כי התובעים עצמם שיתפו פעולה באופן מלא על מנת לנסות לפתור את הבעיה.

  94. הוכח כי נגרמה לתובעים עוגמת נפש מרובה וכן השחתת זמן מרובה. הסבל שעברו התובעים הינו ניכר.

    התובעים נאלצו לרדוף אחר ניזרי ועו"ד אידלביץ שימצאו את מקור הבעיה ויפתרו אותה. נכון להיום הבעיה טרם נפתרה ויש עדיין מוקדי רטיבות באחריות ניזרי (זאת בנוסף למוקד הרטיבות באחריות ועד הבית).

    ולפיכך אני פוסקת לתובעים עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪ כפי שהתבקש בכתב התביעה. 

  95. התובעים דרשו 20,000 ₪ בגין נזק למבנה, כאשר הסבירו בסעיפים 29 ו – 30 לכתב התביעה כי מדובר באובדן דמי שכירות. ואכן הוכח לפני כי התובעים סבלו מדיירים שעזבו את הדירה טרם הסתיים הסכם השכירות, והוכח שהם נאלצו להפחית בתקופות מסוימות את דמי השכירות באופן משמעותי.

    נכון שניזרי פיצה את הדייר משה גראומן בסך של 750 ₪ ביום 28.04.14, אולם הוכח שהתובעים בעצמם השיבו למר גראומן ביום 01.02.15, סך של 20,650 ₪ בגין יציאתו מוקדם יותר, והדבר היווה הפסד דמי שכירות לתובעים (ההנחה המתיישבת עם היגיון הדברים הינה שהמכתב של גראומן נכתב בסמוך לעזיבתו את הדירה). הדיירת שנכנסה לאחר מכן, נכנסה רק בחודש 05.15. לפיכך נגרם הפסד של דמי שכירות של 3 חודשים (סה"כ 8,850 ₪ (2,950 ₪ לחודש)), וראו הסכם שכירות שנכרת ביום 15.02.16 בדמי שכירות נמוכים מדמי השכירות שקיבלו התובעים בעבר. ראו בעניין זה האמור בסעיף 14 לתצהירה של התובעת, בחישוב שנתי הסך שקיבלו התובעים נמוך ב – 17,400 ממה שקיבלו בעבר בגין אותה דירה.

    כל האסמכתאות עליהן התבססתי מתייחסות לתקופה שלאחר חתימה על הסכם הפשרה בהליך המשפטי הקודם.

    לפיכך אני קובעת כי על ניזרי לפצות את התובעים בסך של 20,000 ₪ שזה מה שהתבקש בכתב התביעה.

    אני דוחה את טענות ניזרי לפיהן התובעים לא הקטינו את הנזקים, הוכח לפני כי לתובעים היה אינטרס להשכיר את הדירה וכי הם פעלו להשכירה כל הזמן, על אף כל הקשיים הכרוכים בכך ועל אף הנזילות.

  96. התובעים ביקשו גם פיצוי בגין אובדן הנאה מהדירה, אולם לא ניתן לפסוק פיצוי בגין כך שכן התובעים עצמם לא התגוררו בדירה.

     

    הערה לקראת סיום

  97. צודקים התובעים שההתנהלות של ניזרי ישירות מול דיירי התובעים אינם במקומה. כל מה שקשור לטיפול בבעיית הרטיבות צריך להיעשות מעתה והלאה מול ב"כ התובעים. ראה בעניין זה סעיף 73 לסיכומי התובעים.

     

    לסיכום

  98. אני מקבלת את התביעה נגד ניזרי ומחייבת את ניזרי לשלם לתובעים סל שך 46,000 ₪.

  99. ניתן בזאת צו עשה להמשך תיקון הליקויים הגורמים להחדרת רטיבות מדירתם של ניזרי לדירת התובעים.

  100. התובעים צריכים לטפל מול ועד הבית לתקן את הליקויים שנמצאו בבדיקת ההמטרה.

  101. ניזרי ישיב לתובעים ההוצאות שהוציאו במסגרת הליך זה לפי דרישה (אגרה, שכ"ט מומחים).

  102. התביעה שהגיש ניזרי נגד זוארי נדחית, כמו גם ההודעה לצד שלישי שהוגשה כנגדו.

  103. לפי האמור בסעיף 64 לסיכומי זוארי (ובהתאם להפקדות עבור שכר מומחים עליהם הוריתי), זוארי הפקיד בקופת בית משפט סך של 18,572 ₪ בגין הוצאות מומחים בתיק זה. כמו כן שילם למומחה כהן סך 5,031 ₪.

    סה"כ הוצאות – סך של 23,603 ₪. על ניזרי להשיב לזוארי הוצאות אלו.

  104. כמו כן אני פוסקת לבא כוחו של זוארי שכ"ט בסך של 51,807 ₪ (ראה פירוט המקובל על בית המשפט בסעיף 66 לסיכומי זוארי).

  105. אני פוסקת לב"כ התובעים סכום זהה בסך של 51,807 ₪ (נכון שב"כ התובעים לא נדרש להגיש כתב הגנה מתוקן אולם הוא נאלץ לשעות רבות של עבודה בתיק זה, ולא מצאתי לנכון לפסוק לו סכום נמוך יותר מזה שפסקתי לב"כ זוארי).

  106. לא מצאתי לחייב את ניזרי בפיצוי זוארי בגין הפסד ימי עבודה.

  107. כל הסכומים על תשלומם הוריתי ישולמו תוך 30 יום מהיום.

     

     

  108. הודע לצדדים זכות ערעור כדין

  109. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, י"ג טבת תשפ"ד, 25 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ