דואן נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון

החלטה

בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ

ביום ה- 21.5.2013 הוגשה לתיק בית משפט בקשת החייבת כאמור בכותרת, מבלי שצוינו מועדי יציאה מהארץ. הבקשה כללה אמירה כללית על בקשתה של החייבת לצאת מהארץ ל- 60 יום לצורך השלמת מעברה של החייבת לארץ בהתאם לבקשות אחרות שניהלה במסגרת תיק זה.

החייבת נדרשה בהחלטה מיום 23.5.2012 להעביר בקשתה לידי ב"כ הכונ"ר ונתנו לאחרון 30 יום להגיש תגובתו. זאת גם בשל העובדה כי החייבת לא ציינה בבקשתה כל דחיפות או תאריכי יציאה ספציפיים מהארץ.

בשעות אחר הצהריים הועברה לעיוני תגובתה הבהולה של ב"כ הכונ"ר. מהתגובה ניתן להבין כי החייבת רכשה לטענתה זה מכבר כרטיסי טיסה ליום 23.5.2013 למרות זאת החייבת הגישה בקשתה רק ביום 21.5.2013 ובקשה מתוקנת רק ביום 23.5.2013.

בתגובתה תארה ב"כ הכונ"ר את התנהלותה של החייבת בהליך ,עניין אשר גם נדון בהחלטתי מיום 14.3.2013 ,וציינה כי אינה עולה בקנה אחד עם התנהגות המצופה מחייב המבקש לנהל הליכי פשיטת רגל בעניינו בישראל.

נטען כי קיימות סתירות עובדתיות הנלמדות מדיווחי החייבת ודי בכך כדי להביא לביטול ההליכים בעניינה. כך למשל:

1.לבקשת החייבת בוטל צו עיכוב יציאתה מהארת לאחר קבלת צו הכינוס בעניינה לצורך סידורים אחרונים בקנדה והשלמת המעבר לארץ החל מיום 20.11.2012 ועד ליום 20.12.2012. עקב בקשה להחלפת ערבים התברר כי החייבת לא מלאה אחר החלטות בית משפט ולפנים משורת הדין, בכפוף להגשת בקשה מתאימה והחלפת ערבים, הותר לחייבת לחזור לארץ ב- 30.4.2013. החייבת לא מלאה אף אחר הוראות אלו וחזרה לארץ רק ביום 14.5.2013.

2.בתצהיר החייבת שצורף לבקשתה העיקרית בתיק, דיווחה החייבת כי בדעתה לשוב לארץ לצמיתות במהלך חודש נובמבר 2012. עם בקשתה הראשונית לביטולו הזמני של צו עיכוב ההליכים הצהירה החייבת כי תשוב לארץ במהלך חודש ינואר 2013 להשתקעות קבע. בשם לב לשהותה בקנדה גם בתקופה זו ונוכח בקשתה הנוכחית נדמה כי אין מועד נראה לעין בו

תשוב החייבת להתגורר בצמיתות בישראל.

ביום 23.5.2013 ענה ב"כ החייבת לטענות ב"כ הכונ"ר ואולם בתשובתו לא סתר הנטען על ידי ב"כ הכונ"ר. גם לא הובאו ראיות המבהירות נחיצות הנסיעה הנוספת לחו"ל ולא ברור מדוע מוכרחה החייבת לצאת את הארץ שוב ולהותיר הליך זה על כנו.

התנהלות זו של החייבת, מבלי להתייחס לטענות נוספות של ב"כ הכונ"ר באשר לחוסר אמינות דיווחיה על מצבה הכלכלי, שעה שראיות בנושא טרם הוצגו בפני, אינם תואמים התנהלות הנדרשת מחייבת המעוניינת לנהל הליך פשיטת רגל במדינת ישראל.

בנסיבות אלו ולאור התנגדות ב"כ הכונ"ר לבקשה ומנימוקי ההתנגדות אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

החלטה זו נתנה בפועלי כרשמת.

ניתנה היום, ט"ו סיון תשע"ג, 24 מאי 2013, בהעדר הצדדים.