דהאן ואח' נ' שלום

פסק דין

בתביעה שלפניי תובעים התובעים נזקים שנגרמו לדירתם עקב נזילת מים מצנרת דירתה של הנתבעת.

הנתבעת טוענת, כי אין היא אחראית לנזקים, מאחר שהנזק נגרם כתוצאה מכניסת מי גשמים, שאירעה בעקבות תיקון או פעולה אחרת שבוצעה על ידי התובעים.

בדיון שהתקיים לפניי הסכימו הצדדים, כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו, שיבחן שאלה זו, וכי חוות דעתו תהיה מכרעת בתיק. בהחלטתי מיניתי את מר דני בייער כמומחה מטעם בית המשפט.

בחוות הדעת ציין המומחה, כי התובע 1 טען, כי צינור המים הקשור לדוד השמש של דירת הנתבעת התבקע, וכי במשך יומיים זרמו המים באופן רצוף מהצינור, עד שתוקנה הנזילה. כמויות מים אלה הציפו את דירת הנתבעת וחלקם חלחלו לדירת התובעים וגרמו לה לנזקים.

במהלך הפגישה שקיים עם הצדדים ב-20/07/09 הוצע והוסכם ביניהם, כי כדי לקבל את טענת התובע 1 לגבי נסיבות המקרה תמציא הנתבעת מסמכים המעידים על תצרוכת המים בדירתה, שכן אם טענת התובע 1 הייתה נכונה – היה צפוי שהבדלי צריכה אלה יבואו לידי ביטוי בחשבון המים החודשי. הנתונים הוצגו בפני המומחה וזה קבע, כי לא הייתה כל צריכת מים חריגה במועדים הרלוונטיים. לאור זאת, קבע המומחה, כי יש לדחות את טענת התובעים.

התובע 1 העלה על הכתב הסתייגויות רבות לחוות דעת המומחה. אלה הועברו לתגובה המומחה. בתגובתו הסביר המומחה את חוות הדעת והציע שהתובע יגיש כמקובל שאלות הבהרה לחוות הדעת.

בהחלטתי מיום 27/10/09 אפשרתי לתובע להגיש שאלות הבהרה למומחה, וכך הוא עשה.

בדיון הנוסף העלה התובע הסתייגויות לחוות דעת המומחה וביקש לחקור אותו. כן הוא הפנה למסמך שלדבריו, כולל שאלות הבהרה למומחה. בהחלטתי שנתנה בסוף הדיון, קבעתי, כי השאלות יועברו למומחה, זה ישיב עליהן ותשובותיו יועברו לצדדים. צד שיבקש לחקור את המומחה – יגיש בקשה מתאימה.

המומחה הגיש את תשובותיו לשאלות ביום 21/04/10. במכתבו הוא כתב שעותק מהמסמך נשלח לצדדים.

בהחלטתי מיום 27/04/10 קבעתי בין היתר כי הצדדים יפעלו כאמור בהחלטתי בדיון וכי אם לא תוגש הודעה עד ליום 16.5.2010 שאז יינתן פסק דין על סמך החומר שבתיק.

הצדדים לא הגישו כל הודעה עד למועד פסק הדין.

המומחה השיב לשאלות התובע וקבע לאחר עיון מקפיד בטענות התובע, כי אין מקום לשנות את חוות דעתו.

לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה ובמסמכים הנוספים שבתיק שהוגשו על ידי התובע 1 והמומחה, החלטתי לקבל את חוות הדעת וכפועל יוצא מכך לדחות את התביעה. בחוות הדעת קבע המומחה באופן חד משמעי כי הנזק אינו קשור להתבקעות הצינור הקשור לדוד השמש של הנתבעת. השיטה בה פעל המומחה - בחינת כמויות צריכת המים - אשר נקבעה בנוכחות הצדדים ועל דעתם, נראית לי סבירה. בהתאם לבדיקה זו לא הייתה כל צריכה חריגה במועד הרלבנטי.

אשר על כן התביעה נדחית.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק טען התובע 1, כי התובע 2 יודע על הדיון אולם לא יכול היה להגיע אליו, וכי הם החליטו להגיש ביחד את כתב התביעה.

ביום 25/10/09 הודיע התובע 2, כי הוא עזב את הדירה וכי אין לו עניין בתביעה ובתוצאותיה, לאור זאת הוא ביקש למחוק אותו מכתב התביעה.

אשר על כן , התובע 1 לבדו ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 900 ₪. בנוסף ישלם התובע 1 לנתבעת את עלות שכר טרחת המומחה אותו היא שלמה. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.