דוד ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - נהריה

החלטה

בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטה מיום 9.1.11 על פיה נדחתה בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא בהסתמך על הוראת סעיף 238א לחוק התכנון והבניה תשכ"ה 1965. זאת על מנת לאפשר למבקשים "להגיע לפשרה עם העירייה ולהוציא אישורים מתאימים".

המשיבה מתנגדת לבקשה אשר הוגשה "בניגוד לכל סדרי הדין בנושא". המשיבה מציינת בתגובתה כי עד היום הרסו המבקשים בעצמם "כ – 80% מהמבנה אשר עליו חל צו ההריסה המנהלי" וכי כאשר נודע למבקשים כי בקשתם נשלחה לתגובה "עצרו המבקשים את המשך ההריסה אשר היה עליהם להשלימה כחוק".

בשולי התגובה ולנוכח הנתונים הנ"ל מבקשת המשיבה להאריך את תוקף הצו המנהלי ב – 30 ימים על מנת שלא להותיר את המצב כפי שהוא על כנו.

סעיף 238א(ז)(1) מקנה לביהמ"ש סמכות ליתן צו זמני לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי בנסיבות מיוחדות ולתקופה מוגבלת של 15 ימים. מדובר בסעד זמני אשר נועד למנוע נזק שאין לו תקנה טרם שנשמעה הבקשה לביטול הצו המנהלי במעמד הצדדים. במקרה דנן מוגשת הבקשה לעכב את ביצועו של צו ההריסה המנהלי לאחר שנדחתה בקשת המבקשים לביטולו של הצו. הוראת המחוקק הינה כי ככלל יש לקיים צו מנהלי שניתן אלא אם כן "הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". במקרה דנן הוברר כי לא נפל פגם במתן הצו המנהלי ועל כן אין עוד סמכות לביהמ"ש, בהעדר הסכמה, לעכב ביצועו של הצו לצורך ניהול משא ומתן ו/או נסיון להכשרת הבניה הבלתי חוקית.

בנסיבות אלה הבקשה נדחית.

בתוקף סמכותי על פי סעיף 238א(ט) מוארך תוקף הצו למשך 21 ימים מהיום, על מנת לאפשר השלמת ההריסה.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אדר א תשע"א, 08 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.