דוד ואח' נ' גאפשטיין

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 8.12.12 בכפר סבא.

2. לטענת התובע 1, נסע בכביש ואותת על מנת לפנות ימינה לחניה, כאשר לפתע מצד ימין בין המכוניות החונות מימין הגיח האופנוע רכוב ע"י הנתבע ופגע במראה וכנף ימנית של התובע. הנתבע קם לאחר התאונה והתנצל וטען כי לא ידע כיצד הגיע למצב הזה וכי עקף מצד ימין את רכב התובע.

3. לטענת הנתבע נסע עם רכבו בנתיב הימני ורכב התובעים נסע בנתיב השמאלי, כשלפתע סטה הנהג ברכב התובעים ימינה על מנת להיכנס לחניה, חסם את נתיב נסיעתו ופגע ברכבו.

דיון:

4. בדיון חזר בפני התובע 1 על גרסתו לפיה נסע בנתיב השמאלי כאשר בנתיב הימני חונות מכוניות. התובע טען כי נסע באיטיות, אותת ימינה, הסתכל במראה מצד ימין ואחורה אך לא הבחין בנתבע. התובע טען כי החל לפנות ימינה ואז פגע בו הנתבע במראה ובצדו של הרכב. לאחר התאונה הנתבע התנצל בפניו ואמר "אני אשם, איזה טעות עשיתי."

התובע 2 טען כי היה עד לתאונה מאחר והתובע 1 עמד להיכנס לחניה המשמשת את עסקו והוא הסתכל לכיוון הכביש בעת האירוע. התובע 2 טען כי מדובר בכביש בין שני נתיבים כאשר בנתיב השמאלי חונות מכוניות. התובע 1 אותת והחל לפנות ימינה על מנת להיכנס לחניה אך אז הגיע הנתבע, פגע בדלת ובמראה של רכב התובע והמשיך בנסיעה. לאחר התאונה אמר הנתבע "אני אשם, לא הייתי צריך לעקוף מימין". התובע 2 טען כי שני עדים נוספים ששמעו את דברי הנתבע.

5. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בנתיב הימני, בו בהתאם לחוק מתאפשרת ומותרת נסיעה לאופנוע לצד הרכבים החונים והתובע 1 נסע במקביל בנתיב השמאלי. הנתבע טען כי מדובר היה בשעת לילה מאוחרת ושדה הראיה היה חשוך. התובע לפתע ומבלי לאותת פנה ימינה וחסם את נתיב נסיעתו. הנתבע לא הספיק לבלום ופגע בו עם אופנועו. הנתבע הודה כי התנצל אך טען כי לא הודה באחריותו לאירוע התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, עדות התובע נתמכה בעדות העד מטעמו. בנוסף, הנתבע עצמי העיד כי נסע בנתיב הימני בו אכן חונות מכוניות ולפיכך גרסת הצדדים עולות בקנה אחד זו עם זו.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע נסע בנתיב הימני שרובו חסום ע"י מכוניות חונות בשעת לילה מאוחרת ושדה הראיה חשוך, היה עליו לנקוט בזהירות, לנסוע באיטיות ולאפשר לרכב התובע שנסע בנתיב השמאלי ואותת, לבצע את הפניה ימינה בבטחה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. הנתבע כאמור נסע בנתיב הימני שאומנם חונות בו מכוניות אך הוא מספיק רחב כדי לאפשר נסיעת אופנועים במקביל לנתיב השמאלי. לאור זאת היה על התובע להבחין במראה בטרם ביצוע הפניה באופנוע הנתבע מימין לו.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 40% לקרות הנזק.

סוף דבר:

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבע לשלם לתובעים סך של 3,816 ₪ (המהווים 60%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 7.2.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ג, 14 יוני 2013, בהעדר הצדדים.