דוידוב נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובע דוידוב ולרי, יליד 1944, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לטענתו בתאונת עבודה ביום 18.12.07, בעת שעבד כמתדלק אצל הנתבעות.

הנכות הרפואית המוסכמת 7% פגיעה באצבע 2 יד ימין.

הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק.

2.בכתב התביעה נטען כי: "ביום 18 בדצמבר 2007 או בסמוך לכך בעת עבודתו אצל הנתבעות כמתדלק משאיות נדקר התובע בידו מגוף המשאית בעת תדלוק משאית." (ראה סעיף 3 לכתב התביעה).

בתצהיר טוען התובע: "התאונה שלהלן ארעה בעת שהוצבתי בתחנת מת"ס (מרכז תדלוק סולר) חדרה בגפי בלחץ עבודה כביר ובלי עזרה במקום שככל שידוע לי נסגר בצו עיריה.

רב המשאיות אותן נדרשתי לתדלק בעבודתי אצל הנתבעות, הנן בעלות קונסטרוקציית מתכת פרוביזורית סביב מיכל הדלק של המשאית, בגודל של עד 15 ס"מ ...

... בתאונה שארעה לי, הקונסטרוקציה של המשאית הספציפית אותה נדרשתי לתדלק היתה שבורה. ממנה נדקרתי. בשל המידות הקטנות של הקונסטרוקציה, לא ניתן היה להבחין בחלק השבור. שנית, לא ניתנו לי על ידי המעביד כפפות, וגם אם היו בידי, עדיין לא היה בהן, בכדי לאפשר את פתיחת מיכל הדלק שבתוך הקונסטרוקציה." (ראה סעיפים 5 עד 8 לתצהיר ת/1).

3.בחקירה נגדית מתברר כי התובע הועסק כמתדלק באותה תחנה משנת 1995 וכאשר זו נסגרה ב- 2008, הוצעה לו עבודה בתחנה אחרת, אך הוא סרב בגין מצבו הרפואי כנטען ופוטר בחודש יולי 2008.

במהלך החקירה הנגדית התברר כי התובע לא ניסח את כתב התביעה והתצהיר וניסה להבהיר בשפתו את שארע, תוך התייחסות לתמונות שהוצגו מטעם הנתבעת לעניין מיקום מיכל הדלק במשאית ואי התאמה בין התאור בכתב התביעה לבין הגירסה בתצהיר:

"לא גוף משאית. זה בכללי זה גוף המשאית. אני פתחתי מכסה על כיסוי של מכסה שנעשה בעבודת יד. נהגים נוהגים על המכסה הסטנדרטי להוסיף כיסוי מכסה תוצרת עבודת יד. אני מתי שפתחתי היתה שריטה קטנה אח"כ קיבלתי זיהום. ככה זה היה. ...

... אני לא רואה מכסה, לא צריך להכניס אני צריך קצת להתכופף ולפתוח את המכסה עם היד.

אני רואה את המכסה בעיניים, אבל לא ראיתי את המקום שבו קיבלתי שריטה. זו חתיכת ברזל בולטת. (עמ' 8 לפרו').

בהמשך נדרש לאמצעי מיגון ו/או הדרכה שסופקה על ידי המעביד, התייחס לכפפות שקיבל המיועדות לנזילת סולר ועל חתימה על טופס בעניין הוראות בטיחות וזהירות בעבודה.

4.התובע נחקר לעניין חלוף הזמן מאז האירוע נשוא כתב התביעה ועד שפנה לטיפול רפואי לאחר שהתפתח זיהום באצבע: "לא שמתי לב, היתה שריטה קטנה. עבדתי שבוע וחצי אחרי זה. עד שהתפתחה דלקת." (עמ' 8 לפרו').

מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע פנה לקבלת טיפול רפואי לראשונה ביום 31.12.07, אושפז למחרת 1.1.08 במחלקה האורטופדית של בית חולים הילל יפה בחדרה, קיבל טיפול שמרני באנטיביוטיקה ושוחרר ביום 4.1.08.

אושפז פעם נוספת ביום 10.1.08 בגין הזיהום והדלקת במקום הפגיעה, שוחרר למחרת ואושפז שוב ביום 15.1.08 עד 23.1.08 בגין החמרה במצב הדלקתי.

5.לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי שקבעה נכות צמיתה בשיעור 12% בגין קישיון אצבע 2 יד ימין.

מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת שקבעה 5% נכות אורטופדית בגין מצב לאחר זיהום "עם תפקוד טוב של האצבע והשפעה מזערית על כושר הפעולה הכללי." נכות רפואית מוסכמת 7%.

6.בשלב הסיכומים טען ב"כ התובע כי הוכחו הנסיבות לעניין אופן הפגיעה, אחריות המעביד בגין הפרת חובת הזהירות בכך שלא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה ולא סיפקו אמצעי מיגון ומכאן הקשר הסיבתי לנזק הנטען.