דהן נ' הוברמן

פסק דין

1.ביום 15/02/10 התובע הזמין מאת הנתבעת מדרסי גבס לנעליו ושילם עבורם 1,190 ₪. התובע קיבל את המדרסים אחרי שבוע. אולם, לאחר שבועיים חזר לנתבעת בטענה כי המדרס לא מותאם טוב. הנתבעת ביצעה תיקון במעבדה והתובע השתמש במדרסים במשך שבועיים נוספים. אך התוצאה הייתה דומה. אחר כך התובע ביקר אצל הנתבעת כ-10 פעמים וכל פעם התלונן על כאבים וכל פעם הנתבע ובעלה אפרים הוברמן שעבדה עימה ביצעו תיקונים.

כעבור 3 חודשים התובע הגיע למסקנה שהנתבעת איננה מסוגלת לספק את המדרסים הדרושים לו. הרי ניתנה לנתבעת הזדמנות נאותה לבצע תיקון אך הדבר לא הועיל. ב- 09/06/10 התובע פנה לנתבעת בכתב ודרש החזר כספו. מכאן תביעתו. התובע עתר להחזר 1,190 ₪ ועוד 120 ₪ אגרות בית משפט ו- 500 ₪ עבור עוגמת נפש. התובע מסתמך על סיכום ביקור אצל האורטופד מיום 01/06/10 ושם נאמר בהמלצה – "מבקש להתאים את המדרסים".

2.הנתבעת טוענת שפעלה כראוי וברמה המקצועית. נלקח מטבע של כפות הרגליים של התובע ונבנו עבורו מדרסים בהתאם. על פי האמור בכתב ההגנה חזר התובע לאחר חודש ימים ולא השתמש במדרס על בסיס יום יומי כפי שהומלץ. נכון שהיו לתובע תלונות חוזרות על כאבים ואי נוחות, והנתבעת עשתה תיקונים חוזרים על מנת לספק לו מדרס שטוב לו. הנתבעת אף יצרה מדרס חדש (ללא תוספת תמורה) בעלות של כ- 1300 ₪ עבור התובע. אך התובע לא השתמש בו.

3.בדיון, מר אפרים הוברמן, בעלה של הנתבעת אשר עובד עימה, הסביר לבית המשפט, כי אכן התובע סובל ממחלה קשה, ויש צורך להתאים את המדרס למחלה – המחלה גורמת לדורבן שהוא למעשה דלקת בתחתית הרגל – לפעמים על כל תחתית הרגל ולפעמים רק בנקודות מסוימות. המדרס יכול להקל על הכאבים – אך הכאב יכול להקרין למספר מקומות ברגל. כל פעם שהתובע חזר והתלונן על כאב והצביע על מקום הכאב ניסה מר הוברמן לשנות את המדרס ולהקל על התובע.

אין ספק שהתובע המשיך לסבול ומר הוברמן המליץ לו לחזור לרופא- אולם אין בהמלצת הרופא כדי לפטור את הבעיה. מר הורברמן סבור אף שהתובע לא עשה שימוש יום- יומי של המדרס – עובדה שהמדרס הראשון נראה כאילו לא עבר שימוש רגיל, אלא פחות.

4.לאחר ששקלתי את עמדת הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהן הנימוקים לכף:

1.לא הובא בפני ראייה אובייקטיבית שהנתבעת התרשלה בבניית המדרס.

2.הנתבעת ובעלה תקנו את המדרסים במספר רב של פעמים לפי בקשת התובע, ועשו

ככל שניתן לצפות מהם לספק את רצונו, כולל בניית מדרס חדש על חשבונם.

3.אישור הרופא עליו מסתמך התובע לא מתייחס כלל לטיב המדרס או בעבודת

הנתבעת ובעלה.

4.העובדה כשלעצמה שהתובע ממשיך לסבול מכאבים אין די בכך להטיל אחריות

לכך על הנתבעת.

לכן אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.