דהן נ' ירוחם

פסק דין

רכבו של התובע נפגע בתאונה, על ידי רכבה של הנתבעת אשר פגע בו מאחור, בעת שעמד ברמזור.

הנתבעת הכירה באחריות נהגה לתאונה, ושילמה את מלוא הנזק בהתאם לחוות הדעת, למעט את מרכיב ירידת הערך. לטענת הנתבעת, שיעור ירידת הערך אינו 5.05% כנטען בחוות הדעת מטעם התובע, אלא 1% בלבד, כנטען על ידי השמאי מטעמה.

איש מבעלי הדין לא ביקש לזמן את השמאי מטעם יריבו לחקירה על חוות דעתו.

לאחר שעיינתי בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע, יעקב גושן, ובחוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעת, מר חיים כהן, החלטתי לקבל את חוות דעתו של מר גושן.

מר גושן קבע 4% ירידת ערך בגין פגיעה בפח האחורי, 0.30% בגין צביעת מגן אחורי ו- 0.75% בגין צביעת מכסה מטען.

לאחר שעיינתי בפירוט העבודות הנדרשות ובתמונות רכבו של התובע, שוכנעתי כי הערכת השמאי הינה סבירה, וכי אין כל סיבה שלא לקבלה.

חוות הדעת של חיים כהן, מטעם הנתבעת, נערכה רק ביום 10.10.13, לאחר הגשת התביעה, מכאן שכהן לא בדק את הרכב במצבו לאחר התאונה, ובשעה שהנתבעת דחתה את דרישת התובע לפיצוי בגין ירידת הערך, כלל לא עמדה בפניה חוות הדעת, ולפיכך לא ברור מדוע סירבה לפצות את התובע.

ההלכה ביחס לפיצוי בגין ירידת ערך ברורה (ראו: רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו פ"ד מח(4) 70)

חוות דעתו של השמאי כהן חיים נערכה לאחר חוות דעתו של מר גושן, ומן הראוי היה להתייחס אליה ולציין נימוקים לכך שירידת הערך כפי שנקבעה על ידי שמאי התובע הינה "מוגזמת". משלא הובא כל נימוק כאמור, אני קובעת כי התובע הרים את נטל השכנוע המוטל עליו להוכיח כי ירידת הערך של רכבו בעקבות התאונה הינה כמפורט בחוות הדעת של מר גושן.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 4,524 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכר בטלה בסך 800 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסק הדין.

ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין צדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.