דוד אלבז ואח' נ' איבריה ליניאס איריאס דה אספניה

פסק דין

1.הרקע לפתיחתה של תובענה זו, ובתמצית בלבד, הינו רכישתם בחודש 9/09 של כרטיסי טיסה מישראל למדריד ומשם למיאמי מאת הנתבעת (באמצעות סוכן).

לטענת התובעים, עקב תקלה שנתעוררה בטיסה המיועדת, עוכבה יציאתם מישראל במשך 3 שעות וכתוצאה מכך החמיצו את טיסת ההמשך (ממדריד למיאמי).

הנתבעת סיפקה לפיכך כרטיסי טיסה חלופיים תוך שינוי מסלול הנסיעה המקורי והוספת יעד ביניים נוסף.

התובעים מצאו עצמם לטענתם מטורטרים ומאבדים זמן יקר מחופשתם ואף עוגמת נפש רבה נגרמה להם עקב כך. בהקשר זה מדגישים התובעים כי נאלצו להיוותר ללא אוכל במשך שעות רבות, שכן חילופי הטיסות מנעו מהם קבלת אוכל כשר. כן מדגישים הם דבר חסרונו תחילה של כרטיס עבור התובעת בטיסת ההמשך למיאמי, מחדל שתוקן אך בהמשך.

הסך הנתבע לפיכך הינו 12,000 שקלים.

2.הנתבעת מודה בעיכוב שחל ומצרה על כך כמו גם על חסרונו כנטען של אוכל כשר לתובעים בהמשך נסיעתם, אולם לטענתה העיכוב הסתכם בסופו של דבר בשמונה שעות בלבד ובאשר לאוכל, הרי שלא היתה אפשרות מעשית לספקו בנסיבות שנוצרו. הנתבעת סבורה כי אין מקום להטיל עליה אחריות באשר לחסרונו של כרטיס הטיסה כאמור, שכן היא מצידה דאגה להזמנתו עבור התובעת.

3.הצדדים שניהם טענו אף בהיבט המשפטי בענין תחולתה של "אמנת וורשה" ובאשר לעלויות הכרטיסים שנרכשו.

4.הצדדים הודיעוני בדיון שהתקיים ביום 5.10.10 כי הם מסכימים לפסיקתו של בית משפט זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, זאת על יסוד המצוי בתיק והנטען בדיון וולא הנמקה.

5.     לאחר עיוני בכתבי הטענות, לרבות נספחיהם, ככל שצורפו, ונוכח התרשמותי מאלה, וממידת המחשת הנטען ע"י כל צד, שקילת הסיכונים והסיכויים של הנטען מחד ומנגד ומתן דעתי לדין, להלכה הפסוקה ולמסגרת המשפטית בה ניתנת החלטתי, מצאתי מקום להורות כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,800 שקלים וזאת תוך 30 ימים.

6.הואיל ועסקינן בפסק דין הניתן על דרך הפשרה וכמוסכם, נמנעת אנוכי מהנמקה מפורטת. למען הסר ספק – אין בהכרעה זו משום קביעת ממצאים או קביעות בענייני מהימנות ואחריות.

7.      המזכירות תמציא העתק מפסק דין לב"כ הצדדים בהקדם.

בית המשפט מוצא לנכון לשבח הצדדים על תרומתם לייעול ההליך.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשע"א, 07 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.