דוד ואח' נ' כחילי סעאידה ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת 1 עקב תאונת דרכים שארעה ביום 03.03.09, תאונה בה היו מעורבים שני כלי רכב הנהוגים ע"י התובע מס' 2 (להלן: "דוד") והנתבעת מס' 2 (להלן: "כחילה").

2.התובעת 1, הינה הבעלים של רכב מסוג אופל אסטרה, מ.ר. 5313910. יואל הינו בעלה של התובעת 1 ומי שנהג ברכבה בזמן התאונה. הנתבעת 1, הינה הבעלים של רכב מ.ר. 2588488. כאמור, במועד התאונה נהגה כחילה 3 ברכב הנתבעת.

3.לטענת דוד, התאונה ארעה עת שנסע ברכב בנסיעה ישר ביציאה ממגרש חנייה. רכב הנתבעות, אשר יצא מחנייה בנסיעה אחורנית בניצב לרכב התובעים, התנגש ברכב התובעים ופגע בצד הימני של הרכב.

4.בכתב תביעתם, עותרים התובעים לפיצוי בגין הנזק הישיר לרכב שהוערך ע"י שמאי מטעמם בסך של 6,468 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 883 ₪ וירידת ערך בסך של 287 ₪, ובסה"כ 7,758 ₪.

5.הנתבעות אישרו בכתב הגנתם את טענת התובעים, כי בעת התאונה יצא רכבן בנסיעה אחורנית מחנייה, אך טענו כי הבחינו ברכב התובעים מבעוד מועד ועצרו את רכבן על לאפשר לו לעבור. אולם דוד, אשר נסע במהירות גבוהה, התנגש ברכבן ופגע בו בחלקו האחורי (טמבון).

6.בדיון שהתקיים בפניי נשמעו עדויות הנהגים המעורבים (דוד וכחילה) וכל אחד הדגים, לפי גרסתו, את נסיבות התרחשות התאונה. עוד נשמעה עדות אשת אחיה של כחילה, גב' סעאידה זייאן, אשר נסעה עמה ברכב בזמן התאונה (להלן: "סעאידה"). לאחר הדיון צירף דוד תמונות צבעוניות של הנזק ברכב התובעת.

7.בעדותה בפניי מסרה כחילה, כי הנזק ברכב הנתבעות ארע בטמבון (עמוד 2, שורה 5). בעוד שדוד העיד, כי מוקד הנזק ברכב התובעת היה בדלתות הקדמית והאחורית בצד ימין (עמוד 1, שורות 15-16). עוד מסרו כחילה והעדה סעאידה בעדותן בביהמ"ש, כי בזמן התאונה עמדה סעאידה מחוץ לרכב וכיוונה את כחילה בעת היציאה מהחנייה ברוורס (עמוד 2, שורה 1 ושורה 17).

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם ושקלתי את עדויות שני הנהגים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, ואנמק.

9.מצאתי להעדיף את גרסתו של דוד, אשר מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכב התובעת, על פני גרסתן של הנתבעות. עיון בתמונות הנזק הצבעוניות של רכב התובעים מעלה, כי עיקר הפגיעה הינו בשתי הדלתות (קדמית ואחורית) מצד ימין. לעומת זאת, טענו כחילה וסעאידה כי הנזק ברכבן ארע בטמבון אחורי. לו הייתה גרסתן של הנתבעות אמת, הרי שהפגיעה ברכב התובעת היתה אמורה להימצא בחזית ולא בצידו של הרכב כפי שאכן ארע.

10.יתרה מזאת, לא מצאתי ליתן אימון בעדותן של כחילה וסעאידה. כאמור, הן טענו בדיון לפניי, כי סעאידה עמדה מחוץ לרכב בזמן התרחשות התאונה וכיוונה את כחילה ביציאה מהחנייה בנסיעה אחורנית. ברם, טענה זו לא בא זכרה כלל בכתב ההגנה והיא נטענה לראשונה במהלך הדיון. הדבר אומר דרשני !!! התרשמתי, כי כחילה וסעאידה מנסות להרחיק עצמן מהאשמה לקרות התאונה מאחר ובמועד התאונה לא היה לרכב הנתבעות ביטוח.

11.באשר לנזק: התובעים הגישו חוות דעת שמאית מטעמם. הנתבעות לא הגישו חוות דעת נגדית וויתרו על חקירת השמאי בביהמ"ש. על כן אין בידי אלא לאמצה.

12.לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעים, סך של 7,758 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלמנה הנתבעות, יחד ולחוד, לתובעים הוצאות משפט בסך של 350 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

13.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.

14.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.