דואני נ' גרשון

פסק דין

בפניי תביעה על סך 10,178 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע נגד שכנו בגין תשלום חלקו בבניית חומה משותפת שנבנתה על ידי התובע בין שני הבתים, על פי חישוב העלות במסמך שהוצג על ידו וסומן ת/1.

בכתב התביעה נטען, כי מחצית התשלום בגין החומה עמדה בעת בנייתה על סך 5,700 ₪ לפני מע"מ, כאשר הנתבע שילם רק 2,808 ₪ וכעת התובע עותר לקבלת המחצית השנייה של סכום החומה, היינו 2,808 ₪ בצירוף מע"מ, על סך כולל של 5,700 ₪ + מע"מ. בכתב התביעה צוינו סכומים גבוהים יותר, זאת מאחר ולטענת התובע, נפלה טעות בחשבון שנערך על ידו ב-ת/1 ועלות החומה הכוללת עמדה על 15,753 ₪ כולל מע"מ ולא על 11,400 ₪. בנוסף, נתבקש הנתבע לשלם לתובע עלות וונטה בסך 500 ₪ שנפגעה עקב נזק שנגרם על ידי הנתבע, וכן הוצאות ניקיון בסך 700 ₪, ועלות חשמל שעמד לרשותו של הנתבע ונזק שנגרם לתובע בגין קצר למערכת החשמל שנגרם על ידי קבלני הנתבע בסך 500 ₪.

טרם הדיון לגופו של עניין נעשה ניסיון ליישב את הסכסוך בין הצדדים על דרך הפשרה, אלא שלמרבה הצער הדבר לא הסתייע לבית המשפט והצדדים עמדו על טענותיהם.

בעדותו הסכים התובע, מטעמי שכנות טובה, לוותר על טענותיו בנושא נזק לוונטה והוצאות הניקיון והעמיד תביעתו אך ורק על תשלום מחצית הסכום עבור החומה וכן בגין הקצר והחשמל שנצרך על חשבונו. התובע העיד כי מסר לנתבע מסמך ובו פירוט הוצאות החומה (ת/1) והנתבע אישר כי קיבל מסמך זה למכשיר הפקס שבמקום עבודתה של רעייתו. הנתבע אישר כי הסכים לשלם רבע מהסכום שבת/1 וזאת מאחר והוא עצמו התעתד לבנות חומה מטעמו. אין מחלוקת בין הצדדים כי הושגה ביניהם הסכמה לפיה ככל שהנתבע לא יבנה חומה מטעמו, הוא ישלם לתובע 50% מעלות החומה, היינו ישלים את התשלום שהעביר לידי התובע ל-50% מעלות החומה.

בפועל נבנתה על ידי הנתבע חומה קטנה, נמוכה בהרבה מהחומה שנבנתה על ידי התובע, הכל כפי שמשתקף בתמונות שצורפו על ידי הנתבע לכתב ההגנה ואף הוצגו על ידו במהלך הדיון. מהתמונות הללו עולה כי מדובר במעין חומת מעקה לצורך ירידה לקומת מרתף ואין המדובר בחומה גבוהה כפי שהצדדים התכוונו לכך בהסכמה שהושגה ביניהם.

אני מקבלת את עמדת התובע, לפיה הצדדים לא התכוונו לחומה הקטנה שנבנתה בפועל על ידי הנתבע אלא לחומת הפרדה כפי שהוא עצמו בנה ושתכליתה להפריד בין הבתים. מכאן שאני מוצאת לקבוע שהנתבע לא הקים חומה כפי שהתחייב כלפי התובע, ועל כן עליו לשאת במחצית עלות החומה שהקים התובע ואשר הנתבע נהנה ממנה בפועל.

כמו כן, אין מחלוקת בנוגע להוצאות עלות החומה כפי שמופיעות בת/1. לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכום הנותר בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ, כאשר המע"מ יחול על 5,700 ₪ במועד שבו נבנתה החומה.

באשר לצריכת החשמל, אני מעדיפה את עדותו של התובע לפיה קבלנים שעבדו אצל הנתבע נכנסו לחצרו ועשו שימוש בחשמל על חשבונו ואף אם הנתבע טוען כי לא ידע על כך ואני מוכנה להניח שכך הם הדברים, הרי שהדברים אינם מתיישבים עם טענת התובע לפיה הנתבע התקשר אליו והודיע לו על גרימת נזק בגין קצר בביתו עקב צריכת החשמל בחצרו. מאחר ולא הובאה כל ראיה בנוגע לעלות תיקון הקצר וצריכת החשמל, אני מעריכה נזק זה על דרך האומדנה בסך 200 ₪.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ בסך של 912 ₪ (על מחצית הסכום של בניית החומה), בצירוף 200 ₪ נזק בגין קצר למערכת החשמל.

כמו כן, מחייבת את הנתבע בהוצאות התביעה בסך של 500 ₪ כולל אגרה.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתן והודעה היום ח' שבט תשע"ב, 01/02/2012 במעמד הנוכחים.

איריס לושי-עבודי, שופטת

קלדנית: חלי