פסק דין
ביום 30.08.08, מכונית שמספרה 45-325-60 פרטי נוסעים, 4 דלתות, נסעה במהירות 136 קמ"ש בכביש 4 מקריית אריה לצפון, במקום בו המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש וזאת בניגוד לתקנה 54 (א) לת"ת.
מכונית זו רשומה הייתה בבעלותה של חברת "בסט ביי רשתות שיווק", שכתובתה: טוליפמן 7 ראשל"צ.
נהיגתה של המכונית במהירות הזו צולמה ע"י מצלמה, ובשל כך נשלח דו"ח תנועה כתב אישום לחברה, שזומנה למשפט ביום 25.05.09 בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, בפני כב' השופטת נועה פראג-לבוא.
במועד כלשהו, נקבע הדיון בתיק ליום 17.09.09, ולאותו יום הגיש המערער, אשר עבד בחברת "בסט ביי" בקשה לדחות את מועד המשפט, וזאת משום שהוא, כעובד החברה, עדיין לא איתר את מבצע העבירה, כלומר, את האדם אשר נהג ברכב במועד העבירה.
בבקשתו כתב המערער כי "העבירה תבצעה עם רכב חברה, ולכן נרשמה העבירה ע"י החברה בה עבדתי באופן אוטומטי על שמי". לדברי ב"כ המערער, משפט זה בבקשה נרשם ע"י המערער, משום שכך נאמר לו בחברה.
בית משפט קמא דחה, בעקבות בקשה זו, את הדיון ליום 24.02.10, והורה "יש לזמן את החברה". ואכן, עפ"י אישור המסירה אשר צורף לערעור ולבקשה בפני בית משפט קמא, שלחה המזכירות הזמנה לכתובת טוליפמן 7, ראשל"צ.
אלא, ששם החברה נמחק ותחתיו נרשם "ינעם דוד" ותעודת הזהות שלו בכתב יד, במקום הפרטים של החברה, שהיו רשומים קודם לכן.
התוצאה הייתה, שנשלחה הזמנה למערער לכתובת החברה, שלטענתו, אינו עובד בה יותר.
ביום 24.02.10, המועד שאליו נדחה הדיון, לא התייצב המערער, לדבריו, משום שלא ידע על הדיון משום שלא קיבל הזמנה. ההזמנה לא התקבלה ע"י החברה או ע"י אחר, משום שנשלחה, כנראה, לכתובת של החברה.
בית משפט קמא הרשיע את המערער, כאמור, אחרי ששמו הוסב כנאשם במקום החברה, במועד שאינו ברור בוודאות, אם ביום משלוח ההזמנה, אם ביום מתן גזר הדין בהיעדרו ונידון לעונש קל יחסית.
המערער פנה לבית משפט קמא בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, אך בית משפט קמא, ביום 01.11.10, קבע כי "הבקשה נדחית. ההזמנה לדיון נשלחה למערער וחזרה בציון 'לא נדרש'".
יוצא אפוא, שבמועד מדויק בלתי-ידוע, כך אפשר, הפך המערער לנאשם מבלי שידע על כך. ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת של החברה, למרות שבבקשה שהגיש בעבר ציין את כתובתו הפרטית ברחובות, ומשכך, קיים ספק אם זומן כדין למשפטו. גם מבחינה עניינית, ספק אם ניתן היה בלי הסכמתו להפכו לנאשם.
התוצאה הינה, שיש חשש שפסק הדין ניתן כנגד הכתובת הלא נכונה, כלומר, הנאשם הלא נכון, ומשכך, שורת הדין מחייבת ביטולו וכך אעשה.
הערעור מתקבל. פסק הדין של בית משפט קמא בתת"ע 26074/09 בטל.
ניתנה והודעה היום ב' טבת תשע"א, 09/12/2010 במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט
הוקלד על ידי: נופר דוידי