דהוקי נ' אהרון ואח'

פסק דין

1.לפני תביעה לפיצוי בעבור נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונה שאירעה ביום 30.3.09 בשעות הצהריים.

2.התובע טוען כי רכב בו נהגה הנתבעת 1 פגע ברכבו מתוך רשלנות וחוסר זהירות.

3.אין מחלוקת כי בעת התאונה נסעו שני כלי הרכב ברח' דוד בנבנישתי, שהוא הכביש המוביל מכיוון קניון מלחה-איצטדיון "טדי" לכיוון הצומת שפניה בה שמאלה היא לכיוון שכונת פת ותלפיות, והפניה ימינה היא לכיוון שכונת גילה.

4.על פי תמונות שהוגשו, קיימים 3 מסלולי נסיעה. שני מסלולים מגיעים לרמזור שבצומת ומאפשרים פניה שמאלה. המסלול הימני מאפשר פניה ימינה לכיוון גילה.

5.התובע טוען כי הוא נהג במסלול האמצעי. הוא התכוון לפנות ימינה לכיוון גילה. בשלב זה הבחין במראה ברכב שנוסע בפראות. לדבריו, הרכב בו נהגה הנתבעת חתך אותו, ופגע בחלק הקדמי ימני של רכבו. כתוצאה מכך, נגרם נזק לרכב.

6.הנתבעות חולקות על גרסה זו. לטענתן, התובע נהג במסלול השמאלי והתכוון לפנות לכיוון גילה, הוא פגע מתוך חוסר זהירות בחלק האחורי שמאלי של רכב הנתבעת שהיה במסלול האמצעי.

7.התובע ואשתו העידו ותיארו את אירוע התאונה. באשר לתיאור התאונה עדותם הייתה זהה. יחד עם זאת, התובע העיד כי נהג במסלול האמצעי, ואילו אשת התובע העידה כי התובע נהג במסלול הימני. לעניין זה יאמר כי אשת התובע אינה נוהגת, ועל כן יש להתייחס בספקנות לדבריה באשר למיקום כלי הרכב, ככל שהדבר קשור למסלול הנסיעה. ברור שהתובע לא נהג במסלול הימני, שכן אם היה נמצא במסלול הימני, הרי גם לגרסת הנתבעת כי נהגה במסלול האמצעי, לא הייתה כלל מתרחשת התאונה.

8.לפיכך, אני מקבל את גרסת התובע כי התכוון לפנות ימינה לכיוון גילה. השאלה היחידה היא, האם היה במסלול המרכזי כטענתו, או שמא היה במסלול השמאלי כטענת הנתבעת, התכוון לפנות ימינה, היינו לעבור את המסלול האמצעי ולהגיע למסלול הימני, ותוך כדי כך פגע ברכב הנתבעת.

9.לעניין זה, יש לבחון את תמונות הפגיעה והנזקים שנגרמו לכלי הרכב. כאשר אנו בוחנים את תמונות הנזק של רכב התובע, ניתן לראות בבירור כי מדובר בנזק של תלישה של הכנף הקדמית ימנית של הרכב. משמעות הדברים היא כי הופעל על הכנף כוח שפעל מאחור לכיוון קדמי, דבר שגרם לתלישת הכנף. הוגשו גם תמונות הנזק של רכב הנתבעת. ברכב זה לא מבחינים בנזק ממשי, מלבד שפשוף בחלק האחורי שמאלי של הרכב.

10.במצב דברים זה, תמונות הנזק משמשות תמיכה ממשית לגרסת התובע כי רכב הנתבעת הוא זה שפגע ברכבו וגרם לתלישת הכנף. תמונות הנזק אינן תומכות בגרסת הנתבעת לפיה התובע הוא זה שסטה ממסלולו ופגע ברכב הנתבעת. אם התאונה הייתה מתרחשת כך, היינו מצפים לראות סוג אחר של נזקים ברכב התובע המעידים על פגיעה של רכב התובע ברכב הנתבעת כגון מכת מעיכה או שפשוף ולא תלישה כפי שהיא נראית בתמונות.

11.לאור כל זאת, אני מקבל את גרסת התובע באשר לנסיבות אירוע התאונה, היינו כי הנתבעת סטתה מתוך חוסר זהירות לנתיב הנסיעה של התובע ופגעה ברכבו.

12.הנתבעים לא חלקו על פירוט הנזקים בכתב התביעה.

13.לאור כל זאת, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 3,444 ₪, בצירוף הוצאות המשפט בסך 400 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 20.7.09 ועד התשלום המלא בפועל.

14.המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט סיון תש"ע, 01 יוני 2010, בהעדר הצדדים.